השופטת לאה גליקסמן
:
1. 1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (השופטת שפר; עב 1886/06), אשר דחה את תביעתו של המשיב בעניין פרסום מכרז למשרת מנהל מחלקת הרווחה, בה הוא הועסק.
2. 2. העובדות כעולה מפסק דינו של בית הדין קמא הן כמפורט להלן:
א. א. המערער הוא בעל תארים אקדמיים בהוראה, מדעי החברה ועבודה סוציאלית, ורשום מאז שנת 1998 בפנקס העובדים הסוציאליים מטעם משרד העבודה והרווחה ככשיר לעסוק בעבודה סוציאלית.
ב. ב. החל מחודש אפריל 2000, מועסק המערער במחלקה לשירותים חברתיים במועצה, בהיקף של משרה מלאה.
ג. ג. המערער מונה לתפקיד מנהל המחלקה לשירותים חברתיים על ידי ראש המועצה, מר סלים שוופי.
ד. ד. המערער לא נבחר או מונה לתפקיד בדרך של מכרז.
ה. ה. בשנת 2004 נערכה על ידי יחידת הביקורת במשרד הפנים ביקורת על פעילות המועצה ותפקודה, ונמצאה שורה ארוכה של ליקויים בפעולותיה, ובין היתר גם קליטת כוח אדם קבוע וזמני בניגוד להוראות החלות על קבלת עובדים לעבודה, וכן חריגות בכוח אדם וחריגות שכר.
ו. ו. בסוף שנת 2004, בין היתר בעקבות ממצאי אותו דו"ח, פוזרה המועצה הנבחרת במג'דל שמס, ומונתה ועדה קרואה כממונה לניהול המועצה.
ז. ז. ביום 4.1.2006 ניתן על ידי מר שפיצר, ראש מינהל שירות העובדים ברשויות המקומיות במשרד הפנים, אישור נחיצות משרה למילוי משרה פנויה של מנהל מחלקת רווחה במועצה, וניתן היתר לפרסם ביחס למשרה האמורה מכרז פנימי או פומבי, במקרה שלא יימצא מועמד מתאים מבין עובדי המועצה.
ח. ח. ביום 12.4.2006 פורסם המכרז הפנימי למשרה, והמערער הגיש את מועמדותו לתפקיד.
3. 3. הסעד שנתבקש בכתב התביעה היה סעד הצהרתי לפיו אין חובה סטטוטורית שאינה בשיקול דעת למועצה המקומית לקיים את המכרז.
4. 4. בדיון בבקשה לסעד זמני שהגיש התובע הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו
גורלן של התביעה העיקרית והבקשה יוכרע על בסיס השאלה האם קיימת חובה לאייש תפקיד מנהל מחלקה לשירותי רווחה במכרז. ככל שקיימת חובה שכזו, התביעה והבקשה יידחו. ככל שייקבע שאין קיימת חובה כזו, המכרז נשוא הבקשה יבוטל.
5. 5. בהחלטה מיום 2.1.2007, שניתנה לאחר שהוגשו סיכומי טענות הצדדים, קבע בית הדין האזורי כי סיכומי המערער חרגו מהסוגיה המשפטית כמוסכם בהסדר הדיוני, והבהיר כי בהעדר תגובה מטעם המערער לעניין זה, יינתן פסק דין בהתאם להסדר הדיוני. המערער לא הגיב להחלטה זו.
6. 6. בפסק דינו סקר בית הדין האזורי את הוראות הדין החלות על המועצה המקומית בעניין קבלת עובדים לעבודה. כן הצביע בית הדין האזורי על חשיבות קיומו של מכרז בקבלת עובדי רשות ציבורית לעבודה, הדגיש כי דרך המלך באיוש משרות במגזר הציבורי הינה מינוי באמצעות מכרז, וקבע כי המסקנה המתחייבת מהאמור לעיל היא כי כאשר יש ספק באשר לדרך המינוי הראויה במקרה מסוים וכאשר אחת האפשרויות הינה מינוי באמצעות מכרז, יש להעדיף את דרך המכרז. בהתייחס לתפקיד מנהל מחלקת שירותי רווחה קבע בית הדין כי התפקיד אינו נכלל בגדר המשרות או התפקידים החריגים שנמנו בסעיף 9(4)
לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז - 1977 (להלן -
צו קבלת עובדים) ואין לקבל את טענת המערער כי הוא פטור מחובת מכרז לנוכח היותו עובד סוציאלי. עוד קבע כי העובדה כי המערער לא מונה בדרך של מכרז היא פגם מהותי, אשר אינו ניתן לריפוי בדיעבד, ולכן אין לקבל את טענת המערער כי המשרה אינה בגדר "משרה פנויה".
7. 7. טענתו העיקרית של המערער בפנינו הייתה כי לא קיימת חובה שבדין לפרסם מכרז, וכי למועצה מוקנה שיקול דעת אם לפרסם מכרז, בהתחשב בנסיבות, וביניהן כי המערער מועסק במשרה מזה מספר שנים. המדינה טענה כי על פי הוראות
צו המועצות המקומיות (שירות עובדים) תשכ"ב - 1962 (להלן -
צו שירות עובדים)
וצו קבלת עובדים הכלל הוא, למעט הסייגים הקבועים בצו, כי קיימת חובת מכרז (פנימי ו/או פומבי) לאיוש משרות במועצה מקומית, ותפקיד מנהל מחלקת שירותי רווחה אינו בא בגדר החריגים המנויים בסעיף 9 לצו קבלת עובדים. גם המועצה טענה כי הוראות צו שירות עובדים וצו קבלת עובדים מחייבות עריכת מכרז, וכן טענה המועצה כי בכל מקרה היא כפופה להוראות משרד הפנים, אשר הורה לה לערוך מכרז למשרה.
8. 8. לאחר בחינת כל החומר שבתיק וטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות, וראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו, בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991. מעבר לאמור נוסיף כי:
א. א. על פי ההסדר הדיוני המחייב את הצדדים, השאלה בה היה על בית הדין להכריע היא האם קיימת חובה שבדין לאייש את תפקיד מנהל מחלקה לשירותי הרווחה במכרז. בעניין זה, מקובלת עלינו מסקנתו המשפטית של בית הדין קמא וטענות המדינה והמועצה, לפיה הוראות צו שירות עובדים וצו קבלת עובדים מחייבות עריכת מכרז לתפקיד מנהל מחלקה לשירותי הרווחה, וכי לא חלים במקרה הנדון הסייגים לעריכת מכרז הקבועים בסעיף 9 לצו קבלת עובדים, ובמיוחד לא סעיף 9(4) לצו קבלת עובדים, המתייחס לעובדים סוציאליים המועסקים בתפקיד עובד סוציאלי ולא בתפקידים אחרים במועצה. כמו כן, לא חל במקרה הנדון החריג הקבוע בסעיף 3(1) לצו קבלת עובדים,
"העברת עובד קבוע ממשרה למשרה"
, כיון שהמערער אינו בגדר "עובד קבוע", לנוכח העובדה כי לא קיבל כתב מינוי כדין. מכאן, כי במקרה הנדון, המועצה המקומית הייתה חייבת לפרסם מכרז לתפקיד, ובדין נדחתה תביעתו של המערער.