1. ערעור על פסק דינו של בימ"ש לעניינים מקומיים בתל-אביב (כב' השופט א' ספיר) מיום 23.1.06 בת.פ. 9349/05.
המערער הורשע בביצוע עבודות בניה ללא היתר כחוק ברחוב עמיקם 1, גוש 6984 חלקה 104 תל-אביב-יפו.
מדובר בעבודות בניה של תוספת בניה בשטח של 13.3 מ"ר בקומת הקרקע.
בית משפט הורה למערער להרוס את הבניה בתוך 6 חודשים וכן הטיל עליו קנס (ששולם).
2. בית משפט קמא בהכרעת דינו קבע כי מדובר בבנייה חדשה וזאת בהסתמך על
העדויות שנשמעו בפניו דהיינו המהנדסת לוסטיג העידה כי בעת שערכה ביקורת במקום לצורך עריכת מסמכי הצו המינהלי שהוצע למקום, מצאה כי מדובר בבנייה חדשה, בפנים לא היה טייח, לא חלונות, אין גימור בין התקרה לקירות לא היתה רצפה וכל חומר הבנייה היה מסביב.
העדה גם הציגה שתי תמונות שצילמה בעת הביקורת.
גם המהנדס אלישקוב העיד כי "
כל הקירות מבלוקים היו חדשים, לא היה מטוייח, לא היה מרוצף, הבניה טרם הסתיימה, טרם היה אכלוס והמבנה היה חדש... כל הקירות היו חדשים."
בית משפט התייחס לטענת המערער שהציג צילום של מבנה שהיה קיים במקום בעבר, הפנה לעדות המהנדסת שהיה מבנה בגודל מבנה ישן והיום רואים מבנה חדש ויותר גדול אשר צמוד למדרגות ואין הרווח שהיה קודם והגג של המבנה החדש כמעט עד המדרגות.
בית משפט קמא עצמו עיין בתמונות והגיע למסקנה כי
"אין מדובר באותו מבנה אלא במבנה אחר חדש שהוקם באותו מיקום."
לעניין גזר הדין ציין בית משפט קמא כי הוא מתחשב לקולא בהיקף הבניה - 13.3 מ"ר וכן בעובדה כי היה במקום מבנה אחר השונה בגודלו ובצורתו.
3. בהודעת הערעור טוען המערער כי שגה בימ"ש בכך שלא האמין לגרסתו לפיה, שיפץ מבנה שקיים מזה 25 שנה עקב סדקים חמורים. כמו כן טעה ביהמ"ש שהרשיע אותו למרות שלא היה מיוצג ולא ניתנה לו הזדמנות להציג תצלומי אוויר מהמועד בו נרכשה הדירה. כמו כן לא ניתן לו הזדמנות להעיד שכנים ותיקים הגרים באותה שכונה אשר יוכלו לאמת את גרסתו לפיה רכש את הדירה עם המבנה אשר קיים כבר שנים רבות.
ב"כ המשיב טענה כי הלכה היא שבית משפט אינו מתערב בקביעות עובדתיות של בית משפט קמא ובמקרה דנן הן מבוסססות היטב. בית משפט האמין לעדי התביעה. בהשוואת התמונות רואים כי כיום נמצא מבנה גדול יותר, חדש, צמוד למדרגות ולא קיים הרווח שהיה קודם לכן בין המבנה למדרגות.
דיון ומסקנות
4. למעשה אין מחלוקת בין הצדדים כי למערער היה מבנה ישן. המחלוקת היא, האם אותו מבנה ישן רק שופץ או שבמקומו נבנה מבנה חדש. כתב האישום מתייחס למבנה חדש בשטח של 13.3 מ"ר. מן התמונות עצמן עולה, כי אכן מידות המבנה כיום וצורתו אינם זהים למבנה הישן שנראה בתמונה שהוצגה בפני בית משפט קמא (אין עליה סימון). בתמונה הישנה יש מרווח בין המבנה, לבין קיר המדרגות העולות. במרווח זה עומדים בלוני גז, יש גגון קטן המגן עליהם ונראה מרווח של חצי בלוק בחלק העליון של בלוני הגז ופחות מזה במקום בו הם עומדים על הקרקע. בתמונות ניתן לראות כי עדיין קיים מרווח בין המבנה למדרגות העולות. דא עקא, שהצילומים לגבי המצב החדש נראים שלא מאותה זווית צילום, דבר שיכולה להיות לו השלכה על ההתרשמות מהתמונה. מכל מקום, ברור כי בתמונה שהראה המערער יש חלון רוחבי המשתרע סמוך לקו התיקרה לרוחב רובו של המבנה ועל הגג יש הגבהה בנויה באלכסון ועליה גג. כמו כן, נראות קורות המחזיקות את הגג אשר יוצאות מהחזית. כיום, על פי התמונה המסומנת ג' קיים חלון מרובע במרכז הקיר. על הגג מונח לוח גלילי ולא שטוח והקורות יוצאות מהצדדים ולא מהחזית. אין ספק, איפוא, כי נעשו שינויים במבנה.
השאלה האם מדובר בהחלפת גג ושינוי מקום חלון אשר גם לגביהם יש צורך בהיתר בניה, או בבניה חדשה של כל המבנה. בנסיבות אלה, כאשר אין ספק כי היה מבנה קודם, לא ניתן לומר כי כל הבניה של 13.3 מ"ר היא אכן בניה חדשה. העובדה שבמקום נראו בלוקים וחומרים שונים איננה בהכרח ראיה לכך, אלא רק ראיה שאכן נעשו במקום עבודות בניה למיניהן. עבודות אלה ניתן להסביר גם מעצם שינוי מקום החלון והשינויים שנעשו בגג. ערה אני לכך, כי גם שינויים מהסוג אשר המערער עצמו אינו מכחישם, דורשים היתר בניה. אולם, כעולה מכתב האישום, המערער לא הועמד לדין בגין עשיית שינויים ללא היתר או בניה סתם ללא היתר, אלא בגין
"תוספת בניה בשטח של 13.3 מ"ר".
מאחר והמערער, כעדותו, חי במבנה הישן אשר נראה היטב בתמונה, עם משפחתו מאז רכש את הנכס, נראה לי כי יש מקום לתת למערער להינות במידת-מה מהספק.
אשר על כן, אני משנה את פסק דינו של בית משפט קמא, באופן שבמקום צו ההריסה אותו הטיל בית משפט קמא, אני מורה למערער להחזיר את המצב לקדמותו בהתאם לנתונים, למידות ולמרווחים שבתמונה אותה הציג, כל זאת תוך 6 חודשים מהיום (לתשומת לבו של המערער עליו לבדוק ולברר האם העבודות של החזרת המצב לקדמותו מצריכות היתר בניה ועליו לדאוג להוצאתו).
ניתן היום ט' בניסן, תשס"ח (14 באפריל 2008) במעמד המערער בעצמו וב"כ המשיבה עו"ד רינה פינקל-גלעד.