עפ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
23992-01-11,31798-12-10,31870-12-10,42730-12-10,30
19/05/2011
|
בפני השופט:
רענן בן-יוסף
|
| - נגד - |
התובע:
1. אליעזר רודיטי
2. נועם שרביט
3. רון בורודו
4. לירן בלול
5. עידן טל
6. משה בן דוד
7. איתי ריזמוביץ
עו"ד דוד גולן
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד זהר דולב
|
| פסק-דין |
פתח דבר:
1. סידרת ערעורים על פסקי דין של בית משפט לתעבורה בתל אביב-יפו. פסקי הדין ניתנו ע"י מותבים שונים והדיון בהם אוחד בהסכמת הצדדים לצורך מתן פסק דין משותף לכולם.
כל הערעורים עניינם הרשעתם של המערערים בעבירות של נהיגה בשכרות בעבירות בניגוד לסעיפים 62 (3), 64 ב' (א), 39 א' לפקודת התעבורה [נוסח חדש] התשכ"א - 1961, ותקנה 169 א' לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן: "
הפקודה" ו"
התקנות").
בכל שבעת הערעורים טענה עיקרית משותפת אותה מעלה עו"ד דוד גולן והיא הטענה, כי טעו בתי משפט קמא בכך שדחו טענות ההגנה לעניין אי-תקינות המכשיר (מכשיר הינשוף) בשל היעדר הוכחת ביצוע כיול תקופתי. עפ"י הטענה, הגשת עותק תעודת בלון הכיול שבאמצעותו הוכח הכיול, איננה כדין מאחר והיא מוגשת ע"י עד שלא ערך את התעודה ומשכך עסקינן בעדות מפי השמועה שאינה קבילה כראייה.
2. בכל אחד מהערעורים שבפניי גם טענות נוספות. חלקן, משותפות לכמה ערעורים, לסוגיית הרשעת המערערים בדין וכן ערעור לחומרת העונש.
3. כאמור, מספר ערעורים שבכותרת נשמעו במאוחד בישיבת יום 03.02.11 ובהמשך, בישיבות נוספות, הוסכם בין הצדדים שהטיעונים שהושמעו לטענה בדבר תעודת הכיול יחולו לכלל הערעורים. הצדדים הוסיפו ברשות בית המשפט השלמות בכתב לטיעוניהם.
מצאתי לדון בטענת תעודת הכיול בראשיתם של דברים ובהמשך פסק הדין אדרש ליתר הטענות הערעוריות שהושמעו בכל תיק בנפרד.
4.
בלון הכיול
אין חולק שכיול מדויק ואמין הוא אבן הפינה לשימוש בכל מכשיר מדידה אמין. כיול מבוצע ע"י כך שפעולת המכשיר שבו נעשה השימוש, מושווית למכשיר דוגם שנתוניו ידועים וקבועים מראש ושנתוניו הינם ברמת ודאות גבוהה ביותר.
בלוני הכיול המשמשים כבסיס לבדיקת מכשירי הינשוף הינם בלוני גז יבש ששיעור האלכוהול המצוי בהם, הוא בשיעור 350 מק"ג לליטר גז. בלונים אלה מיוצרים וממולאים ע"י חברת S.T.Gבבריטניה עבור משטרת ישראל, ואותה חברה במהלך ניהולה הרגיל עורכת רישום של פעולותיה הקשורות ביצור בלוני הגז ומצרפת לבלונים, בסמוך ליצורם, תעודה, היא התעודה שהוגשה בפני בית משפט קמא בתיקים שבפנינו.
לעניין עריכת כיול ראו: ע"פ מחוזי (ב"ש) 3355/08,
מדינת ישראל נ' לוין (לא פורסם, מיום 02.03.10) וכן
מדינת ישראל נ' עיסא (לא פורסם, מיום 21.04.10).
באשר לכיול מכשיר הינשוף, עפ"ת (ירושלים) 25457-04-10
מדינת ישראל נ' עינת מלכה עוזרי תק-מח 2010, (4), 2411.
5. הטענה שהוצגה בפני בית משפט זה בעניין "כשרות הכיול" הינה מצומצמת ונעוצה בתחום דיני הראיות והיא; האם התעודה הנערכת באנגליה (ראה לצורך ההדגמה ת/13, ת/14 בערעור רודיטי) והמצורפת לבלון, הינה מסמך הניתן להגשה ע"י עד התביעה שהגישו, טכנאי מעבדת מכשור האכיפה באגף התנועה במשטרה (בעניין
רודיטי עת/3, רס"מ ערן דקל).
העד אינו עורך התעודה, אינו יכול לאשר מידיעתו האישית את אמיתות תוכנה וכל שהוא יכול לומר בעניינה טמון ביכולתו לקרוא את התוכן הרשום בה.
6. בהינתן עובדות אלה, אין אלא להסכים שהגשת המסמך ע"י שוטר הינה בניגוד לכלל הפוסל קבלת ראייה מפי השמועה (עדות שמיעה) אך בכך, לא בא לסיום הדיון. הן בפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א - 1971, (להלן "
פקודת הראיות") ובעיקר בהלכה הפסוקה, חריגים שונים שנקבעו לכלל.
7. בשאלות דומות עסק בית המשפט העליון בע"פ 236/88
אברהם אייזמן נ' מדינת ישראל פ"ד מ"ד (3), 485, כך גם בע"פ 4004/93
יצחק יעקובוביץ' ואח' נ' מדינת ישראל פ"ד נ' (1), 133. באחרון נאמר:
"...
ככלל רישומים בעלי אופי עסקי הנעשים "במהלך העסקים הרגיל" מתקבלים כראייה לכאורה לאמיתות תוכנם במקום שהרושם...נפטר (או שנבצר להעידו מסיבה אחרת)..."
כך נאמר בע"א 610/94,
דליה בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נ"ז (4), 289:
"...
על פי פיתרון זה מסמכים שנערכו במהלך העסקים הרגיל קבילים כראייה לאמיתות תכנם כשלא ניתן להעיד את עורכם..."