השופט צ' דותן
1. בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת א' נחמן) בת"פ 24004-05-11 בו נגזר על המערער עונש של מאסר בפועל למשך 13 חודשים, והפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים במצטבר, כך שבסה"כ על המערער לרצות 25 חודשי מאסר בפועל; וכן עונש מאסר על תנאי למשך 18 חודשים, פסילה מלהחזיק רשיון נהיגה למשך 24 חודשים, פסילה על תנאי למשך 15 חודשים, וקנס בסך 2,500ש"ח.
כתב האישום המתוקן
2. עובר ליום 3/5/11, נדברו ביניהם המערער (הנאשם 4) ושלשה אחרים לקבל רכב גנוב ולהעבירו לטירה לצורך פירוקו. במועד האמור, נגנב רכב מסוג מזדה מחניון בפתח תקוה. הנאשמים 1, 2 קיבלו את הרכב הגנוב, בסיועם של הנאשם 3 והמערער. בהמשך, ערכו מי מהנאשמים סריקה לאיתור כוחות משטרה, בסמוך למיתחם, בו נמצא מחסן (להלן "המשחטה"). את הסריקה ערכו באמצעות רכב מיצובישי, השייך לאחותו של המערער. בהמשך, רכב המיצובישי ובו מי מהנאשמים עזב את מיתחם המשחטה, וכעבור מספר דקות חזר לכיוון המשחטה כשהוא מוביל את הרכב הגנוב שנסע מאחוריו, כשבכוונת הנאשמים לפרק את הרכב הגנוב. לאחר הכנסת הרכב הגנוב למשחטה, החלו הנאשמים 1, 2 לפרקו לחלקים בתוך המשחטה, תוך שהנאשם 3 והמערער יצאו מהמשחטה לכיוון בנין נטוש הנמצא בסמוך, על מנת לתצפת משם ולהזהיר את הנאשמים 1, 2, אם יתקרבו כוחות משטרה למקום.
בהמשך, פשטו שוטרים על נקודת התצפית, אך המערער הצליח, תוך מאבק עם השוטרים, להימלט מהמעצר. כאשר פשטו השוטרים על המשחטה עצמה, קפצו הנאשמים 1, 2 החוצה מתוך המשחטה דרך החלון, שם נעצרו ע"י שני שוטרים אחרים.
סעיפי האישום נגד הנאשמים 1, 2 הם קבלת רכב גנוב בצוותא, לפי סע' 413י' + 29 לחוק העונשין התשל"ז - 1977, ופירוק רכב בצוותא חדא לפי סע' 413 ד'(ג) + 29 לחוק העונשין. סעיפי האישום נגד הנאשם 3 והמערער הם סיוע לקבלת רכב או חלקי רכב גנובים בצוותא חדא, לפי סע' 413י' + 31 לחוק העונשין, וסיוע לפירוק רכב בצוותא חדא, לפי סע' 413 ד' (ג) +31 לחוק העונשין.
גזר דינו של בימ"ש קמא
3. המערער - כמו יתר הנאשמים - הורשעו עפ"י הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, וזאת במסגרת הסדר טיעון. בעניינו של המערער הוסכם כי הטיעון לעונש יהיה פתוח.
על הנאשם 1 הטיל ביהמ"ש קמא עונש מאסר בן 26 חודשים, וכן הפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים, במצטבר, ובסה"כ 38 חודשים לריצוי בפועל, ובנוסף - מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי, וקנס.
על הנאשם 2 הטיל ביהמ"ש קמא עונש מאסר, עליו הוסכם, בן 15 חודשים, וכן מאסר על תנאי, פסילה, פסילה על תנאי, וקנס.
בעניינו של הנאשם 3 טרם ניתן גזר הדין. הוסכם במסגרת הסדר הטיעון כי המאשימה תעתור בעניינו לעונש מאסר של 6 חודשי מאסר בכליאה, וכן מאסר על תנאי, פסילה וקנס, ואילו הסניגור יעתור ל- 6 חודשי מאסר בעבודת שירות ויטען באופן פתוח לגבי יתר הרכיבים.
על המערער הטיל ביהמ"ש קמא את העונשים, כמפורט בפיסקה 1 לעיל.
4. ביהמ"ש קמא ציין בגזר הדין כי ענייננו בעבירות רכוש העוסקות ברכבים גנובים ופירוקם במשחטת רכב. הנאשמים הפכו את חיי הפשע ועבירות הרכב לפרנסתם העיקרית, אם לא היחידה. הם פעלו בצורה מאורגנת, מתוכננת ומתוזמנת, כמכונה משומנת היטב, בה לכל אחד מהם תפקיד ברור וידוע, אותו ביצע באופן מחושב, לשם ביצוע מושלם של העבירה. יש לראות את הנאשמים כמי שמהווים חוליה, ומהעיקריות ביותר, בשרשרת הפשיעה הקשורה לעבירות רכב. ביהמ"ש דחה את הטענה כי חלקם של המערער והנאשם 3 היה שולי ומרוחק מליבת האירוע. ביהמ"ש קבע כי חלקם היה כמעט זהה לחלקם של הנאשמים 1, 2, הואיל וסיועם הוא שאיפשר את ביצוע העבירה עצמה, ובמידה מסוימת גם את הימלטות הנאשמים 1, 2 מהזירה. כן ציין ביהמ"ש קמא כי לנאשמים עבר פלילי עשיר ומכביד, כי עבירות הרכוש והרכב הן מטה לחמם, וכי המערער והנאשם 1 אף הגדילו לעשות בכך שביצעו את העבירות בשעה שמאסרים על תנאי בני הפעלה תלויים ועומדים נגדם. לקולא שקל ביהמ"ש את עובדת הודאתם של הנאשמים והחיסכון בזמן שיפוטי.
לענין הפעלת שני המאסרים על תנאי התלויים כנגד המערער, בני 12 חודשים כל אחד, הוסכם במסגרת הסדר הטיעון, כי אלה ירוצו בחופף זה לזה. ביהמ"ש קמא החליט כמוסכם, וכן החליט כי הם יופעלו במצטבר לעונש המוטל בתיק זה, וזאת בהעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות לקבוע אחרת.
טענות המערער
5. (א) העבירות בהן הורשע המערער הן עבירות סיוע בלבד.
(ב) המעשה המיוחס למערער מתייחס למקרה אחד בלבד, ולרכב אחד בלבד. אין המדובר במספר מקרים, בשיטתיות, ובעיסוק קבוע ומתמשך, אלא במקרה אחד ויחיד, ולכן אין מקום לומר, לגבי המערער, כי עבירות הרכב הן פרנסתו.
(ג) ביהמ"ש קמא הטיל על המערער עונש החורג מרף הענישה הכללי בעבירות אלה ובנסיבותיהן כמפורט לעיל.
(ד) טעה ביהמ"ש בקביעתו כי חלקו של המערער כמעט זהה לחלקם של הנאשמים 1, 2.