ע"פ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
2730-07
03/02/2008
|
בפני השופט:
1. ש' ברלינר ס' נשיא [אב"ד]
2. י' גריל ס' נשיא
3. ב' בר זיו
|
| - נגד - |
התובע:
סושרד עודד
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד פרקליטות מחוז חיפה-פלילי
|
| פסק-דין |
בפנינו ערעור על הכרעת הדין של בית משפט השלום בחיפה (ס. הנשיא כבוד השופט ח. שילוני) מיום 9.7.07 , החלטה מיום 19.9.07 וגזר דין מיום 14.10.07 בת.פ. 2518/05.
ביום 30.5.05 הוגש נגד המערער כתב אישום , אשר ייחס לו ביצוע עבירות של:
1) שיבוש מהלכי משפט - עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן "חוק העונשין").
2) הדחה בחקירה - עבירה לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין.
3) הדחה למניעת עדות במשפט - עבירה לפי סעיף 246(א) לחוק העונשין.
4) הטרדת עד - עבירה לפי סעיף 249 לחוק העונשין.
תמצית עובדות כתב האישום, כפי שהובאו בהכרעת דינו של בימ"ש קמא , הינה כדלקמן:
"הנאשם מואשם בכך שהטריד את ע.ת. חגית בן זקן (להלן "המתלוננת") , שהיא אם ילדם המשותף והיתה בעבר בת זוגו והכשיל הליך שיפוטי בכך שהניע את המתלוננת לבטל התלונה שהגישה נגדו במשטרה בעת שהיו ביחסי חברות והרתה ממנו, שבגינה הוגש נגדו בתאריך 8.9.04 כתב אישום על עבירות אלימות ואיומים בת.פ. 3515/04 של בימ"ש השלום בחיפה. בכתב האישום הוא מואשם גם בעבירות של הדחה בחקירה והדחה בעדות בכך שהניע את המתלוננת , תוך הפעלת לחץ, לחתום על תצהירים שיש בהם לחזור בה מהודעה שמסרה במשטרה. בכך עבר גם עבירות של הדחה בחקירה והדחה בעדות".
הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. לאחר שמיעת הראיות זוכה המערער מחמת הספק מהעבירות של הדחה בחקירה והדחה בעדות והורשע בעבירות של שיבוש מהלכי המשפט ובעבירה של הטרדת עד (הכרעת דין מיום 9.7.07). בהתייחסו לעבירת הטרדת עד מפנה בימ"ש קמא לפסק הדין המנחה - ע"פ 526/90 עו"ד שרגא בלזר נ. מדינת ישראל ועל פיו , למעשה כל פניה לעד שעניינה בתוכנה ובטיבה של העדות שמסר במשטרה או בבימ"ש - מגבשת את יסודות העבירה והוא מוסיף ואומר כי :
"אין כל ספק שנאשם הפונה לעד תביעה ביחס להודעה ותלונה שנתן במשטרה כנגדו, כולל בקשה או דרישה לבטל את התלונה גורם בכך להטרדת העד ובודאי כאשר חוזר ומציק בענין זה באובססיביות , כמו שנהג הנאשם במקרה שבפנינו".
ולגופו של ענין קובע בימ"ש קמא כי:
"אני סבור שהוכחו במשפט זה, ברמה הנדרשת במשפט הפלילי, יסודות העבירה של הטרדת עד על יסוד ריבוי פניות הנאשם אל המתלוננת , ריבוי המכתבים והתצהירים שהניע את המתלוננת לחתום עליהם ואשר הוגשו למשטרה ביוזמתו של הנאשם בעת שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בת.פ. 3515/05 הנ"ל בעבירות אלימות על יסוד תלונת המתלוננת.
אמנם המכתבים והתצהירים חתומים על ידי המתלוננת , אך הנאשם הודה כי הם נערכו ונוסחו על ידו בקשר להודעה שמסרה המתלוננת במשטרה. הוכח עפ"י עדותה העיקבית והמהימנה של המתלוננת כי הוא הגיע שוב ושוב למקום עבודתה במשרד עו"ד טויסטר והיה מבקש ומתחנן ואף "מנדנד" בפניה שתחתום על התצהירים שאותם הוא ניסח וכי יהיה בכך לשפר את היחסים בינהם וכן לטובת ילדם המשותף. כל זאת עשה הנאשם למרות שהמתלוננת היתה אמורה להיות עדת תביעה מרכזית נגדו בת.פ. 3515/04 הנ"ל
באשר לעבירה של שיבוש מהלכי משפט קובע בימ"ש קמא כי מדובר ב"עבירת סל" - חלופה הכוללת כל מעשה שכוונתו להכשיל הליך שיפוטי ואין הכרח להוכיח גרימת תוצאה ממשית של שיבוש מהלכי המשפט. באשר ליסוד הנפשי קובע בימ"ש קמא כי:
"היסוד הנפשי בעבירה המתבטא במילה "בכוונה" משמעותו עשיית המעשה מתוך שאיפה או מטרה להשיג את התכלית שהאיסור בסעיף זה מבקש למנוע.....לפיכך, די כי הנאשם ידע או האמין שפניותיו החוזרות אל המתלוננת בענין המכתבים והתצהירים עשויים, כאפשרות קרובה לודאי, לפגוע בהליך המשפטי כנגדו בת.פ. 3515/04 שם היא עדת תביעה מרכזית.
כאן המקום לציין ולהדגיש כי "אמונתו של הנאשם בחפותו אינה רלוונטית לענין השאלה האם מעשהו מהווה שיבוש מהלכי משפט. אם הנאשם צפה, שלא לדבר על רצה, כי הפניה לעד תביא לשיבוש עדותו, תסיט אותו ממסלולו, הרי אמונתו וחפותו לא תאיין את כוונת השיבוש (ראה ע"פ (ת"א) 71737/02 נמרודי נ. מדינת ישראל).
ובעניינו של המערער הוא קובע כי:
"פעולותיו של הנאשם בעריכת התצהירים ותוכנם תוך פניות חוזרות אל המתלוננת בנימוק שחתימותיה ישפרו את היחסים בינהם ויהיו לטובת ילדם המשותף, הם בגדר לחץ נפשי שהביא אותה לחתום על התצהירים והמכתבים כשפעולות אלה של הנאשם נעשו מתוך כוונה פלילית למנוע או להכשיל הליך שיפוטי.
הפניות החוזרות למתלוננת , בהיותה עדת תביעה מרכזית, נעשו ביוזמתו של הנאשם ולא די בכך שפנה אליה לחתום על התצהירים שהוא ערך וניסח, אלא אף דאג לקחת אותה לעו"ד גו'בראן כדי שתחתום על התצהירים בפניו ולאחר מכן הוא עצמו הגיש אותם לתביעות משטרת חיפה כפי שאמר בהודעתו במשטרה ת/ 12.