פסק-דין בתיק עע 163/06

השופטת נילי ארד

• 1.      גב' שרה אכשטיין ( להלן גם: המערערת) הועסקה ב איגוד ערים לכבאות חולון, בת ים, אזור, בע"מ (להלן: האיגוד) כמנהלת חשבונות וחשבת שכר משך כשבע שנים, החל בתאריך 11.6.92 ועד לפיטוריה ביום 30.6.99. בתביעה שהגישה נגד האיגוד עתרה המערערת לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, לתשלום זכויות בגין תקופת עבודתה עד למועד פיטוריה ולתשלום זכויות בתקופת ההודעה המוקדמת.

בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת נטע רות ונציג ציבור מר ברוך אייזנברג; עב 6312/00) קיבל את התביעה בחלקה בלבד, תוך שחייב את האיגוד לשלם למערערת פיצוי על פיטורים שלא כדין ופדיון חופשה שנתית.

גב' אכשטיין ערערה על דחיית עיקר תביעתה והאיגוד ערער על חיובו בתשלומים שהושתו עליו. הערעורים נשמעו לפנינו ונדונו במאוחד.

עד שנבוא לגוף הכרעתנו, נקדים ונעמוד על השתלשלות העניינים, כפי שהובררה מן החומר שהובא לפנינו.

התובענות נגד הפיטורים

התביעה הראשונה

• 2.      בעקבות הודעת האיגוד על פיטורים לאלתר במכתב מיום 30.6.99, הגישה המערערת ביום 12.7.99 בקשה לצו מניעה זמני לביטול הפיטורים לבית הדין האזורי בתל אביב, תוך שטענה כי פיטוריה נעשו שלא כדין ובהפרת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות, פגיעה בטוהר המידות ובמנהל התקין) התשנ"ז - 1997 (להלן: חוק הגנה על עובדים). לטענתה, עילת הפיטורים הייתה חשיפת שחיתויות באיגוד, לאחר שפנתה לרשויות המוסמכות לבדיקת חשדותיה בדבר מינהל בלתי תקין באיגוד בתחום תשלומי שכר; העסקת קרובי משפחה; מתן הטבות לעובדים; התנהלות הגזבר הממונה עליה; חששות בדבר עיסוקים פוליטיים במקום העבודה, התערבות והפעלת לחצים בהליכים משפטיים. בנוסף טענה כי הפיטורים נעשו בניגוד להוראות חוקת העבודה לעובדי  הרשויות המקומיות ( להלן: חוקת העבודה).

תביעת ההסתדרות והסכמת הצדדים

• 3.      בד בבד, עם בקשת המערערת לצו מניעה, הגישה הסתדרות העובדים הכללית החדשה ( להלן: ההסתדרות) תובענה במישור הקיבוצי בטענה שפיטורי המערערת נעשו בניגוד לחוקת העבודה מבלי שנוהל משא ומתן עם ועד העובדים עובר לפיטורים ומבלי שניתנה הסכמת הוועד לפיטורים, כמתחייב מסעיף 82 לחוקת העבודה. עוד נטען, כי הליך הפיטורים צריך היה להדחות עד לסיום הדיונים והבירור בעניינה של המערערת.

• 4.      ההליכים בבקשה לצו מניעה ובתביעת ההסתדרות התבררו במאוחד. בדיון שנועד ביום 14.7.99 בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת ורדה וירט-ליבנה) הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, בה נקבע כך:

   " הצדדים יכנסו ועדה פריטטית בתוך 14 יום מהיום,  שנציגיה יהיו מר  לאון מורוזובסקי - מזכ"ל הסתדרות הפקידים ומר יעקב אגמון - יו"ר מרכז השלטון המקומי. דיוני הועדה יתקיימו במשך שבועיים ימים. היה והוועדה לא תגיע לידי הסכמה, הסכסוך יועבר לבוררות מוסכמת;

היה ו הסכסוך יובא בפני בוררות מוסכמת, הבוררות תתנהל במשך 30 יום ותגיע להכרעה בדבר תוקפם של הפיטורין;

היה ויוחלט כי הפיטורין בטלים, תקופה זו תחשב כתקופת עבודתה של המערערת לכל דבר ועניין. היה ויוחלט כי הפיטורים תקפים, תקופה זו תחשב כתקופת ההודעה המוקדמת;

הצדדים מסכימים כי עם חתימת הסכם זה, ההליך הקיבוצי וההליך האישי שהוגש ביחד עם ההליך הקיבוצי מבוטלים, בכפוף לכך שלעובדת תהא זכות להגיש תביעה כספית כנגד המשיבה במידה ולא יגיעו הצדדים להסכם כולל, הכולל גם את הזכויות הכספיות.

מבקשים ליתן להסכם זה תוקף של פסק דין"  (להלן : הסכמת הצדדים ).

פסק הבוררות

• 5.      הצדדים פעלו בהתאם למוסכם. הסכסוך הועבר לוועדה פריטטית, ומשלא עלה בידי הוועדה הפריטטית ליישב את המחלוקת הועבר הסכסוך להכרעה בבוררות מוסכמת בפני הבוררת עו"ד רינה גרוס (להלן: הבוררת).

בפסק בוררות מיום 27.4.00 התייחסה הבוררת בהרחבה לניהול ההליך. במסגרת זו עמדה הבוררת על כך שהצדדים לבוררות הם ההסתדרות ומרכז השלטון המקומי. אולם, נוכח טענותיה של המערערת בדבר חשיפת שחיתות ופגיעה בטוהר המידות ועל דעת כל בעלי הדין והמערערת בכללם השתתפו המערערת "ובאי כוחה באופן פעיל במהלך כל הבוררות". הוסיפה הבוררת וציינה "... בשל חומרת ואופי טענות ב"כ המערערת, אפשרתי כר נרחב להשמעת טיעוניהם והבאת כל הראיות, למרות שבאופן פורמאלי המערערת אינה צד לדיון. בבוררות נפרשה ונפתחה  תיבת פנדורה נגד בכירי  האיגוד - היו"ר, הגזבר ומפקד השירות".