ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
416-05,490-05
05/01/2006
|
בפני השופט:
1. עמירם רבינוביץ
2. נילי ארד
3. רמי כהן
|
| - נגד - |
התובע:
אלי אלמקייס
עו"ד עודד קלמרו
|
הנתבע:
דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ
עו"ד בטי רוגל
עו"ד אסף ברנזון
|
| פסק-דין |
השופט רמי כהן
1. שני ערעורים בפנינו על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופט ד"ר יצחק לובוצקי ונציג הציבור מר יצחק גלנטי; עב 300357/94).
הערעור האחד הוא ערעורו של מר
אלי אלמקייס ("המערער") הטוען ששגה בית הדין האזורי עת דחה את תביעתו לבונוס מענק מיוחד ("הבונוס") מ"
דלק, חברת הדלק הישראלית בע"מ" ("החברה").
הערעור השני, ערעורה של החברה, הטוענת ששגה בית הדין האזורי עת חייבה בתשלום הודעה מוקדמת למערער, שעה שעובדתית ניתנה היא או שולמה למערער במלואה, אף חייב אותה בתשלום הוצאות משפט.
הדיון בשני הערעורים התקיים ביחד.פסק דין זה מתייחס, אפוא, לכל אחד מהם.
2. העובדות הבאות אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים:
א. המערער עבד בחברה 168 חודשים עד שפרש לגמלת נכות ביום 03.03.94.
ב. ביום 30 לחודש ינואר 1994 נחתם הסכם קיבוצי בין החברה להסתדרות הכללית של העובדים בא"י ("הסכם 1994"), שעניינו צמצומים בכח אדם בחברה. במסגרת הסכם זה הוסכם, בין היתר, על סיום עבודתם של עובדים בחברה באחד משני מסלולים עיקריים. האחד - פרישה לפנסיה החל על עובדים שהופיעו בנספח א' להסכם (סעיף 2.2 להסכם 1994); השני - פיטורים של עובדים ששמותיהם מופיעים בנספח ב' להסכם (סעיף 2.3 להסכם 1994).
ג. מפאת חשיבותו לעניינינו יצוטט להלן סעיף 2.3 להסכם 1994:
"
מוסכם על דעת הצדדים להסכם זה...כי העובדים/ות הרשומים בנספח ב' להסכם קיבוצי זה, יסיימו עבודתם בחברה בתנאים ובמועדים המופיעים בנספח ב' האמור..."עובדים המופיעים ברשימה ונמצאו מבחינה רפואית עונים על כללי מקפת לפנסית נכות מלאה,יצאו לפנסית נכות באמצעות "מקפת". עובדים אלה לא יהיו זכאים למענק מיוחד כמוגדר בנספח ב'".
נעיר כאן, כי המענק המיוחד הוא הבונוס אליו נושא המערער עיניו, וטוען כי הוא זכאי לקבלו.
ד. שמו של המערער מופיע בנספח ב' להסכם 1994, בין העובדים שיפוטרו. תאריך סיום העבודה שמופיע לצד שמו הוא 28.02.94. נעיר כאן, שמועד סיום עבודתם של כל העובדים ששמותיהם הופיעו בנספח ב' זהה לזה של המערער למעט אחד שמועד סיום עבודתו נקבע ליום 31.01.94.
ה. למערער נשלח מכתב, נושא תאריך 15.02.1994 ("המכתב"), ובו נאמר, בין היתר, כי בהתאם לשיחה עימו מיום המכתב, וכאמור בהסכם 1994 הוא יהיה זכאי:
(1) בהתבסס על נספח ב': לבונוס מיוחד בשעור 128,229 ש" ח; וחלף הודעה מוקדמת בת 17 ימים.
(2)
"... כתחליף לאמור לעיל, ובעקבות התעודות הרפואיות שהצגת, אנו נעביר בקשתך לאישור פנסית נכות תמידית ע"י קרן מקפת.
היה וקרן מקפת תאשר לך פנסית נכות תמידית וזאת עד ה- 28.02.94, סעיף זה יבוא במקום סעיף 2 לעיל" (שעיקריו לעיל בסעיף (1).
ו. כאמור פרש המערער לגמלת נכות ביום 03.03.94.
נדון תחילה בערעור המערער
3. טענת המערער, בבית הדין האזורי ובפנינו היא בתמציתה: כיון שפרישתו הייתה לאחר יום 28.02.94, הרי שהוא זכאי לבונוס.
בפנינו עוד הוסיף בא כוחו וטען שמשלא שונו התנאים במכתב, ותאריך אישור פנסיית נכות תמידית ע"י קרן מקפת היה מאוחר ליום 28.02.94, הרי למרות שהוארכה תקופת העסקתו - והוא לא פוטר ביום 28.02.94 - קמה למערער הזכות לבונוס.
4. החברה, באמצעות בא כוחה, טענה שכל טיעון המערער הוא פורמאלי. המעביד בא לקראת המערער ואפשר לו למצות את המהלך של קבלת אישור פנסיית נכות בעודו עובד. עוד הוסיף הוא שהעיקרון שבהסכם 1994 ובנספח ב' שעובד לא ייהנה משני העולמות, גם יקבל פנסיית נכות תמידית וגם יקבל את הבונוס.