פסק-דין בתיק עפ 70043/08

לפנינו שני ערעורים. ערעורו של אבשלום יוחננוב על חומרת העונש, וערעור המדינה על קולתו. למען הנוחיות ייקרא להלן אבשלום יוחננוב - "המערער".

1.         המערער הורשע בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (ת"פ 1524/07) (כב' השופטת ר' גרינברג), על סמך הודייתו בעבירות של סחר בתקליטורים, המהווים העתקות מפרות, עבירה על פי פקודת זכויות יוצרים וכן הורשע בשימוש בסימני מסחר שלא כדין, לפי פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972.

המערער צירף כתבי אישום נוספים, 8 תיקים נוספים, כשבכולן העבירות חוזרות על עצמן. סך הכל הורשע המערער ב- 11 אישומים של מסחר בעותקים מפרים, עבירה על סעיף 10(ג)(ד) לפקודת זכויות יוצרים וכן 6 עבירות על שימוש בסימן מסחר עבירה על סעיפים 60(3)(4) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב - 1972. בית משפט קמא הטיל על המערער 8 חודשי מאסר בפועל; 10 חודשי מאסר על תנאי וכן קנס בסך 40,000 ש"ח.

על גזר הדין מונחים בפנינו שני ערעורים: ערעורו של המערער על חומרת העונש, ערעור המדינה על קולת העונש.

2.         בגזר הדין ציינה כב' השופטת קמא, את הנימוקים העיקריים להטלת עונש המאסר לתקופה הנקובה לעיל כדלקמן:

המערער עסק באופן אינטנסיבי במשך 3 שנים במכירת אלפי תקליטורים מסוגים שונים. מדובר במספר חנויות בהן נעברו העבירות, שהמערער ככל הנראה היה בעליהן. המערער נעצר ונחקר כל פעם, מה שלא מנע ממנו מלשוב למסחר האסור כאילו לא היו דברים מעולם וכאילו לא נעצר ונחקר.

חומרה רבה יש בעבירות הללו בשל הנזק שהן גורמות למדינת ישראל והן בשל ממדיה של תופעת הזיופים בישראל, אשר "אינם מאפשרים עוד להתייחס אליה כתופעה שולית או להמעיט בחומרתה".

המערער עוסק בסחר בעותקים מפרים מאז שהגיע לגיל 15. שירות המבחן אומנם ציין לחיוב את שיתוף הפעולה של המערער, אולם יחד עם זאת קבע, כי המערער הוא בעל מערכת ערכית בעייתית.

בשקללה את כל הנתונים דלעיל, הטילה כאמור כב' השופטת קמא על המערער עונש מאסר של 8 חודשים בפועל, לצד הענישה הנוספת שהוזכרה לעיל.

3.         בהודעת הערעור, כמו גם בטיעון בפנינו, טען ב"כ המערער כי בית משפט קמא החמיר עם המערער יתר על המידה באופן המצדיק התערבותה של ערכאת הערעור.

על אלה שם הסניגור את הדגש:

המערער הודה בעבירות שיוחסו לו וחסך בכך השמעתם של עשרות עדים; המלצתו של שירות המבחן היה כי הוא ישולב בקבוצה טיפולית; המערער השתמש בעבר בסמים וגם העבירות הנוכחיות בוצעו על רקע זה. יחד עם זאת, אין למערער הרשעות קודמות וזוהי הרשעתו הראשונה, שעל כן יש מקום שלא למצות עמו את הדין.

עוד מפנה הסניגור לשינוי באורח-חייו של המערער. המערער נישא, אשתו בחודש השישי להריונה, הוא לא ביצע עבירות נוספות מאז והוא עובד כרגע בעבודה נורמטיבית ומנהל כרגע אורח-חיים של אזרח מן השורה.

4.         המדינה מצדה מפנה לכל גורמי החומרא שפורטו גם בהחלטתו של בית משפט קמא. אלא שלשיטתה של המדינה לא קיבלו את התרגום העונשי ההולם.

המדינה טוענת כי המערער נתפס בכל פעם מחדש והמשיך בעיסוקו כאילו לא קרה דבר. לכל היותר, שינה המערער את מקום העיסוק. סך הכל מדובר בשלוש חנויות שונות.

העבירות התמשכו לאורך זמן רב ומדובר באלפי תקליטורים. דגש שמה המדינה על ההיבט כלפי חוץ, קרי, הנזק שנגרם לתדמיתה של מדינת ישראל כתוצאה מכך ולאומני ישראל שאינם יכולים לקצור את פרי עבודתם בשל ממדיה של תופעת  הזיופים וההפרות בישראל.

5.         שקלנו את טיעוני הצדדים ודעתנו היא כי יש ממש בערעור המדינה, ובכך ממילא אמרנו כי אין לקבל את ערעורו של המערער. הנימוקים כולם מצויים במה שנאמר בגזר דינו של בית משפט קמא וגם בטיעונים שהושמעו בפנינו. כמובן השאלה שבפנינו היא מטבע הדברים האם שוקללו הנימוקים כולם לכלל ענישה ראויה ומידתית.

דעתנו , כאמור, היא שבית משפט קמא הקל עם המערער יתר על המידה באופן המחייב את התערבותנו.

נתחיל בממדי הסחר בעותקים מפרים, כפי שהם באים לידי בטוי בעובדות כתב האישום המקורי והתיקים המצורפים.