כב' השופט האשם ח'טיב:
בפתח פסק הדין נציין כי ערעור זה הוגש ע"י שני הנאשמים בת"פ 4190/99 (בית משפט השלום בנצרת), והערעור נשמע לגבי שני המערערים ביחד, ובסיום השמיעה, נכתב פסק דין שמטבע הדברים התייחס לעניינם של שני המערערים גם יחד. אולם, משנקבע מועד להקראת פסק הדין, עוד ליום 11/7/06, הגיש סניגורם של הנאשמים, עוה"ד פלדמן, בקשה לדחיית הקראת פסה"ד מאחר והמערער מס' 2, לואיס זעאתרה, נסע לחו"ל ולא שב, ולחילופין, ביקש ב"כ המערערים, בהסכמת ב"כ המאשימה, להקריא את פסק הדין ביחס למערער מס' 1, ג'ריס דחדל בלבד.
כאמור, פסה"ד התייחס לערעורם של שני המערערים יחד, על כן, לא היה מקום להקראת פסה"ד ביחס למערער מס' 1, והקראת פסה"ד נדחתה ליום 28/11/06, מתוך תקווה שעד אז ישוב המערער מס' 2 ארצה, אולם גם ביום 28/11/06, לא התייצב המערער מס' 2, והמערער מס' 1 הודיע כי המערער מס' 2 ירד מהארץ ואינו מתכוון לשוב.
הסניגור שב וביקש להפריד את דינו של המערער 1 ולהקריא את פסק הדין בעניינו בלבד.
מנגד ביקשה ב"כ המשיבה לדחות את ערעורו של המערער מס' 2 מחוסר התייצבות, ואכן נעתרנו לבקשתה זו של ב"כ המאשימה ונתנו פסק דין חלקי שדחה את ערעורו של המערער מס' 2 מחוסר הופעה. משכך, נערך פסק הדין, שכאמור היה כתוב זה מכבר, ואשר התייחס לשני המערערים, מחדש, כך שההכרעה על פיו הינה באשר לערעורו של המערער מס' 1 בלבד.
מכאן לגופו של עניין.
רקע
1. כתב האישום אשר הוגש נגד המערער מס' 1 (להלן: "
המערער") בביהמ"ש השלום בנצרת ייחס לו שתי עבירות;
א. זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות - עבירה לפי ס' 418 סיפא לחוק העונשין , תשל"ז - 1977 ( להלן : חוק העונשין" ) .
ב. נסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירה לפי ס' 415 סיפא + ס' 25 לחוק העונשין .
ביהמ"ש קמא , כב' השופט יוסף בן חמו , הרשיע את המערער, לאחר שמיעת ראיות , בביצוע שתי העבירות המיוחסות לו, וגזר עליו (בעקבות הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, לאחר הכרעת הדין, והמתייחס רק לעונש המאסר בפועל ועונש המאסר על תנאי) את העונשים הבאים:
מאסר בפועל של 6 חודשים , מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים כאשר התנאי הוא שהמערער ימנע מלעבור עבירה לפי סימן ו' לחוק העונשין , במשך תקופת התנאי , קנס בסך 75,000 ש"ח ( אשר ישולם ב 30 תשלומים ) ופיצוי למפעל הפיס בסך של 10,000 ש"ח .
2. ע"פ הנטען בכתב האישום, המערער 2 אשר שימש בזמנים הרלוונטיים לאישום כמפעיל ואחראי בפועל של תחנת הלוטו ביפיע קשר קשר יחד עם המערער על מנת לרמות את מפעל הפיס ולזכות בפרס הגדול. הדבר נעשה , ע"י זיוף טופס לוטו.
המאשימה טענה כי הזיוף נעשה באופן הבא :
המערערים שלחו ביום 13/1/98 שעה 19:09 בדוכן הפיס של המערער 2 טופס לוטו עליו מסומנים בעפרון המספרים 1 עד 8 שלכאורה עליהם רצה המערער להמר כמספרים הזוכים ( להלן : הטופס המזויף) . את המעשה הזה הם עשו לאחר שעל גבי הטופס ששלח המערער, הצמידו המערערים מדבקה בתחתית הטופס המזויף , במקום בו מסוף המחשב היה אמור להדפיס את המספרים שסומנו.
לאחר ששלחו את הטופס המזויף דרך מסוף המחשב שבדוכן הפיס, הורידו המערערים את המדבקות שעל גביו, כך שנותר בידם טופס לוטו עליו מודפסים כל המידעים המזהים אותו כטופס שנשלח במועד זה ולהגרלה זו, ואולם על טופס זה , לא היה כל זכר להדפסה של המספרים 1 עד 8, שבוצעה ע"י מסוף המחשב, כיוון שאלה הודפסו על המדבקה , שכאמור הוסרה.
בערב ה- 13/1/98 התקיימה ההגרלה , והמספרים שעלו בגורל היו : 6,7,10,13,16,44 .
ביום 14/1/98 שעה 9:43 , נטלו המערערים את הטופס המזויף , מחקו ממנו את המספרים 1 עד 8 וסימנו על הטופס את ששת המספרים שזכו , והוסיפו עליהם 2 מספרים אקראיים . הם הדביקו מדבקות על השורות המציינות את המידע שעל הטופס המזויף. את הטופס הם שלחו שוב דרך מסוף המחשב שבדוכן הפיס. עתה הדפיס המסוף על גבי הטופס המזויף את שמונת המספרים החדשים במקום המיועד לכך. את המידע על מועד המשלוח, שעת המשלוח ואת הפרטים המזהים , הדפיס המסוף על גבי המדבקות החדשות שכיסו את המידע מיום אמש. המערערים הורידו את המדבקות החדשות , והיה בידם לכאורה " טופס מושלם" , הכולל את כל המידעים המזהים מיום אמש עם המספרים הזוכים שהדפיסו עליו ביום שלאחר ההגרלה.
3. ביום 15/1/98 התייצבו המערערים בבית מפעל הפיס בתל אביב, והציגו את הטופס המזויף ותבעו לקבל את הפרס הגדול ( 7 מליון ש"ח ). לאחר בדיקה קצרה במחשבי מפעל הפיס , הוברר כי הטופס המזויף כולל מספרים שונים מן המספרים שנקלטו מאותו טופס בליל ההגרלה שהיו בפועל 1 עד 8.