הנשיא י. פלפל:
1. לפנינו ערעור של המדינה על גזר דין שניתן על ידי בית משפט השלום באשקלון, על ידי כב' ס. הנשיא, השופט חיים נחמיאס בת.פ. 178/05 שאליו צורף גם ת.פ. 1407/04.
2. בית המשפט קמא דן את המשיב ל-21 חודשי מאסר מתוכם תשעה חודשים לריצוי בפועל, חייב אותו לחתום על התחייבות והפעיל עונש מאסר מותנה של ששה חודשים שניתן בת.פ. 5749/01 של בית משפט השלום בבאר שבע מיום 15.1.04 באופן חופף לעונש המאסר בפועל של תשעה חודשים שנגזר על המשיב.
לטענת המערערת עונש המאסר בפועל - 9 חודשים - שהוטל על המשיב והפעלת עונש המאסר על תנאי באופן חופף הינו עונש קל מדי בנסיבות המקרה, ומכאן הערעור.
3. מתחילה הוגש נגד המשיב כתב אישום בת.פ. 1407/04 בבית משפט השלום באשקלון. כתב אישום זה, תוקן, המשיב הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע, בתאריך 29.3.05, על סמך הודאתו בעובדות שבכתב האישום המתוקן, ולאחר שהמערערת הספיקה להעיד חלק מעדיה. המשיב הורשע בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 379 + 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, (להלן - "החוק") בעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק ובעבירה נוספת של תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 + 382(ג) לחוק, וזאת מאחר ובתאריך 1.6.04 תקף המשיב את הידועה בציבור לשעבר שלו, נילי נקשרי, לאחר שאחז בכותונת שלה ומשכה, ולאחר מכן אחז בידה הימנית ומשכה לאורך גרם המדרגות. כתוצאה מכך המתלוננת נפלה על גבה, קיבלה מכה באגן ונגרמה לה חבלה קלה בזרוע יד ימין והכותונת שלה נקרעה, ובנוסף לכך המשיב איים על אחד בשם יהודה כדורי בכך שאמר לו "בן זונה, הומו, אני אשחט אותך ואהרוג אותך". כל אלה עבירות נשוא האישום הראשון.
על פי האישום השלישי, בתאריך 13.4.04, המשיב תקף את המתלוננת בכך שאחז בידה הימנית תוך שאמר לה "את לא רוצה לחזור, נחזור ונתפייס", ומשהמתלוננת סירבה לו המשיך לתקוף אותה, בכך שהידק את אחיזתו בידה ועיקם את אצבעותיה, והמשיך לתקוף אותה כאשר דחף אותה לעבר שיחים שהיו במקום, וכתוצאה מכך היא נפלה ונגרמה לה רגישות בגב התחתון, נפיחות וכאבים בירך שמאל, המטומה באחת האצבעות של כף יד ימין והגבלה בתנועה עקב כאבים.
4. ביום שבו הורשע המשיב בת.פ. 1407/04, הוא הורשע על פי הודאתו, גם בתיק פלילי נוסף, ת.פ. 178/05 של בית משפט השלום באשקלון, בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה ממש, לפי סעיף 382(ג) + 380 לחוק וכן בעבירות של איומים והפרת הוראה חוקית, לפי סעיפים 192 ו-287(א) לחוק.
על פי כתב האישום בתיק זה, בתאריך 24.6.04 שוחרר המשיב בערבות בתנאים מגבילים בתיק פלילי הנזכר בסעיף 3 דלעיל, ובין התנאים היה תנאי שאסר עליו ליצור קשר עם המתלוננת ו/או להטרידה בדרך כלשהי, אולם בתאריך 25.1.05, תקף המשיב את המתלוננת בעת שבנם התינוק היה בידה, בכך שהיכה אותה באמצעות מקל, אחז בחולצתה, ומשך אותה בחוזקה בחדר המדרגות והיכה בגבה עם המקל ואמר לה "כל זה יעלה לך ביוקר. אני אתלונן עליך במשטרה" והוסיף, "אני רוצה לראות, זה יהיה יום המות שלך". למתלוננת נגרמו חבלות של ממש שהתבטאו בנפיחות בפניה ובשפה העליונה, פצע מדמם בחלק הימני של פניה, ובהמטומה בעיניה; והיא נזקקה לטיפול רפואי.
5. את העבירות בשני התיקים עבר, אם כן, בתאריכים 13.4.04, 1.6.04 ו-25.1.05. כל העבירות, למעט עבירה אחת כנגד מתלונן בשם כדורי, בוצעו כלפי המתלוננת.
6. לבקשת בית המשפט הוגש תסקיר אודות המשיב, אולם שירות המבחן לא בא בכל המלצה טיפולית בעניינו של המשיב, אם כי המליץ "שבמידה ובית המשפט יטיל עליו עונש מוחשי... ממליצים להורות לשלטונות השב"ס לבחון התאמתו לטיפול במסגרת "בית התקוה" של שירות בתי הסוהר - (שהוא) מרכז טיפולי לגמילה וטיפול בגברים אלימים.
יצויין שהמשיב ביטא באוזני קצינת המבחן רצון להשתלב בתוכנית גמילה מאלימות.
7. למשיב, שהוא בן 35, עבר פלילי; והוא הורשע בעבר בעבירה של תקיפת שוטר, איומים (פעמיים), פציעה כשהעבריין מזויין, פציעה (פעמיים) ותקיפה.
מההרשעות הללו לומדים על האופי האלים של המשיב שעובר מדי פעם עבירות של איומים ותקיפות. למרות כל זאת, הוא לא נידון בעבר לעונשי מאסר לריצוי בפועל.
8. יצויין שבעבר הועמד המשיב במבחן, בשל עבירות אלימות כלפי בת זוג, ובית המשפט הפקיע את צו המבחן בשל אי שיתוף פעולה של המשיב עם שירות המבחן. חשוב לציין, כי בתסקיר נכתב, כי המשיב נהג לאיים על המתלוננת בהיותו עצור.
בית משפט קמא ציין בגזר דינו, כי הגם ש"אין חולק שלחובת הנאשם הרשעות קודמות ועל פי הרשעה מס' 4, תלויים ועומדים נגדו ששה חודשי מאסר על תנאי שמשום מה לא הוגש על ידי התביעות", ולפיכך החליט "שלא למצות עם הנאשם היום את מלוא חומרת הדין ואני מסתפק בעונשים המינימליים המתחייבים בנסיבות העניין".
סברתו של בית משפט קמא שהיה צורך להגיש את פסק הדין שבו נגזר על המשיב עונש מאסר על תנאי כדי להפעילו, לא נראית לי נכונה, וזאת מכמה טעמים.
הראשון - שבגליון ההרשעות הקודמות, שהוגש
בהסכמת ב"כ המשיב לבית משפט קמא, צויין שקיים עונש של ששה חודשי מאסר על תנאי, בר הפעלה.
השני - שב"כ המשיב, עו"ד מלי אטיאס, הודיעה לבית המשפט במסגרת הדיון בת.פ. 178/05, (בעמ' 7), שאין לה התנגדות להגשת גליון הרשעותיו הקודמות של המשיב, שסומן ת/1.
והשלישי - בדיון בפנינו (ראה עמ' 5 לפרוטוקול) אמרה הסניגורית כי "אני הסכמתי שיש מאסר מותנה".