השופטת רונית רוזנפלד
1. המערער, שפרש לגמלאות מתפקידו כמנהל המרכז למיפוי ישראל, ביקש מבית הדין האזורי בירושלים (השופטת אורנית אגסי ונציגי הציבור בני קלינר ואהרן עמית; עב 1546/06) ליתן בידו פסק דין הצהרתי לפיו זכאי הוא לתשלום גמלתו לפי 70% משכר מנכ"ל משרד ממשלתי. בית הדין האזורי דחה תביעתו, ועל כך הערעור שלפנינו.
2.
העובדות הרלבנטיות כפי שעולה מפסק דינו של בית הדין האזורי ומכלל החומר שבתיק הן כדלקמן:
א. המערער עבד בשירות המדינה על פי כתב מינוי, החל מיום 4.9.50 ועד ליום 31.3.1990. ביום 5.12.1990 נחתם
"חוזה מיוחד להעסקת עובד" בין המערער לממשלת ישראל, לפיו יועסק המערער בתפקיד המשנה למנהל המרכז למיפוי ישראל (להלן- מרכז המיפוי) מיום 1.4.1990 ועד ליום 31.3.1994.
בסעיף 11 לחוזה נקבע:
על תקופת עבודתו של העובד לפי חוזה זה לא יחול חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970..."
ביום 1.11.94, אחרי 44 שנות עבודה בשירות המדינה, פרש המערער לגמלאות. בתפקידו האחרון כיהן התובע כמנהל המרכז למיפוי.
ב. לאחר פרישתו הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בה עתר, בין השאר, למתן פסק דין הצהרתי, בדבר זכאותו לקבלת תנאי מנכ"ל משרד ממשלתי (תב"ע נה/324-3
שתרוג- מדינת ישראל, להלן-
ההליך הקודם).
ביום 27.1.99 דחה בית הדין האזורי את התביעה למתן סעד הצהרתי לפיו זכאי המערער לתנאי מנכ"ל. ערעור על פסק הדין, שהוגש לבית הדין הארצי, נדחה [עע 67/99
שתרוג ציון נ. מדינת ישראל (לא פורסם, 28.11.00)].
ג. בהחלטת ממשלה מס' 557 (כל/23) מיום 9.8.01, נקבע כי יש "
להשוות את תנאי השכר והגמלאות של מנהל המרכז למיפוי ישראל לתנאי השכר והגמלאות של מנהל כללי למשרד ממשלתי" (להלן- החלטת הממשלה בדבר השוואת תנאי השכר או- החלטת הממשלה).
ביום 22.3.2004 פנה המערער לנציב שרות המדינה וביקש להחיל לגביו את החלטת הממשלה בדבר השוואת תנאי השכר.
ביום 7.6.2004 השיב מר ראובן בוימל, מנהל האגף לגמלאות בנציבות שירות המדינה (להלן:
מר בוימל) למכתבו של המערער, בזו הלשון:
"
לאחר שבקשתך נבדקה לפרטיה,
בכפוף לאישורו של הממונה על תשלום הגמלאות, ובכלל זה בדבר מועד תחולת אישורו, בעקבות החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה, כל/23, מיום 23.7.2001, שקבלה תוקף של החלטת ממשלה מס' 557 (כל/23), ביום 9.8.2001תקבע משכורתך הקובעת, על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970, בהתאם למשכורת קובעת של מנהל כללי במשרד ממשלתי, במועד החלטת הממשלה, כפי שהשתנתה ותשונה מעת לעת." (ההדגשה שלי ר.ר.) .
ד. ביום 13.4.05 הודע למערער כי הוחלט שלא להיענות לבקשתו להחיל עליו את החלטת הממשלה בדבר השוואת תנאי השכר. על כך שגמלתו אינה נגזרת משכר מנכ"ל במשרד ממשלתי בהתאם להחלטת הממשלה, הגיש המערער את תביעתו לבית הדין האזורי.
פסק הדין של בית הדין האזורי
3. בית הדין האזורי נדרש בפסק דינו לטענות שונות של המערער שהסתמך בתביעתו על החלטת הממשלה בדבר השוואת תנאי השכר. בית הדין דחה את טענת המערער לפיה המשיבה התחייבה כלפיו עוד בהליך הקודם, באמצעות בא כוחה, כי ככל שתתקבל החלטת ממשלה בדבר השוואת תנאי שכרו של מנהל המרכז למיפוי, לשכר מנכ"ל משרד ממשלתי, ההחלטה תיושם עליו. בית הדין קבע, כי טענת המערער בדבר הבטחה שקיבל כאמור, לא הוכחה. בית הדין הוסיף עוד וציין כי אפילו היה מקבל את טענת המערער כי במהלך משא ומתן לפשרה (שלא צלח) בהליך הקודם, הצהיר ב"כ המשיבה, כי החלטת ממשלה כאמור ככל שתתקבל, תיושם על המערער, גם אז, הבטחה כזו אינה בגדר הבטחה מנהלית מחייבת, באשר אין מתקיימים בה התנאים הנדרשים על פי הפסיקה לחיוב הרשות המנהלית על פיה.
בית הדין דחה את טענת המערער לפיה במכתבו של מר בוימל מיום 7.6.04 יש לראות אישור של בקשתו לעדכון גמלתו בהתאם לתנאי השכר של מנכ"ל משרד ממשלתי. בית הדין הפנה לכך כי במכתב צוין מפורשות כי בקשת המערער נבדקה, וכי עניינו יועבר לאישור הממונה על הגמלאות. נציבות שירות המדינה לא אישרה את בקשתו של המערער אלא העבירה אותה להחלטתו של הממונה על תשלום הגמלאות. בית הדין אף התייחס להימנעותו של המערער מלהעיד את מר בוימל, שלטענתו אישר את בקשתו. הימנעות זו יוצרת חזקה כי עדותו של מר בוימל הייתה פועלת נגדו.
בקשר לטענת המערער לפיה החלטת הממשלה בדבר השוואת תנאי השכר מחייבת תיאום משכורתו הקובעת של המערער לפי הוראת סעיף 9(2) לחוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב] התש"ל-1970 (להלן- חוק הגמלאות), קבע בית הדין האזורי, בהסתמכו על פסיקתו של בית דין זה, כי התיאומים כמתבקש מהוראת סעיף 9(2) לחוק הגמלאות יסודם בעיקר בחישובים טכניים, המתבקשים מקום שסולם המשכורת של עובדי המדינה משתנה, ובעקבות השינוי קשה מאוד או בלתי אפשרי לקבוע איזו דרגה של הסולם החדש זהה עם הדרגה שהייתה לגמלאי לפני פרישתו, על פי הסולם הישן. בקובעו כי סולם השכר לפיו משולמת גמלת המערער ודרגתו לפי דירוג המהנדסים עודנה קיימת, דחה בית הדין האזורי את טענת המערער לפיה החלטת הממשלה בדבר שינוי תנאי השכר יצרה דירוג שכר חדש למשרת מנהל מרכז המיפוי. בנסיבות כאלה אין מקום לביצוע תיאום המשכורת הקובעת לפי הוראת סעיף 9(2) לחוק הגמלאות.
בית הדין הוסיף עוד וקבע כי חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, פרופ' אהרן ברק מיום 17.6.77, עליה מסתמך המערער, התייחסה בשעתו לקבוצה ספציפית של בעלי תפקיד, בנקודת זמן מסוימת ואין בה כדי להוות הנחיה כללית לעתיד לבוא, לרבות בקשר להחלטת הממשלה בדבר השוואת תנאי השכר, מושא דיון זה.