פסק-דין בתיק עע 664/06

השופט עמירם רבינוביץ

1.         זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (עב 8631/05; השופט שמואל טננבוים ונציגי הציבור אבי פריאל ואמיר סיני) אשר דחה את בקשת המערערים לבטל את פסק הבוררות מס' 76/05 (להלן - פסק הבוררות או הפסק) שניתן על ידי עו"ד ליליאן פרגמנט, הממונה האזורית על יחסי העבודה באזור תל אביב והמרכז (להלן - הבוררת).

2.         הרקע להליך זה, כפי שהובא בפסק דינו של בית הדין האזורי הוא זה:

"2.       ביום 4.8.03 נחתם הסכם קיבוצי כללי בין מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה. במסגרת הסכם זה, הוחלט בין השאר, כי במהלך השנים 2003 - 2004 יבוצעו פיטורים של עובדים ברשויות המקומיות. בשנת 2003 סוכם על פיטורים של 1% מהעובדים למעט מערכת הבריאות בה יפוטרו רק 0.38% ואילו בשנת 2004 יפוטרו 0.64% מהעובדים ובמערכת הבריאות 0.24%.

            המבקשת 2 (היא המערערת 2 - ע.ר.) הודיעה על פיטוריהם של ששה עובדים וזאת על פי הוראות ההסכם המתייחסות לשנת 2003. שניים מתוך אותם עובדים הגיעו להסדר עם המבקשת 2 ואילו לגבי ארבעה אחרים, הגישה המשיבה בקשה דחופה לסעד זמני לבית דין זה (ס"ק 184/04). לטענת המשיבה בס"ק 184/04, אין המבקשת 2 זכאית לפטר עובדים על פי ההסכם הואיל וההסכם על פי כוונתו, אינו חל עליה. לפי טענה זו, מצבה הכלכלי של המבקשת 2 טוב והיא סיימה את שנת הכספים 2003 בעודף תקציבי ועל כן, אין מקום לפיטורי עובדים לא בשנה זו ולא בשנת 2004. טענה זו סומכת עצמה על מכתבים של המבקשת 2 שהופנו למשרד הפנים. בנוסף טוענת המשיבה, כי ניתנה הבטחה על ידי ראש העיר שלא יהיו פיטורים בשנת 2004.

            בהחלטתה של כב' השופטת רות מיום 26.12.04 נאמר בין השאר, כי לא ברור מדוע המבקשת 2 מתנגדת לקיומה של ועדה פריטטית וניתן היה לצפות, כי אף היא תבקש להביא את המחלוקת להכרעה בהליך חילוקי דעות הקבוע בהסכם.

            לאחר שדיונים בין הצדדים בפני הועדה הפריטטית לא הביאו להסכמה בין הצדדים, הועברה המחלוקת להכרעתה של הבוררת עורכת דין ליליאן פרגמנט.

3.         ביום 10.5.05 התקיימה ישיבת בוררות. במסגרת טיעוני הצדדים טענה המשיבה את הטענה הבאה אשר הוגדרה בפרוטוקול הבוררות כ"טענה מקדמית" (עמ' 25 לפרוטוקול):

'האם העיריייה מחויבת כטענתה לפטר עובדים לפי 1.64% או האם העירייה מנועה מלעשות כן נוכח התחייבות ראש העיר שנתנה לאחר הסכם 8.03?

האם יש ממש בטענות העירייה כי הסכם 8.03 קובע מכסת מינימום או האם כטענת ההסתדרות הסכם 8.03 קבע מכסת מקסימום.

האם הסכם 8.03 קובע חובה לפטר או מתיר, לדעתנו מתיר ולא מחייב פיטורים מהנימוקים: לשון ההסכם, תכליתו, העדר סנקציה, העדר מכסת מינימום.

מכאן שמתיר ולא מחייב, התחייבות ראש העיר גוברת".

בעמ' 26 לפרוטוקול החליטה הבוררות "החלטת ביניים" כדלקמן:

'רחל תגיש סיכום טענות בכתב לגבי טענות מקדמיות, עד לשלב מיצוי המכסה (לא כולל מיצוי המכסה) עד לתאריך 18.7.05.

שמואל ורזגר יגיש סיכום טענות בכתב עד לתאריך 28.7.05.

רחל תגיב בכתב על סיכום הטענות שיגיש שמואל ורזגר עד 4.8.05'.

לאחר הגשת סיכומי הצדדים, ניתן ביום 25.8.05 פסק הבוררות".

3.         בפסק הבוררות קבעה הבוררת את הקביעות הבאות:

א.        עיריית חולון (היא המערערת מס' 2 להלן - עיריית חולון או העיריה) אינה חייבת לפטר עובדים מכח הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בין מרכז השלטון המקומי ושלושת הערים הגדולות לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה מיום 4.8.03 (להלן - הסכם 8.03).

ב.         התחייבות ראש העיר שלא לפטר עובדים מכח הסכם 8.03 תקפה.