ע"פ
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
5055-08
27/05/2008
|
בפני השופט:
מיכל ברנט
|
| - נגד - |
התובע:
נופי ראיד
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
| פסק-דין |
ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה באילת מיום 2.1.2008, כבוד השופט יקואל, בו הורשע המערער בעקיפה על קו לבן רצוף בניגוד לתקנה 47 (ה) (5) לתקנות התעבורה והושתו עליו העונשים הבאים:
פסילה בפועל למשך 20 יום, פסילה על תנאי של חודשיים ימים למשך שנתיים וקנס בסך
1,200 ש"ח.
כנגד המערער הוגש כתב אישום ולפיו ביום 15.6.2006 בשעה 14:17 בכביש 90, מכיוון צפון לדרום, חצה קו הפרדה רצוף מבלי שימצא לצידו הימני קו קטעים.
המערער כפר באשמה ונשמעו ראיות.
שתי טענות עיקריות בפי המערער:
האחת - בהתאם לתקנה 47(ה)(5), שלשונה:
(ה)
נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל-חיים באחד מאלה:
.......
(5) הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים".
אי קיומו של קו הקטעים הינו עובדה שלילית אשר חובת ההוכחה לגביה מוטל על שכמה של התביעה.
השניה - בהתאם לתקנה 22 א' סייפא לתקנות התעבורה, הקובעת כי:
"(א) עובר דרך חייב לקיים את ההוראות הניתנות בתמרור, אולם תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן או נקבע שלא כדין", הרי קו הפרדה שנמתח במרכזו של כביש הינו תמרור ובאם התמרור הוצב שלא כדין הרי שתהא זו הגנה למערער.
לטענת המערער, קו ההפרדה נצבע על ידי גורם בלתי מוסמך אשר צבע אותו ללא סמכות.
הוכחת עובדה שלילית
:
טוען המערער כי התביעה לא הוכיחה כי בצידו הימני של קו ההפרדה הרצוף לא היה קו קטעים ולא היא.
בכתב האישום צויין מפורשות כי המערער חצה קו הפרדה רצוף שלא נמצא לצידו קו קטעים.
בחקירתו הנגדית של עד תביעה 2, מר יוסי כהן, העיד הוא כי המערער חצה קו לבן ונשאל על ידי ב"כ המערער:
ש: לא ביצע עקיפה?