פסק-דין בתיק עע 408/03

השופט עמירם רבינוביץ

1.         בערעור זה שבה ועולה בפנינו השאלה, האם התקיימו בין המערער, מנהל חשבונות ויועץ מס בהכשרתו ובין המשיבות יחסי עובד ומעביד. בית הדין האזורי בירושלים (עב 1648/00 ; השופטת דיתה פרוז'ינין ונציגי הציבור רקנטי ווינטר) השיב על שאלה זו בשלילה, ומכאן הערעור שבפנינו.

2.         טרם נבוא לכלל הכרעה בערעור נציין, כי ההליך נשמע במותב בראשותה של סגנית הנשיא (בדימ') אלישבע ברק-אוסוסקין ועם פרישתה לגימלאות צורף למותב בית הדין השופט שמואל צור.

3.         תמצית העובדות, כפי שנקבעה על ידי בית הדין האזורי היא זו :

א.        המערער עבד כשכיר במשרד רואה חשבון החל מחודש ינואר 1993 ועד לחודש דצמבר 1993. אין חולק, כי במסגרת העסקתו במשרד רואה החשבון ניהל המערער מטעם מעבידו את חשבונות המשיבות.

ב.         לאחר שהסתיימה העסקתו של המערער במשרד רואה החשבון בשנת 1994 הציעו המשיבות למערער העסקה במפעלן כמנהל חשבונות. לטענת המשיבות, הוסכם בין הצדדים עוד בטרם החלה העסקתו של המערער כי מעמדו של המערער יהיה כשל "עצמאי".

ג.         עבודת הנהלת החשבונות שביצע המערער עבור המשיבות בוצעה במפעל המשיבות. לצורך ביצוע העבודה נעזר המערער בציוד משרדי ובמחשב שהיו מצויים באותה עת במפעל המשיבות.

ד.         התמורה בגין העסקת המערער אצל המשיבות השתלמה לו כנגד חשבוניות שהגיש. את דמי הביטוח הלאומי ומס ההכנסה שילם המערער כעצמאי.

ה.        העסקתו של המערער על ידי המשיבות באה אל סיומה בחודש מרץ 2000. נסיבות סיום ההעסקה שנויות במחלוקת בין הצדדים.

ו.         במקביל להעסקתו על ידי המשיבות הועסק המערער כשכיר במשרד רואה חשבון אחר עד לחודש ינואר 1998. החל מחודש זה הקים המערער משרד, במסגרתו הוענקו שירותי יעוץ מס והנהלת חשבונות ללקוחות נוספים מלבד המשיבות.

4.                     בית הדין האזורי הגיע לכלל מסקנה, כי לא שררו יחסי עבודה בין הצדדים,  ולפיכך דחה את תביעת המערער. מסקנתו של בית הדין האזורי, אשר יישם הלכה למעשה את "מבחן ההשתלבות", נשענת על שורה של קביעות עובדתיות כדלקמן:

א.         עובר להעסקת המערער על ידי המשיבות כמנהל חשבונות בוצעה  עבודת הנהלת החשבונות על ידי גורם חיצוני. המשיבות ביקשו להמשיך במתכונת העסקה זו, לכן הציעו למערער כי יועסק כ"עצמאי". המערער קיבל הצעה זו.

ב.          לא הייתה כל מניעה כי המערער יתקשר במהלך העסקתו עם לקוחות אחרים. אף הלכה למעשה הוכח כי במהלך העסקתו אצל המשיבות ביצע המערער עבודות עבור לקוחות אחרים.

ג.          על אף שמסגרת שעות הפעילות של המערער אצל המשיבות הייתה קבועה, מחומר הראיות עולה כי המערער היה "אדון לעצמו".

ד.          המערער, שהינו מנהל חשבונות ועסק בהכנת משכורות לעובדים, לא כלל עצמו מעולם ברשימות העובדים במפעל ולא ראה עצמו עובד של המשיבות.

ה.         התמורה שקיבל המערער בגין עבודתו הייתה גבוהה ביותר בהתחשב בשעות שבהן בוצעה העבודה.

5.         בערעור שהגיש חזר המערער, בעיקרו של דבר, על הטענות שהשמיע בפני בית הדין האזורי, לפיהן עבודת המערער הייתה משולבת במסגרת הארגונית של המשיבות. הוסיף המערער וטען כי לא הוכח כי ביצע עבודות עבור לקוחות אחרים במחשב המשיבות ; כי מסגרת עבודתו אצל המשיבות הייתה קבועה ; כי טעה בית הדין האזורי עת קבע כי לצדדים לא הייתה כוונה ליצור יחסי עובד מעביד ; כי המערער  לא היה בעל עסק עצמאי וכי התקיים מבחן הקשר האישי במקרה דנן. המערער הדגיש כי במהלך העסקתו היה כפוף למרות המשיבות ואף מטעם זה יש לראות בו עובד המשיבות. בערעורו הלין המערער גם על פסיקת הוצאות משפט לחובתו וטען כי המשיבות כלל לא ביקשו כי יפסקו לזכותן הוצאות משפט.

6.         המשיבות מצידן טענו כי דינו של פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו והדגישו את הדברים הבאים : פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס בעיקרו על התרשמותו מן הראיות והעדים שהובאו בפניו. בכגון דא ממעטת ערכאת הערעור להתערב ; מחומר הראיות שהוצג בבית הדין האזורי עולה כי המערער ביצע עבודה עבור לקוחות אחרים במחשב המשיבות; העובדה כי במקביל להעסקתו אצל המשיבות עבד המערער כשכיר במשרד רואה חשבון אינה מעלה ואינה מורידה לעניין קיומם של יחסי עבודה בין המערער למשיבות ;  הפן השלילי של מבחן ההשתלבות לא מתקיים במקרה שלפנינו, שכן המערער ביצע במהלך העסקתו אצל המשיבות עבודה עבור לקוחות אחרים. לעניין פסיקת הוצאות המשפט לחובת המערער טענו המשיבות כי לא היה צורך לבקש סעד זה במפורש, שכן בית הדין מוסמך לתיתו אף מבלי שנתבקש על ידי המשיבות.

7.         הלכה פסוקה היא מימים ימימה כי מבחן ההשתלבות המהווה חלק מהמבחן המעורב הוא מבחן מרכזי במבחנים המיועדים לסייע בתשובה לשאלה מיהו עובד (דבע לא/27-3 עירית נתניה - דוד בירגר, פד"ע ג', 177 ; בג"צ 5168/93 שמואל מור - בית הדין הארצי לעבודה ואח' פ"ד נ(4), 628). מבחן ההשתלבות מורכב משני פנים, האחד חיובי והשני שלילי. במסגרת הפן החיובי, נבדקת השאלה האם מבצע העבודה משתלב בעסקו של נותן העבודה. ככל שהתשובה לשאלה ראשונה זו הינה חיובית, נבחן הפן השלילי, היינו - האם מבצע העבודה מנהל עסק עצמאי משלו.