ע"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
70119-08
23/07/2008
|
בפני השופט:
1. דבורה ברלינר סג"נ - אב"ד 2. זאב המר סג"נ 3. מרים סוקולוב
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד רחל צירקין
|
הנתבע:
חברת מלם מערכות בע"מ עו"ד יעל גרוסמן עו"ד בלקין
|
פסק-דין |
השופטת ד' ברלינר, סג"נ, אב"ד:
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בת"א (כב' השופטת ד' שריזלי), מיום 3.2.08, לפיה נמחקה חב' מלם מערכות בע"מ (להלן: מלם או המשיבה) מכתב האישום שהוגש בת"פ 6932/06.
כללי
1. מלם - היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה של ת"א. מלם עוסקת בתחום שירותי מחשב, שירותי תוכנה ונושאים נלווים.
נגד מלם וארבעה נאשמים נוספים הוגש כתב אישום ובו יוחסו להם עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מסירת פרטים מטעים בדוח או בהודעה שנמסרו לרשות ניירות הערך, וכן קשירת קשר לביצוע כל אותן עבירות.
בקווים כלליים ובלי להכנס לפרטיו של כתב האישום הארוך המשתרע על 17 עמודים, נטען בו כדלקמן:
הנאשמים 1-3 גד זאבי (להלן: זאבי), גלעד רבינוביץ (להלן: רבינוביץ) ויובל אקר (להלן: אקר) -שימשו אורגנים של מלם. כל אחד מהשלושה כיהן בתפקיד מסויים.
זאבי היה בתקופה הרלוונטית בעל השליטה במלם, בהחזיקו במישרין ובעקיפין בכ- 70% ממניותיה. בתאריך 31.1.02 מונה זאבי ליו"ר הדירקטוריון של מלם.
אורגן נוסף, הוא נאשם 4, עו"ד אסף טיבר (להלן: טיבר), היועץ המשפטי של מלם. מלם עצמה היתה נאשמת 5.
בתאריך 28.7.02 נערכה אסיפה כללית של בעלי המניות במלם. באסיפה זו - נערכה הצבעה שבה אושר תשלום שכר חודשי בסך 10,000 $ לזאבי בתפקידו כיו"ר הדירקטוריון וכדירקטור פעיל.
הנאשמים 1-4 היו מעוניינים, כל אחד מטעמיו, שהחלטה זו תעבור, אלא שחששו כי באסיפה הכללית לא יושג הרוב הנדרש לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999, לאישור עסקה עם בעל ענין.
משום כך, נקטו בשורת צעדים המהווים לדעת המאשימה מצגי מרמה וטענות כזב שהופנו כלפי בעלי המניות המשתתפים באסיפה הכללית, כלפי מוסדות מלם וכלפי הרשות לניירות ערך. כתוצאה מאותם מצגי מרמה - אכן אושרה ההחלטה.
אחריותה של מלם נובעת, אליבא דהתביעה, מאחריותם של האורגנים שלה, ומכוח תורת האורגנים. נציין כי טובת ההנאה שצמחה לכל אחד מהאורגנים - פורטה בכתב האישום. טובת ההנאה שצמחה למלם - לא הוזכרה. למשמעות נתון זה - נחזור בהמשך.
ההחלטה
2. כל חמשת הנאשמים טענו בבית המשפט קמא, כטענה מקדמית, כי יש לבטל את כתב האישום נגדם בשל הטענה המוסדרת היום בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב 1982 (להלן: החסד"פ) קרי: הגנה מן הצדק.
בית משפט קמא פיצל את הדיון בטענה זו בין קבוצת הטוענים המורכבת מנאשמים 1-4 (האורגנים), לבין מלם - היא התאגיד.
באשר לאורגנים - נדחתה הטענה, והדיון בכתב האישום נגדם ממשיך להתנהל בבית משפט קמא.
בהחלטה נפרדת, העוסקת רק במלם, קיבל בית משפט קמא את עתירתה לבטל נגדה את כתב האישום.
בית משפט קמא דחה את טענת מלם לפיה עומדת לה הגנה מן הצדק בשל התנהגות נפסדת של הרשות לניירות ערך (להלן: הרשות). הגם שמתח ביקורת חריפה על התנהלותה של הרשות בפרשה זו (טיבה של הביקורת יובהר בהמשך).
יחד עם זאת, קבע בית המשפט, כי גם אם התנהגות נפסדת לא הוכחה (לפחות לא במידה המצדיקה ביטול כתב האישום), הוכחה אכיפה בררנית שאין לה צידוק ענייני בדרך הפעולה שנקטה הרשות כלפי מלם, בהשוואה למדיניותה כלפי חברות אחרות בנסיבות דומות.