1. בפנינו ערעור, לאחר נטילת רשות, על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (סגנית השופט הראשי איטה קציר ונציגי הציבור מר ברוך ומר אפרים; בשא 2440/07, עב 1530/07). בהחלטתו דחה בית הדין, את בקשת המערערת ליתן בידה צו עשה המבטל את פיטוריה ומורה על השבתה לעבודה במשיבה 1 (להלן -
הוועדה המרחבית).
2.
העובדות הלכאוריות העולות מהחלטת בית הדין האזורי, הינן כדלקמן: המערערת החלה עבודתה בעירית שפרעם בשנות השמונים, ועם הקמת הוועדה המרחבית בשנת 1996, עברה לעבוד במסגרתה. תחילה שימשה בתפקיד מזכירת יושב הראש הקודם של הוועדה, והחל בשנת 2000 ממלאה המערערת תפקיד של בודקת תוכניות.
משנת 2005 שוררת מערכת יחסים עכורה בין המערערת לבין יושבת ראש הוועדה המרחבית (המשיבה 2; להלן -
הממונה), במסגרתה הועלו טענות הדדיות על תיפקוד מקצועי לקוי, יחסי עבודה גרועים התנהגות בלתי נאותה וכיוצ"ב. בתוך כך, התגלע בין השתיים סכסוך בנוגע ליום המנוחה השבועי לו זכאית המערערת, שהיא נוצריה. זאת, לאחר שהממונה, שהיא מוסלמית הורתה למערערת לעבוד ביום ראשון בשבוע. תובענה שהגישה המערערת כנגד הוועדה בנדון זה, נמחקה בהסכמה ביום 09.04.2007. זאת, לאחר שב"כ הוועדה המרחבית התחייב, כי ימשיכו לכבד כמקודם את בחירתה של המערערת ביום ראשון, כיום מנוחתה השבועי.
3. ביום 28.02.2007 נשלחה למערערת הזמנה לשימוע לפני פיטורין בחתימת הממונה. בהזמנה לשימוע פורטו הסיבות לפיטורי המערערת, ובהן: טעויות חוזרות ונשנות בביצוע העבודה; יחסי אנוש גרועים ואי קבלת מרות. ישיבת השימוע התקיימה ביום 14.03.2007 וביום 18.04.2007 אישרה ועדת המליאה (בדעת רוב החברים הנוכחים ובדעתו החולקת של אחד מהם) את פיטורי המערערת על-אתר.
במכתב מיום 19.04.2007 הודע למערערת, כי מליאת הוועדה המרחבית החליטה על הפסקת עבודתה בוועדה.
4. כנגד פיטוריה הגישה המערערת לבית הדין האזורי תביעה להשבתה לעבודה ובקשה לסעד זמני, מושא ערעור זה. טענותיה העיקריות בבקשה לסעד זמני, היו כי למליאת הוועדה המרחבית אין סמכות לפטר עובד מעובדי הוועדה המרחבית, וכי פיטוריה נעשו משיקולים זרים ובלא כל הצדק. בית הדין האזורי דחה את בקשתה להורות על השבתה לעבודה, תוך שציין, כי בשלב הלכאורי של הדיון בבקשה לסעד זמני, אין בידיו כלים מספיקים להכריע בין גרסאות הצדדים ביחס למקצועיותה וטיב עבודתה של המערערת. על האמור הוסיף בית הדין, כי "לעת הזו", לא הרימה המערערת את נטל ההוכחה לשכנעו כי פיטוריה היו בבחינת "תיק תפור" וכי כל הטענות כנגדה, אינן אלא עלילת שווא.
אשר לשאלה מיהו הגוף המוסמך להחליט על פיטורי עובדים בוועדת תיכנון ובניה מרחבית, החליט בית הדין, כהחלטת ביניים, כי לא ניתן להקים בוועדה מרחבית "ועדת פיטורים", במתכונת הקבועה בפקודת העיריות [נוסח חדש]. משכך, ולכאורה, באין אפשרות לכונן ועדת פיטורים, הסמכות לפטר עובדים מסורה למליאת הוועדה המרחבית.
5. בערעורה חזרה המערערת, בעיקרו של דבר, על טענותיה בפני בית הדין האזורי. במהלך הדיון בהליך, מצאנו לבקש את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בשאלה העקרונית, למי מסורה הסמכות לפטר עובדי וועדה מרחבית לתכנון ובניה. עמדת היועץ, כפי שהובאה בפנינו בכתב, הינה כי הסמכות האמורה מסורה ליושב ראש הוועדה המרחבית. באשר לעניינה של המערערת, ציינה נציגת היועץ המשפטי לממשלה, כי
"משעה שיו"ר הוועדה היא שהחליטה דה פקטו על הפיטורין, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי ההחלטה נתקבלה בסמכות, וכי לא הייתה חובה לקבל את אישור ועדת המליאה. אולם משעה שהחלטתה של היו"ר אושרה על ידי המליאה, כפי שנעשה בענייננו, ודאי שהאישור אינו גורע מסמכויותיה של היו"ר".
6. הצדדים הגישו סיכומי טענות בערעור ואף התייצבו לפנינו להשלמת טיעוניהם בעל פה. לאחר שנתנו דעתנו לכלל טענות הצדדים ולעמדת היועץ המשפטי לממשלה, המפורטת להלן, לא מצאנו להתערב בקביעותיו העובדתיות הלכאוריות של בית הדין האזורי, אף לא נמצא טעם משפטי המצדיק התערבותנו במסקנותיו ובהחלטתו. לפיכך אנו דוחים את הערעור מכח הוראת תקנה 108 (ב) ל
תקנות
בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991. על האמור נוסיף.
7. ככלל אין ערכאת הערעור מתערבת בנקל בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית באשר למתן סעדים זמניים, כאשר התערבות כאמור תעשה רק מקום בו בית הדין הפעיל שיקול דעתו שלא כהלכה ובאופן בלתי סביר (ראו: שן/14-41
ועד עובדי קבוצת הקשר של תדיראן בע"מ ואח' - תדיראן בע"מ, פד"ע כב 92; דב"ע נה/247-3
המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244). במקרה דנא, סבורים אנו, כי לא יצאה שגגה מלפני בית הדין האזורי, בקובעו, כי לעת הזו לא הוכיחה המערערת שפיטוריה נעשו משיקולים זרים ועל רקע התנכלות הממונה. מקובלת עלינו קביעתו של בית הדין האזורי לפיה טענות הצדדים מבוססות על שאלה שבעובדה ודורשות ליבון עובדתי על דרך של הבאת ראיות ושמיעת עדויות, בהליך העיקרי.
במסגרת הדיון בהליך זה יזקק בית הדין לטענות הצדדים כפי שהובאו לפניו בכתבי בי-דין ובהן: לשאלה האם הפיטורים נבעו מסיבות ענייניות לרבות בירור הקשר בין החלטת הפיטורים לבין הטענות בדבר רמתה המקצועית של המערערת; לבירור והכרעה בשאלה מיהו הגוף המוסמך לפטר עובדי ועדה מרחבית לתכנון ובניה. בנדון זה יוזמן היועץ המשפטי לממשלה להציג עמדתו בפני בית הדין; כמו כן יזקק בית הדין לשאלה מי הגוף המהווה את נציגות העובדים בוועדה המרחבית, והאם חלה בעניין פיטורי המערערת חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות לעניין מעמדה של נציגות העובדים ומנגנון ישוב הסכסוכים.
לבסוף נציין, כי בדחיית הערעור מצאנו ליתן משקל גם ל"הצהרת גור אריה" בכתב, של המשיבות כפי שמצאה ביטויה בדיון בפני בית הדין האזורי.
7. על האמור נוסיף, כי משהסעד שנעתר בתביעה הינו השבה לעבודה, חזקה על בית הדין האזורי שיקיים את הדיון בהליך העיקרי בכל ההקדם האפשרי, באופן רצוף ובמידת האפשר אף ייתן בהקדם האפשרי את פסק דינו.
8.
סוף דבר
- הערעור נדחה. בנסיבות העניין אין אנו עושים צו להוצאות. בית הדין האזורי ישקול הוצאות הליך זה, עם מתן פסק דינו.
ניתן, בהעדר הצדדים, היום, ד' באב התשס"ז (19 ביולי 2007) וישלח לבאי כוחם.
|
רונית רוזנפלד, שופטת
|
|
נילי ארד, שופטת
|
|
סטיב אדלר, נשיא
|