פסק-דין בתיק עע 548/05

השופט עמירם רבינוביץ

פתח דבר

1.         שתיים הן השאלות העומדות להכרעתנו בערעורים אלה : האחת, האם החלטתה של המערערת (להלן - המדינה) לשנות את אחוזי הגמלה שנקבעו למשיב (להלן - יהב) נעשתה כדין והשנייה, האם יש לכלול בחישוב הזכויות המגיעות ליהב עקב פרישתו את הרכיבים הבאים : הפרשות המעביד לקרן השתלמות, גילום מס עבור החזר הוצאות אש"ל והחזר מס בריאות.

רקע עובדתי

2.         יהב עבד במשטרת ישראל החל מיום 1.10.1978 ועד ליום 28.2.1998, מועד בו פרש פרישה מוקדמת לגימלאות מהמשטרה.

3.         עובר לפרישתו קיבל יהב מזכר מאת מדור פרישה ונפגעים של משטרת ישראל, בו נכתב כי ותקו לצורך חישוב הגמלה הוא 29 שנים, וכי שיעור הגמלה שאושר לו הוא 58%. בהקשר זה יצויין, כי לצורך חישוב ותקו הובאו בחשבון תקופות עבודה של יהב במשרד המשפטים ובמשרד התחבורה. כמו כן החליט מפכ"ל המשטרה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 100(א) לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל - 1970 (להלן - חוק הגימלאות) ולהגדיל את תקופת שירותו של יהב במשטרה. כפועל יוצא, מהכללת תקופות העבודה במשרד המשפטים ובמשרד התחבורה ומהגדלת תקופת השירות במשטרה הודע ליהב, כאמור, כי שיעור הגמלה לה הוא זכאי הוא 58%.

4.         עם פרישתו לגימלאות קיבל יהב מענק פרישה, פדיון ימי מחלה ופדיון חופשה שנתית. אין חולק, כי בבסיס המשכורת הקובעת לצורך חישוב זכויות אלה, לרבות גמלתו של יהב לא הובאו בחשבון הרכיבים הבאים : הפרשות המעביד לקרן השתלמות , החזר מס בריאות וגילום מס בגין החזר הוצאות אש"ל. 

5.         עם פרישתו של יהב החלה המדינה לשלם לו גמלה בשיעור 54.4% וזאת במקום גמלה בשיעור 58%, עליה הודע ליהב לפני פרישתו לגמלאות. משכך, פנה יהב למדינה בבקשה ל"תיקון הטעות והחזר ההפרשים שמגיעים לי". להשלמת התמונה יצויין, כי במועד מאוחר יותר החלה המדינה לשלם ליהב גמלה בשיעור 55.1%. 

6.         משלא נענתה פנייתו של יהב להעמדת שיעור הגמלה לה הוא זכאי על 58% הגיש יהב תביעה לבית הדין האזורי בתל אביב (עב 600280/99 ; השופטת דינה אפרתי ונציג הציבור מר עמישדי) בה עתר לסעדים הבאים :

א.        תשלום גמלה בשיעור 58%.

ב.         הכללת הפרשות המעביד לקרן השתלמות, החזר מס בריאות וגילום מס בגין הוצאות אש"ל במשכורת הקובעת  לצורך חישוב הגמלה.

ג.         הכללת הרכיבים שפורטו לעיל בחישוב הזכויות האחרות המגיעות לו בגין הפרישה.

ההליך בבית הדין האזורי

7.         בית הדין האזורי דחה את מרבית תביעתו של יהב בנימוקים הבאים :

א.         הוכח, כי החלטת המדינה, לפיה נפלה טעות בשיעור גמלתו של יהב נבעה מכך שהתקופה בה עבד יהב במקביל במשרד המשפטים ובמשרד התחבורה חושבה כשתי תקופות נפרדות. לאור האמור ובהתחשב בחלקיות המשרה של יהב, שיעור הגמלה לה זכאי יהב הוא 55.1%.  

ב.          המדינה הייתה רשאית לתקן את ההחלטה המוטעית. יהב אינו רשאי להסתמך על זכות שמקורה בטעות.

ג.          הפרשות המעביד לקרן השתלמות בשיעור 7.5% אינן מובאות בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת של יהב. זאת, לאור דברים שנפסקו בדב"ע מה/5-7 אליעזר שדה - הממונה על הגימלאות, פד"ע יז, 422.

ד.          החזר מס הבריאות מהווה החזר הוצאות, ולכן אין להביאו בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת.

ד.          אופיו של גילום המס נקבע בהתאם למהותו של התשלום שהגילום צמוד אליו. במקרה הנוכחי, לא השכילה המדינה להוכיח, כי רכיב החזר הוצאות אש"ל, שהמס עליו גולם כאמור היה מותנה בקיומו של תנאי. רכיב האש"ל לא מופיע כלל בתלושי השכר של יהב. לאור האמור לעיל, יש לכלול את גילום המס בגין החזר הוצאות אש"ל במשכורת הקובעת של יהב.