פסק-דין בתיק עפ 1349/03

כנגד המערער הוגש כתב אישום שייחס לו 8 אישומים שונים.

המערער הודה בבימ"ש קמא בהחזקת סם מסוג חשיש במשקל 0.7205 גרם והתפרצות לדירה.

המערער הורשע בבימ"ש קמא לאחר שמיעת ראיות בהתפרצויות ב - 3 מקרים שונים לבתי עסק ביוקנעם (אישומים 1, 5 ו - 7).

המערער זוכה בבית משפט קמא מחמת הספק מאישום 8, סחיטה באיומים, מאישום 3, החזקת סכין שלא כדין ומאישום 6, זיכוי מחמת הספק בעבירה של איומים והטרדת עד.

בית משפט קמא לאחר ששמע את הטיעונים לעונש, פירט בגזר דינו בהרחבה את השיקולים לחומרא ולקולא ואת נסיבותיו האישיות של המערער לרבות הנטען לביצוע המאסר בדרך של עבודות שרות ולאחר פרוט בהרחבה את נסיבות העבירות בהן הורשע, התייחס גם לטענה לאפליה לעומת האחר נשוא ביצוע העבירות, גזר על המערער 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים על עבירות רכוש מסוג פשע, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים על עבירות רכוש מסוג עוון, קנס בסך 5,000 ש"ח והתחייבות על סך זהה.

ב"כ המערער מלין בפנינו על חומרת העונש, חוזר וטוען (כבר בדיון מיום 25/11/03) בדבר אי אחידות בענישה מול השותפים האחרים ולטענתו, המערער נגמל מסמים ואין לו עבר מכביד.

בין לבין הופנה המערער על ידינו לשרות המבחן לקבלת תסקיר מעודכן ולאחר דחיות רבות התקבל סוף סוף תסקיר שרות המבחן.

קצינת המבחן מציינת בלשון ברורה כי הוצע למערער להשתלב בתוכנית אינטנסיבית ביחידה לנפגעי סמים אך הוא סרב וניתק את הקשר עם גורמי הטיפול.

הקשר חודש לאחר פטירתו של אבי המערער ולמרות ספקות השרות, ניתנה לו הזדמנות נוספת אך גם כאן שעה שהמערער היה אמור להיות משולב במסגרת "בית חוסן" נכשל בכך, שב להשתמש בסמים, סרב להשתלב באשפוזית, איים בפגיעה עצמית, הנו תלוי בסמים וסוף דבר, מסתיים  התסקיר במלים ברורות וחד משמעיות לאמור:

"...אין מקום לאפשר לו  הזדמנות נוספת, אנו ממליצים להטיל עליו עונש מוחשי ומציב גבולות להתנהגותו. במידה וישלח למאסר ועל רקע המחשבות האובדניות שמבטא, אנו ממליצים להנחות את הגורמים בשב"ס בדבר הצורך בהשגחה ומעקב".

ראינו לצטט מהמלצת שרות המבחן ללמדך עד כמה הזדמנויות ניתנו למערער ועד כמה שרות המבחן עצמו רואה דווקא ב"עונש מוחשי ומציב גבולות" פתרון למערער בנסיבותיו.

לפנינו גם הונח א/1 מפי המערער עצמו שבו הוא מציין כי מבקש הנו לחזור לחיים נורמלים, ציין את פטירת אביו באורח טראגי, מלין על שרות המבחן, מבקש היום להיות נקי, מודע לכך כי מדובר בשימוש בסם כמחלה, מבקש לא להיות בבית הסוהר אבל לפעמים "דברים קורים" ומבקש עזרה וטיפול.

ראש וראשון, באשר לטענות האפליה ולנוסח כתב האישום, יש לכך מענה ברור בהכרעת הדין וגזר הדין בבית משפט קמא ולא ראינו צורך לחזור על כך רק נציין בקציר האומר, בית משפט קמא נתן את המשקל הראוי להבדל בין עוברי העבירה והשוני ביניהם ולא בכדי גזר את אשר גזר על המערער שבפנינו.

למערער אמנם אין הרשעות קודמות אך מדובר בעבירות חוזרות של התפרצות וגניבה קרוב לוודאי על רקע שימוש בסמים ולמרות שהושטה למערער יד ארוכה ביותר, גם על ידינו כאן כדי לתת לו הזדמנות להרפא מנגע הסמים בחר שלא לעשות כן והמפורט לעיל ובתסקיר שרות המבחן מלמד כי ניתנו למערער הזדמנויות רבות מספור.

אין למערער אלא להלין על עצמו במכלול הנסיבות.

המלצת שרות המבחן ברורה ובנסיבות כאן, אנו מסכימים לה.

דומה שרק מסגרת משמעתית כפי זו המצויה בשרות בתי הסוהר עשויה לגרום לכך שהמערער אכן יהיה נקי סוף סוף מסמים ויפנה לדרך חדשה.

לאור מכלול הנסיבות ותוך שאנו מציינים שמדובר בעונש מאוזן וראוי בבית משפט קמא, אנו רואים להתערב כמתן פתח לתקוה לעתיד ומורים כי המאסר בפועל יהיה 9 חודשי מאסר במקום 12 חודשי מאסר כפי שגזר בית משפט קמא, בניכוי ימי המעצר.

מותר גזר הדין יעמוד בעינו.