פסק-דין בתיק עפ 71606/05

השופטת י' שיצר :

כללי

1.                   שני ערעורים על פסק-דינו של בית משפט השלום בנתניה (כב' סגן הנשיא השופטת ר' לורך), בת"פ 2204/03, מיום 3.3.05. בית המשפט הרשיע את המערער בע"פ 71606/05 בביצוע עבירות של גרם מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), וחבלה ברשלנות לפי סעיף 341 לחוק העונשין, וזיכה את המשיבים 1 ו-2 בע"פ 70812/05 מעבירות אלה.

בית המשפט גזר על המערער 15 חודשי מאסר בפועל, וכן 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור את העבירות בהן הורשע.

2.                   בפרשה שלפנינו הוגשו ששה ערעורים על פסק-דינו של בית משפט קמא (ע"פ 71606/05, ע"פ 70812/05, ע"פ 71545/05, ע"פ 71628/05, ע"פ 71637/05, ע"פ 70329/06) והדיון בהם נקבע במאוחד בפני הרכב זה ביום 12.2.07. אולם, משהתברר בעת הדיון לשופטת י' שבח, כי המערער בע"פ 71545/05 מוכר לה באופן אישי, פסלה עצמה מלדון בערעורו. על מנת שלא לגרום לביטול הדיון ביתר הערעורים, הופרד עניינו של מערער זה מיתר הערעורים בתיק המאוחד.

בעקבות החלטה זו, נתבקשנו על-ידי באי כוח המערערים בע"פ 71628/05, ע"פ 71637/05 ו- ע"פ 70329/06, כי הדיון בעניינם יופרד אף הוא ויתקיים ביחד עם הדיון בע"פ 71545/05, בשל זהות הסוגיות המועלות בגדר הערעורים, בהיות המערערים הללו אנשי רשות הכבאות, ובלי שייפגע בכך מהותית עניינם של יתר המערערים בתיק המאוחד.

לאחר ששקלנו את טיעוני באי כוח המערערים ומשהמדינה הותירה את הבקשה לשיקול דעתנו, הוחלט על הפרדת הדיון בארבעת הערעורים של אנשי רשות הכבאות.

כתב האישום

3.                   עסקינן באירוע טראגי של שריפה שפרצה במרכול "חביב מרכז קניות" (להלן: המרכול), בתאריך 2.2.00, בה מצאו את מותן ארבע עובדות, וחמישה עובדים נוספים נפצעו מכוויות ומשאיפת עשן. כתוצאה מהשריפה נשרף המרכול כליל.

4.                   בכתב האישום שהוגש בעקבות האירוע, הואשמו 13 נאשמים באחריות לפרוץ השריפה ולתוצאותיה, לפי הסדר הבא:

המערער (נאשם 1 בכתב האישום המקורי), שהיה קבלן איטום ונשכר על-ידי המנהל התפעולי לבצע עבודות איטום בגג המבנה.

נאשם 2, שעבד במרכול כמנהל תפעולי (להלן: המנהל התפעולי).

נאשמים 3-5 הינם שותפים שווים ומנהלים של המרכול (להלן: המנהלים), כאשר נאשמים 3-4 רשומים כבעלי מניות ומנהלים של חברת "ירקון" [סיטונאות מזון] בע"מ (להלן: נאשמת 13) ונאשם 5 הצטרף כשותף פעיל בניהול העסק בשלב מאוחר יותר.

נאשם 6 שימש במועד הרלוונטי כמנהל המחסן במרכול (להלן: מנהל המחסן).

המשיב 1 (נאשם 7 בכתב האישום המקורי) הינו בעל מניות ומנהל במשיבה 2 (נאשמת 12 בכתב האישום המקורי), שהינה בעלת המקרקעין עליה בנוי המרכול.

נאשם 8 היה במועד הרלוונטי ראש מדור מניעת דליקות באיגוד הכבאות פתח-תקווה, אחראי על מתן אישורים לתוכניות בניה שהופנו על-ידי הרשויות המקומיות וכן אחראי על המפקחים שערכו ביקורות סידורי כבאות (להלן: ראש מדור מניעת דליקות). נאשמים 9-11 היו מפקחי מניעת דליקות באיגוד כבאות פתח-תקווה, וביצעו ביקורות סידורי מניעת דליקות במרכול בין השנים 1994-2000 (להלן: המפקחים).

לאחר שהחלה שמיעת הראיות, הגיעו נאשמים 2-6 ו-13 (המנהל התפעולי, מנהל המחסן, מנהלי המרכול והחברה שבבעלותם-שוכרת הנכס) להסדר טיעון לפיו הודו בעבירות שיוחסו להם, לאחר תיקון כתב האישום, ונדונו לעונשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי.

המנהל התפעולי (נאשם 2) העיד כעד תביעה ונאשמים 3-6 העידו במסגרת פרשת ההגנה.

5.                   להבנת הרקע העובדתי, יובאו תחילה מספר נתונים עובדתיים אודות מבנה המרכול, שעלו מהעדויות ומחומר הראיות ואשר אינם שנויים במחלוקת, כפי שפורטו בהכרעת הדין של בית משפט קמא:

במועד השריפה, היה המרכול בנוי ממבנה ראשי וממספר תוספות, וביניהן הגלריה ומחסן ו'. הגלריה נבנתה במבנה הראשי, על עמודי מתכת, וחולקה לשני חלקים ללא מעבר ביניהם. בחלק הצפוני של הגלריה אוחסנו סחורות קלות ויקרות ערך ואילו בחלק הדרומי נבנו ארבעה משרדים מקונסטרוקציות עץ וגבס. לקומת המשרדים הייתה כניסה אחת בלבד, דרך גרם מדרגות שהוביל לדלת יציאה בקיר הדרומי של המבנה.