פסק-דין בתיק עע 76/03

השופטת נילי ארד

1.      לפנינו ערעור המדינה על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט מיכאל שפיצר ונציגי ציבור מר יצחק שקד ומר אלכס ענבר; עב 2058/99), אשר קיבל את תביעתה של המשיבה והכיר בהשכלה שרכשה במסגרת לימודיה באוניברסיטה לצורך הטבות שכר, כדרגת שכר שוות ערך לתואר שני על פי הוראות חוזר מנכ"ל.

רקע עובדתי

2.      במועדים הרלבנטיים להגשת התובענה ומשך 22 שנה הועסקה המשיבה על ידי משרד החינוך כעובדת הוראה בבית הספר התיכון "אמי"ת קנדי" בעכו. בהיותה חרדית למדה המשיבה בסמינר דו-שנתי "בית יעקב" ובסיום לימודיה הוסמכה להוראה, לפי רשיון הוראה שהוענק לה בשנת 1975 להוראת המקצועות בתחום מחשבת ישראל. בשנת 1978 הוענק לה מטעם אוניברסיטת חיפה תואר בוגר במדעי החברה ובמדעי המתמטיקה, בחוגים סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וחינוך-יעוץ. בשנת 1981 קיבלה אישור על סיום קורס דו-שנתי באוניברסיטת בר-אילן במסגרת המחלקה להשתלמות עובדי הוראה. באותה שנה הוסיפה המשיבה ולמדה גם באוניברסיטת חיפה ובמסגרת לימודיה אלה סיימה קורס הכשרת מורים-יועצים. בנוסף על כל אלה בידי המשיבה שני אישורים מהשנים 1981 -1982 על סיום קורסים המקנים גמול השתלמות בתחום הכשרת בעלי תפקידים בחמ"ד, אחד מהם, לפחות, מאוניברסיטת בר אילן.

3.      על רקע השכלתה זו פנתה המשיבה ביום 12.10.1993 לגורמים הרלבנטיים במשרד החינוך, בבקשה להשוואת רמת שכרה לשכר מורה בעל תואר שני. זאת, בהסתמך על הוראתו של סעיף 105 לחוזר שהוציא מנכ"ל משרד החינוך ביום 8.10.1993 (להלן: חוזר המנכ"ל או החוזר) שכותרתו: דרגת שכר אקוויולנטית לתואר שני למורות",ולפיו תזכה מורה לדרגת שכר אקוויולנטית לתואר שני אם תעמוד באחת משתי דרישות חלופיות אלה:

      "א.      מורה לתנ"ך, לתושבע"פ ולמחשבת ישראל בעלת תואר "בוגר בהוראה" ממכללה אקדמית לחינוך בארץ, אשר צברה 25 נקודות זכות לפי הקריטריונים המפורטים ב-ג (1-6) להלן, תהיה זכאית לדרגת שכר אקוויולנטית לתואר שני.

       ב.       מורה למקצוע כלשהו, בעלת דרגת שכר אקוויולנטית לתואר ראשון (על פי סעיף א' - 3 לחוזר מנהלה אגף כא"ב מס' תשנ"א - מיום 1.6.93 [צ"ל 21.6.1991 - נ.א.] ובעלת רשיון הוראה קבוע, אשר צברה 25 נקודות לפי הקריטריון ב-ג-6 להלן, תהיה זכאית לדרגת שכר אקוויולנטית לתואר שני".

4.   בקשתה של המשיבה נבחנה ונדחתה, לאחר שנמצא כי אין היא "...זכאית לדרגת שכר אקדמית אקויולנטית M.A בהוראה ע"ס הוראות סעיף 105 בחוזר מנכ"ל נד/2 מ- 8.10.93 גם לא לפנים משורת הדין".

       כעבור ארבע שנים חזרה המשיבה ובמכתב מיום 11.5.1997 ביקשה לאשר לה על בסיס השכלתה "דרגת שכר אקויולנטית לתואר שני, מתאריך 1.11.93". גם הפעם נדחתה פנייתה על ידי גב' דינור, מנהלת גף דירוג והסמכה במשרד החינוך, משנקבע כי אינה "... עומדת בדרישות התקנות כמצוין בחוזר מנכ"ל תשנ"ד/2                מ-8.10.93". במענה למכתבו של מר זבולון ויצמן, מזכיר סניף הצפון של ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים, שביקש לברר מדוע נדחתה בקשת המשיבה, הסבירה גב' דינור, כי המשיבה אינה ממלאת אחר אחת מ"...שתי [ה]דרכים לקבל הדרגה האקדמית האקויולנטית ל-M.A:

       1.  מורות לתנ"ך, תושב"ע ולמחשבת ישראל אשר להן תואר בוגר בהוראה

       (B.ED) ממכללה אקדמית בארץ, ואשר צברו 25 נקודות ע"פי האפשרויות במצוין בסעיפים 6-1 בחוזר הנ"ל.

       הגב' זיידנר אינה בעלת תואר B.ED. ממכללה בארץ. 

2.   מורות למקצוע כלשהוא אשר ברשותן דרגת שכר אקויולנטית ל-B.A. ולא תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה ואשר צברו 25 נקודות כמצוין בסעיפים 6-1 בחוזר הנ"ל.

       הגב' זיידנר אינה בעלת דרגת שכר אקדמית אקויולנטית ל-B.A.".

       משנדחו פניותיה, כאמור, הגישה המשיבה תביעתה לבית הדין האזורי.

הטיעון והדיון בבית הדין האזורי

5.      עיקר טענותיה של המשיבה בתביעתה לקבלת דרגת שכר אקוויולנטית לתואר שני בחינוך (להלן גם: דרגת השכר) היו אלה: היא עומדת בקריטריונים הנדרשים בחוזר מנכ"ל "היות והתואר שרכשה הוא יותר מהדרוש לצורך קביעת דרגת השכר המבוקשת"; "הקריטריונים שנקבעו ע"י משרד החינוך הם מקפחים, היות והתואר B.A אינו נופל מערכו התוארB.Ed "; "בעת בה למדה לתואר ראשון, כלל לא הייתה מכללה חרדית ללימודי תואר B.Ed....", שכן מסלול שכזה נפתח 20 שנה מאוחר יותר, בשנת 1990; התכנית שבחוזר "יצרה העדפה מתקנת ראויה להפלייתן של נשים חרדיות, אשר מטעמים מצפוניים ודתיים לא יכלו ללמוד באוניברסיטאות... משנקבעה אותה העדפה מתקנת, מן הראוי להחילה על כל הנפגעים מאותה הפליה, לרבות אלה שבלית ברירה טרחו והשלימו השכלתם באוניברסיטה"; מכל הטעמים האלה, הוצאתה מגדר הזכאים להשוואת שכר על פי החוזר היא בגדר  הפליה בלתי רלוונטית כלפיה, וכי "יש להרחיב את הוראות החוזר כך שיחולו גם עליה, גם אם את התואר הראשון רכשה באוניברסיטה"; מה גם שבפועל "אין הבדל מהותי בין תואר B.A. שרכשה לבין התואר B.Ed", ומהותית אין היא שונה ממורה חרדית שבחרה ללמוד לתואר זה.

6.      משרד החינוך ביקש לדחות את טענותיה של המשיבה מטעמים שעיקרם באלה:

"הוראת סעיף 105 בחוזר מנכ"ל נועדה לענות על בעיה ספציפית של נשים הלומדות במגזר החרדי ואשר אינן יכולות ללמוד באוניברסיטאות או במכללות, שכן הן בעלות צביון חילוני או דתי 'ציוני'"; לא יעלה בידי הנשים החרדיות הלומדות במוסדות הדתיים להגיע לדרגת שכר של תואר שני, שכן במוסדות אלה  "לא קיימים עדיין לימודים לתואר שני"; "הוראת הסעיף לא נועדה ליצור מצב בו כל מורה בעלת תואר ראשון תוכל לדלג על לימודי התואר השני ולקבל דרגת שכר מקבילה לתואר שני; מדובר בהטבה שראה המעסיק ליתן באופן חד צדדי במטרה עניינית ראויה "למורות שנמנעו הלכה למעשה מלימודים במוסדות אוניברסיטאיים, וזאת מטעמי מצפון ודת". המשיבה, לעומת זאת, למדה באוניברסיטה לתואר ראשון ואף החלה לימודיה לתואר שני ואין כל מניעה שתסיימם כנדרש באותה מסגרת; בנסיבות המקרה, אין המשיבה "שווה" למורות חרדיות ממין אלה עליהן חל ההסדר שבסעיף 105 לחוזר, וממילא אין מדובר בהפליה פסולה בין שווים, כי אם בהבחנה מותרת; המשיבה אינה עומדת בתנאי הזכאות שבסעיף 105 לחוזר והיענות למבוקשה תיצור הפלייתה לטובה ביחס למורות חילוניות או דתיות, שמטעמים אישיים לא סיימו לימודיהן לתואר שני באוניברסיטה.