1. ערעור על פסק דינו בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב (כב' השופטת הדס פלד) בתיק 13635/07, אשר זיכה את הנאשמים מעבירת בנייה ללא היתר לפי סע' 145 ו- 204(א) ל
חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965 (להלן: "
חוק התכנון והבנייה" או "
החוק").
2. ואלה העובדות הצריכות לעניין:
כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום ע"י עיריית ת"א (להלן: "
המערערת") המייחס להם עבירת בנייה ללא היתר של חדר על גג הבניין שברח' מסילת ישרים 51, גוש 6971 חלקה 3 בת"א-יפו (להלן: "
הבניין"), בשטח של כ- 26 מ"ר (להלן: "
המבנה") במועדים אוגוסט 2005 - אוגוסט 2006 או בסמוך לכך. המשיבה 1 הייתה, עפ"י כתב האישום, הבעלים של המקרקעין בעת ביצוע העבודות הנטענות והאחראית על העבודות, והמשיב 2 היה עפ"י כתב האישום האחראי על ביצוע העבודות. המשיב 2 היה אף המתווך בעיסקת המכר, שבמסגרתה רכשה המשיבה 1 את הנכס והוא גם הבעלים של משרד תיווך הממוקם בקומת הקרקע של הבניין מאז שנת 2003 (להלן: "
המתווך"). ביום 26.7.05 שילמה המשיבה דמי תיווך למתווך בגין עסקת המכר (עפ"י הקבלה נ/5) ונתנה לו ייפוי כוח רחב ביותר (נ/6) לנהל הנכס בשמה ולעשות בו כל מה שבעלים רשאי לעשות ברכושו למעט מכירתו.
בימ"ש קמא זיכה את הנאשמים מהעבירה בה הואשמו מהטעם שהעירייה לא הרימה הנטל המוטל עליה במשפט פלילי להוכיח מעל לכל ספק סביר כי הנאשמים בנו את המבנה במועדים הנקובים בכתב האישום, קרי בין המועדים 8/2005 - 8/2006. בימ"ש קמא הצביע על סתירות בראיות המאשימה, ועל ראיות המקימות ספק סביר באשר לאשמת הנאשמים. דהיינו לדעת בימ"ש קמא מתעורר ספק סביר שמא המבנה היה קיים לפני אוגוסט 2005, שהוא המועד המוקדם ביותר הנקוב בכתב האישום.
טענות הצדדים
3. המערערת טענה כי טעה בימ"ש קמא משלא קבע ממצא עובדתי על יסוד עדות המהנדס אייל הראל בדוח הביקורת ת/7, לפיו בעת ביקורו במקום ביום 24.8.06, יחד עם עוד שני מהנדסים של העירייה, המתווך הודה בפניהם שהוא בנה את תוספת הבנייה לפני כשנתיים, לבקשת המשיבה. לדעת המערערת זוהי הודאת בעל דין ובגינה יש להרשיע את המתווך בביצוע העבודות.
עוד טענה המערערת כי מהתצ"אות ומחוות דעת המומחה מטעמה - מפענח התצ"אות דוד אליצור (להלן: "
המפענח"), עולה כי תוספת הבנייה הנדונה לא הייתה קיימת במקום ב- 12/04. הוחל בבנייתה ב- 9/05, ובינואר 2006 תוספת הבנייה הייתה כבר גמורה. הנאשמים לא הביאו חוות דעת מומחה לסתור קביעת המומחה שהעיד, ומשכך יש להרשיע הנאשמים גם על סמך ראיה זו. ב"כ המערערת אף ציינה בהתייחס לדוח הביקורת נ/2 ממנו עולה כי החדר על הגג היה קיים ב - 9/2005, כי הנאשמים לא זימנו את המהנדסים שערכו הביקורת הנ"ל לעדות בביהמ"ש, ולכן לא ניתן לבסס את זיכויים על דוח זה. עוד טענה ב"כ המערערת, כי הנאשמים הרחיבו חזית בטענתם שהאחראי על עבודות הבניין הוא יוסי, בנה של רותי, ולא המתווך.
המשיבים טענו לעומת זאת, כי צדקה הערכאה קמא בזיכוי המשיבים, שכן נ/2 הוא הוכחה ברורה כי תוספת הבנייה נשוא האישום (החדר על הגג) הייתה קיימת בביקורת שערכו מהנדסי העירייה במקום ביום 22.9.05. ב"כ המשיבים טען כי ביקש לזמן את המהנדסים לעדות בבימ"ש קמא, אך המערערת אמרה כי איננה מתנגדת להגשת הדוח נ/2 ללא העדת עורכו. עוד ציין ב"כ המשיבים כי העירייה נמנעה מלהעיד את המהנדסת מטעמה, ברטה לוסטיק, שביקרה במקום יחד עם המהנדסים האחרים (אייל הראל וארקדי צימבליסט) ביום 24.8.06 (ת/7), והעירייה גם נמנעה מלמסור את כל הראיות שברשותה וכי כל העדים מטעמה החלו לעבוד בעירייה לאחר המועד הרלוונטי.
דיון
מועד ביצוע עבודות הבנייה
4. עיינתי בטיעוני הצדדים ובחומר הראיות.
ב - ת/6(1), תצ"א מיום 27.12.04 , ניתן לראות בבירור כי אין כלל מבנה על גג הבניין,
ב - ת/6(2), תצ"א מתאריך 21.9.05, ניתן לראות על גג הבניין כיסוי לבן, לא מתוח, שמכסה משהו בגודל ובמיקום של המבנה. המפענח מטעם העירייה ציין בחוות דעתו כי בתמונה הנ"ל נראית "
סככה מכוסה בכיסוי גמיש", אמנם המפענח מעולם לא ביקר בשטח וכתב את חוות דעתו רק על סמך התצ"אות, אך זו מומחיותו. לעומת זאת, ב- נ/2, "דוח ביקורת בשטח" שנכתב ביום 27.10.05, ומתייחס לביקור שנעשה במקום ביום 22.9.05, כלומר למחרת התצ"א הנ"ל, המפקחים אלישקוב דוד ודיזיק אלכס, מציינים כי "
בשטח הגג מבצעים עבודות שיפוץ של חדר מדריגות וצמודה יחידת חדר מגורים קיים כ - 20.0 מ"ר "... (ההדגשות שלי, י"ש). לאור הדוח הנ"ל, היה חדר על הגג באותה העת, ולא מתקבל על הדעת שתוך יום אחד נבנה החדר הנדון. לפיכך אין מנוס מהמסקנה, כי מתחת לכיסוי הלבן שנראה בתצ"א מיום 21.9.05, כבר היה קיים המבנה מושא האישום, שהמהנדס ראה בביקורו במקום כמתואר בדוח הביקורת נ/2, והוא הוסתר ע"י הכיסוי.
ב - נ/4, הודעה להגשת תביעה משפטית בגין בניה ללא היתר מיום 29.9.05 (כשבוע אחרי נ/2 הנ"ל), צויין - "
תיאור קיים במגרש: קיים מבנה דו קומתי+חדר מדריגות
וחדר על הגג". עוד צויין בהודעה כי היא מתייחסת לביקור במקום של אלישקוב דוד ודיזיק אלכס מיום 22.9.05, ובסוף הדוח צויין: "
תוצאות הבנייה: הריסה ובנייה מעקות על הגג", דהיינו החדר על הגג היה כבר קיים באותה העת.
ב - ת/6(3), תצ"א מיום 20.1.06, ניתן לראות על גג הבניין גג לבן שטוח שהתווסף.
לאור התצ"אות הנ"ל, צויין ב - ת/3 "
הודעה להגשת תביעה משפטית בגין בניה ללא היתר", שערך המהנדס (מפקח הבנייה) אייל הראל, מיום 31.8.06, כי תאריך העבירה הוא : 12/2004 - 1/2006 (המסמך נושא חתימות 3 מהנדסים).
העולה מהמקובץ דלעיל הוא, כי החדר על הגג נבנה אחרי 12/2004, בו רואים באופן חד-משמעי בתצ"א כי אין כל מבנה על הגג, אך לפני ביקורם של המהנדסים ביום 22.9.05 - נ/2, בו מצויין קיומו של חדר על הגג בגודל של
כ - 20 מ"ר.
לעומת זאת, בכתב האישום שהוגש ביום 25.9.07 צויין כי הבנייה בוצעה "
בין החודשים אוגוסט 2005 - אוגוסט 2006,
או בסמוך לכך". בימ"ש קמא סבר התעורר בלבו ספק סביר ביחס למועד ביצוע העבירה. דעתי היא כי נוסח בכתב האישום בצירוף הראיות אינו מקים ספק סביר, שכן כתב האישום בנוסף לתאריכים מוסיף גם את האלטרנטיבה "או בסמוך לכך" ולא נראתה כל בנייה על הגג, ואילו ביום 22.9.05 החדר על הגג היה כבר קיים, אכן מתיישבים עם הנטען, כי בניית הגג הסתיימה בתאריך כלשהו "
בסמוך" לאוגוסט 2005, כלשון כתב האישום.