פסק-דין בתיק עפ 70117/08

א.                פתח דבר

1.                  בפני ערעור על בית המשפט לתעבורה ת"א (כב' השופטת פראג) בתיק תד-10474/07 מתאריך 28.2.08, לפיו הורשעה המערערת באי-מתן זכות קדימה לרכב הבא ממול ונהיגה בחוסר זהירות - עבירות על תקנות 64 (א)(2) ו-21 (א) לתקנות התעבורה התשכ"א-1961 בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א-1961.

2.                  על המערערת הושתו העונשים הבאים:

א.         מאסר בפועל לתקופה בת 3 חודשים לריצוי בעבודות שירות.

ב.                  מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא תנהג בעת פסילה או תגרום לתאונת דרכים שיש עמה חבלות של ממש.

ג.                   פסילה בפועל מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה בת שנתיים.

ד.                  פסילה על תנאי או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה בת 6 חודשים למשך 3 שנים.

ה.                  קנס בסך 5,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו.

ב.                 טיעוני ב"כ המערערת

3.                  לטענת ב"כ המערערת, העונש שהוטל על מרשתו חמור יתר על המידה בהתחשב בהודאתה, לקיחת אחריות מיידית, ונוכח העובדה שזו מעורבותה הראשונה בתאונת דרכים.

עוד לטענתו, בימ"ש קמא התעלם מתרומת רשלנותו של המעורב האחר בתאונת הדרכים - נהג האופנוע - שהיה לו שדה ראייה פתוח לחלוטין, והיה סיפק בידו לבלום, והוא התנגש בחלק האחורי של רכב המערערת לאחר שכמעט וחצתה את הצומת.

4.                  עוד הוסיף וציין הסניגור, כי מקום התאונה הינו בעייתי, ודיירי הרחוב, לאור נסיונם המר בקשו שתוצב במקום כיכר, אך לא נענו.

5.                  לטענת ב"כ המערערת מרשתו זקוקה לרישיון הנהיגה לצורכי עבודתה בהיותה מטפלת בלקוחות עפ"י שיטת הרפואה הסינית, ועל כן עותר הסניגור לביהמ"ש להמיר עונש עבודות השירות בשל"צ, להקטין את תקופת הפסילה בפועל, ולהתחשב במערערת בגובה הקנס שהוטל עליה.

6.                  ב"כ המערערת אף הלין על כך שביהמ"ש בחר ברף העליון של הענישה שהוצגה בפניו במסגרת הסדר הטיעון, ולא התייחס בגזר דינו לאף אחת מטענותיו של הסניגור שהתייחסו להעדר הרשעות קודמות של המערערת ולותק הנהיגה שלה.

ג.                  טיעוני ב"כ המשיבה

7.                  ב"כ המשיבה מציינת כי בימ"ש קמא לא חרג מהסדר הטיעון, ואימץ את הרף העליון בשל נהיגתה הרשלנית בדרגה חמורה של המערערת אשר נוהגת משנת 2000, ולחובתה נזקפו עד עתה 8 הרשעות תעבורה.

8.                  עוד ציינה ב"כ המשיבה כי נהג האופנוע נפגע חמורות בראשו, היה מאושפז בבית חולים והוא זקוק לתקופת שיקום ארוכה.

בהתחשב במסר בדבר חובת הזהירות שיש להעביר לנהגים פוטנציאלים, הענישה מידתית וראויה.

ד.                 פסק דינו של בית משפט קמא

9.                  בית משפט קמא התייחס לנסיבות התאונה ולתוצאותיה בה נחבל קשות רוכב אופנוע נגרמו לו פגירעה בראשו, ושברים באזור הבטן, בכתף ימין, ובאזור האגן. נהג האופנוע היה מאושפז כשישה שבועות בבית חולים, נותח מספר פעמים, ועדיין עובר הליך שיקומי בבית חולים לוינשטיין.

10.              בניגוד לטענת ההגנה, בית משפט קמא התייחס לותק נהיגתה של המערערת (8 שנים) וההרשעות שלחובתה, שרובן ככולן חמורות: נהיגה במהירות מופרזת,         אי-ציות לתמרורים, ונהיגה באור אדום.

11.              בית משפט קמא ציין את פרטי הסדר הטיעון על הרף העליון והתחתון שבו, וגרס כי: "חסד עשתה התביעה עם הנאשמת בהסדר הטיעון אליו הגיעה עמה. גם לעמדת המאשימה המחמירה לכאורה, עדיין העונש קל ביותר". (עמ' 7 שורות        21-22).