פסק-דין בתיק עע 582/05

השופטת ורדה וירט - ליבנה

1.         הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופט אייל אברהמי ונציג הציבור מר ממליה; עב 2225/01), אשר קיבל בחלקה  את התביעה של המערער (להלן גם: " העובד") נגד רשת אורט ישראל בע"מ (להלן גם: " אורט"), בגין סכומים ששולמו בחסר עת העובד פרש לפנסיה מוקדמת בהסכמה בשנת 1994. על פסק הדין החלקי ופסק הדין המשלים הגישו שני הצדדים ערעור.

2.         בית הדין האזורי תיאר היטב את הרקע העובדתי כך:

"התובע הועסק אצל הנתבעת לראשונה בשנת 1974 וברציפות החל מיום 14.3.76 ועד ליום 31.8.94. ביום 29.5.94 נשלחה לתובע הודעה על סיום עבודתו בתיכון אורט קנדי ירושלים. ארגון המורים העל יסודיים, בראשותו של מר רן ארז התנגד בתוקף לפיטורים אלו. במהלך חודש נובמבר 2004 לאחר משא ומתן ממושך בין רשת אורט ליו"ר ארגון המורים הגיעו הצדדים להסכם על פרישתו של התובע. לאור הסכם זה שולמו עד כה לתובע הסכומים הבאים: 73,760 ש"ח עבור פיצוי פיטורין, מענק פרישה מוגדל בסך 23,842 ש"ח מענק הסתגלות עבור ששה חודשים ופדיון ימי מחלה. כן הוסכם שתשולם רטרואקטיבית לתובע גמלת פרישה מוקדמת החל מחודש אוקטובר 2004 .

החל מיום ה-1.10.94 משולמת לתובע גמלה אשר מחושבת על יסוד משכורת קובעת של מורה מוסמך. גמלה זו משולמת  על ידי קרן הפנסיה "מבטחים"(הנתבעת 2).נכאמור לעיל כל הסכומים ששולמו עד כה לתובע, שולמו  על בסיס משכורות קובעת, על פי דרגת מורה מוסמך, בהתאם לשכר שהיה נכון לחודש אוגוסט 94.

ב לטענת הנתבעת, התובע  מנוע ומושתק מלטעון כי זכאי הוא לחישוב תנאי הפרישה המוגדלים בהתאם לשיטתו, וזאת משנמנע במשך כ -7 שנים מלטעון ביחס לתנאי הפרישה וחישובם."

            המחלוקות שהועלו בפני בית הדין האזורי הן:

           א.         דרגת העובד - האם העובד מדריך מקצועי מוסמך כטענתו או מורה מוסמך כטענת אורט.

           ב.          האם מגיעים לעובד שישה חודשי הסתגלות כפי שקיבל בפועל או תריסר חודשי הסתגלות כפי ששופתה אורט על ידי משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה.

           ג.          פדיון ימי מחלה - האם הם יחושבו לפי היקף משרה ממוצע כטענת אורט, או לפי היקף משרתו של העובד בשנת עבודתו האחרונה.

           ד.          מועד סיום העסקת העובד - האם הסתיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים כטענת אורט ב - 31.8.94 או כטענת העובד ב - 30.9.94.

           ה.         היקף המשרה הקובע לעניין תשלום פיצויי הפרישה - על כך לא הוגש ערעור.

3.         בית הדין האזורי הכריע במחלוקות אלה בתחילה בפסק דין חלקי ולאחר מכן בפסק דין משלים לגבי היקף המשרה והסכומים המגיעים לעובד על פי פסק הדין:

א.        הפנסיה של העובד תחושב לפי דרגת מורה מוסמך ולא לפי דרגת מדריך מקצועי מוסמך, הן משום שלמערער אין את מלוא התעודות הנדרשות לשם הכרה בו כמדריך מקצועי מוסמך והן משום שלאורך כל שנות עבודתו אורט הכירה בו כמורה מוסמך.

ב.         פדיון ימי מחלה יחושב לפי היקף משרה ממוצע ולא לפי היקף משרה אחרון, על פי משכורת חודש ספטמבר 1984 כך שהעובד זכאי ל- 469 ש"ח בגין פדיון ימי מחלה. הואיל ולא הוכח ולא הוצגו תימוכין לטענה לפיה יש לחשב פדיון ימי מחלה לפי היקף המשרה האחרון.

            יחד עם זאת יש לחשב את זכותו של העובד לימי מחלה צבורים שלא נוצלו לפי המשכורת האחרונה, דהיינו משכורת 9/94 חלף 8/94 כפי שעשתה אורט.

ג.         העובד אינו זכאי לחודשי הסתגלות נוספים מעבר לששת החודשים שקיבל במועד פרישתו, מאחר והמשיבה הציגה גרסה פוזיטיבית ברורה ואילו המערער לא הרים את נטל ההוכחהכי הוא זכאי ל- 12 חודשי הסתגלות .

ד.         מועד סיום יחסי עובד ומעביד בין הצדדים הינו ביום 30.9.04 כעולה מהודעת אורט בכתב. בהתאם לכך העובד זכאי למשכורת חודש ספטמבר 1994 בסך 3,953 ש"ח כך שבצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק עד ליום מתן פסק הדין בבית הדין האזורי, העובד זכאי לסך של 4,136 ש"ח בגין רכיב זה, וכן לחישוב הזכויות השונות הנגזרות מהמשכורת האחרונה, כפי שנתבעו בתביעה זו, לפי המשכורת של חודש  ספטמבר 1994.

ה.        למערער וותק של 18.5 שנים והיקף משרתו 97.5% לכן הוא זכאי להפרש פיצויים מוגדלים בסך 865 ש"ח.

ו.         בית הדין האזורי קבע שהואיל וחלק מהטענות נדחו וחלק נתקבלו אין צו להוצאות.