השופט שמואל צור
1. השאלה העומדת לדיון בערעור זה היא האם רשאי עובד הוראה המועסק על ידי שני מעסיקים שונים להיות חבר ביותר מקרן השתלמות אחת ולהפקיד בהן כספים מכח כל אחת ממשרותיו.
2. המשיב, יליד שנת 1935, הוא עובד הוראה. בשנים 1973 - 1982 הועסק המשיב על ידי משרד החינוך במכללה למורים באוהלו במשרה מלאה. בשנים 1982 - 1984 הועסק המשיב על ידי עיריית צפת בסמינר למורים בצפת, אף זאת במשרה מלאה.
בשנים 1978 - 1984 הועסק המשיב על ידי עיריית צפת
גם כמורה בבית ספר תיכון מקיף בצפת, נוסף על משרתו המלאה במכללה למורים באוהלו עד שנת 1982 ועל משרתו המלאה בסמינר למורים בצפת בשנים 1982 - 1984.
3. המערערת מס' 1 היא קרן השתלמות למורים וגננות מיסודה של הסתדרות המורים (להלן -
קרן מורים וגננות או הקרן). קרן מורים וגננות מאוגדת כחברה מוגבלת בערבות ופועלת לפי תקנות התאגדות ותכנית המאפשרת לעובדי הוראה ולמעסיקיהם להפריש כספים לחשבון אישי של עובד הוראה לצורכי השתלמות. כספי עמיתי הקרן מנוהלים על ידי הבנק הבינלאומי הראשון (משיב פורמלי).
4. ביום 1.9.77 הצטרף המשיב לקרן מורים וגננות במסלול רגיל בו הופרשו לקרן כספים הן משכרו והן על ידי מעסיקו (משרד החינוך). מחודש מארס 1980 ועד סוף שנת 1984 עבר המשיב, במסגרת אותה קרן, ל"מסלול תמריצים" בו הפריש המעסיק (תחילה משרד החינוך ואחר כך עיריית צפת) לקרן גם את חלק המעסיק וגם את חלקו של המשיב.
5. בשנת 1979, לאחר שהחל המשיב לעבוד כמורה בבית ספר חינוך מקיף בצפת, הוא הצטרף לקרן ההשתלמות למורים העל יסודיים מיסודו של ארגון המורים (להלן -
קרן המורים העל יסודיים). במסגרת זו הופרשו לזכות המשיב כספים בתקופה אוגוסט 79 - ספטמבר 87 עבור משרה מלאה. גם כאן הופרשו לזכות המשיב כספים ב"מסלול תמריצים".
6. בשנת 1996 ביקש המשיב למשוך את כל הכספים שהצטברו לזכותו בקרן מורים וגננות. מדובר בסכום של כ-94,000 ש"ח נכון לשנת 1999. בקשה זו נדחתה על ידי הקרן מן הטעם שהמשיב חסך במקביל גם בקרן המורים העל יסודיים (מכתב הקרן מיום 15.7.96; נספח ב' לכתב התביעה). לטענת הקרן, חסכון בשתי קרנות השתלמות במקביל אינו אפשרי ולכן - כך לטענתה - זכאי המשיב למשוך את כספי הפקדותיו בלבד שנעשו במסלול ההפקדות ה"רגיל" ולא לכספי ההפקדות שנעשו ב"מסלול תמריצים". עמדה זו של הקרן משתקפת גם במכתבה מיום 18.4.99 לבאת כוחו של המשיב (נספח ה' לכתב התביעה).
7. על רקע זה הגיש המשיב תביעה בסדר דין מקוצר לבית משפט השלום בהרצליה (תיק א' 787/02). תביעה זו הועברה לדיון בבית הדין האזורי בתל אביב, שהיא הערכאה המוסמכת לדון בה. לטענת המשיב, אין בתקנות הקרן כל הוראה המונעת מעובד הוראה להפריש כספים משתי משרות הוראה
לשתי קרנות שונות. לטענתו, סירוב הקרן לשחרר לידיו את מלוא הכספים שנצטברו לזכותו מהווה גזל והתעשרות שלא כדין.
לטענת הקרן, המשיב לא היה רשאי לצבור כספים בשתי קרנות השתלמות ובכך הוא פעל שלא כדין. לטענתה, לפי תקנות הקרן ניתן לחסוך בקרן אחת רק במסגרת של משרה מלאה אחת. לפיכך, כך טענה הקרן, היה עליה להשיב למעסיק (משרד החינוך) את כספי ההפקדות ששילם בתקופת העסקת המשיב, הן במסגרת המסלול הרגיל (חלק המעסיק) והן במסלול התמריצים (חלק המעסיק וחלק העובד).
8. בית הדין האזורי (השופטת ורדה סאמט ונציג ציבור מר חי לוי; תיק עב 6941/02) קיבל את תביעת המשיב. בית הדין האזורי עמד על המסגרת הנורמטיבית הקובעת את זכויות עמיתי הקרן. בית הדין האזורי קבע כי הפקדת הכספים לזכות המשיב בקרן נעשתה כדין (סעיף 13 לפסק הדין). בית הדין קבע, על יסוד העדויות שהיו בפניו, כי אין כל איסור בתקנות הקרן או בחוזר המנכ"ל על הפקדת כספים בקרן
נוספת בקשר למשרה נוספת במקום עבודה אחר (סעיף 13 בעמוד 14 סיפא לפסק הדין). עוד קבע בית הדין כי חוזר הסתדרות המורים משנת 1963 בו נקבע כי עובד הוראה רשאי להפקיד כספים בגבולות של משרה אחת, הוצא מספר שנים לפני שהוקמו הקרנות הנוספות הנוגעות לענייננו כך שהנחיה זו אינה יכולה לחול על קרנות שטרם נולדו אז. בית הדין האזורי התרשם כי המשיב לא ידע - לא בידיעה מפורשת ולא בידיעה משתמעת - כי קיימת הגבלת הפרשה המתייחסת למשרה אחת בלבד וכי בחר לעקוף את ההסדרים הקיימים (סעיף 14 לפסק הדין). בסופו של דבר חייב בית הדין את הקרן לשלם למשיב את מלוא הכספים שנצברו לזכותו אצלה (כ-94,000 ש"ח נכון ליום 16.11.99) וסכום נוסף של 383 ש"ח אותו העבירה הקרן מחשבון המשיב למשרד החינוך.
הערעור
9. הקרן טוענת כי, לפי מסמכי היסוד שלה המבוססים על הסכם קיבוצי בין הממשלה וארגוני המורים, עובד הוראה רשאי לחסוך כספים בקרן בגבולות של משרה אחת בלבד. לטענתה, משעה שהתברר כי לזכות המשיב הופקדו כספים ביותר מקרן אחת בזיקה לעבודתו בשתי משרות, אין הוא זכאי לכספים שהצטברו לזכותו ויש להשיבם לגורם ששילם אותם (המעסיק). לטענתה, המשיב פעל שלא כדין ובניגוד ל"הסדר החוקתי" המעוגן בתקנות הקרן ובהוראות החוק והתקנות על פיהן מתנהלת הקרן. לטענתה, ידע המשיב או היה עליו לדעת על ההגבלה לפיה לא ניתן לצבור כספים ביותר מקרן אחת. לטענתה, פעולתו של המשיב נגועה בכך שמסר פרטים לא נכונים בזמן הצטרפותו לקרן.
10. המשיב תומך בפסיקת בית הדין האזורי. לטענתו אין כל "הסדר חוקתי" המונע ממנו להיות חבר בשתי קרנות השתלמות במקביל המקבלות כספים משני מעסיקים בקשר להעסקתו אצלם. לטענתו, ה"הסדר החוקתי" מונע צבירת כספים בקרן אחת מעבר למשרה מלאה אך אין הוא מונע צבירת כספים בקרן נוספת. לטענתו, הוא פעל כראוי ולא הסתיר כל מידע מן הקרן.
דיון והכרעה
11. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים ולחומר הרב שבפנינו, מוצאים אנו כי צדק בית הדין בפסיקתו וכי דין הערעור להידחות. אכן, לפי ההסדרים הנוהגים, אין כל איסור על עובד הוראה או מניעה כלפיו מלצבור כספים שמקורם בשני מעסיקים וביותר ממשרה אחת בשתי קרנות השתלמות נפרדות. נפרט להלן את עיקר נימוקנו בעניין זה.
12. קרן מורים וגננות הוקמה כחברה מוגבלת בערבות לשם ניהול כספי קרנות השתלמות של עובדי הוראה. במעמדה זה כל תפקידיה, סמכויותיה וכוחותיה מעוגנים במסמכי ההתאגדות שלה ונובעים מהם. במעמדה זה אין לה, לקרן, אלא מה שניתן לה במסמכי ההתאגדות ולא יותר מכך.
13. תקנות ההתאגדות של הקרן מחולקות לשני חלקים: החלק הראשון כולל את התשתית החוקתית של הקרן, על הגדרת האורגנים שלה והוראות מכוננות אחרות, כמקובל לגבי כל חברה. החלק השני - הוא הנוגע לענייננו - מופיע כתוספת לתקנות וכולל את "התוכנית" בה קבועות זכויות החברות של העמיתים, הזכויות הכספיות, התנאים למימוש כספי ההשתלמות ועוד.