1. 1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בת"א-יפו (השופטת דינה אפרתי; עב 4183/03) מיום 23.12.2007. בפסק הדין נקבע, כי בין המערערת לבין המשיב התקיימו יחסי עובד-מעביד ועל כן חויבה המערערת לשלם למשיב שכר עבודה, החזר הוצאות, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, קצובת הבראה, וכן הוצאות ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק (להלן -
פסק הדין קמא).
2. 2. המערערת, פרחי ביקל בע"מ, היא חברה העוסקת, בין היתר, בשיווק פרחים, ירקות ותבלינים בארץ ובעולם. המשיב הוא תושב ארה"ב, המתגורר באופן קבוע בארה"ב. בין המערערת לבין המשיב נוצרה מערכת יחסים, לפיה המשיב ישווק סחורה של המערערת בארה"ב. היחסים נמשכו מה- 1.9.2001 ועד ל- 31.5.2003.
3. 3. בין הצדדים היו שני חוזים: חוזה אחד, מיום 2.7.2001 וחוזה שני מיום 9.7.2001. החוזה השני שינה את תקופת החוזה הראשון, כך שלאחר חתימתו הייתה תקופת החוזה הראשון מיום 1.9.2001 ועד ליום 31.5.2002 ותקופת החוזה השני מיום 1.6.2002 ועד ליום 31.5.2003.
בחוזים, הוגדר המשיב כעצמאי הנותן שירותי שיווק למערערת ונקבע כי אין ביניהם יחסי עובד-מעביד. עוד נקבע בחוזה השני, כי המשיב אינו סוכן של המערערת וכי הפסקת הקשר ביניהם לא תקנה לו זכות לפיצוי כלשהו. עם זאת, נקבע בחוזה הראשון, כי המשיב אינו רשאי לייצג חברות אחרות העוסקות בענף וכי הוא מתחייב להקדיש את כל זמנו לעיסוק עבור המערערת.
תנאי התשלום למשיב היו 3000 $ לחודש, בונוס שהוא שיעור מהמכירות ותשלום הוצאות מסוימות על הפעלת משרד המשיב בארה"ב. עבודתו של המשיב בוצעה מביתו.
בין הצדדים התפתחו חילוקי דעות לגבי העסק, שבסופם הודיעה המערערת למשיב על הפסקת הקשר ביניהם.
בהתנהגות המשיב היו סממנים של ניהול עסק עצמאי, כגון ניהול העסק במשרד פרטי, העדר מסגרת קבועה של ימים ושעות עבודה, העדר דיווח מסודר על פעילותו של המשיב למען המפעל, דיווח לשלטונות המס האמריקאיים כעצמאי ויכולת לצמצמם או להגדיל הוצאות והכנסות.
4. 4. בית הדין האזורי יישם את המבחן המעורב, שגרעינו הוא מבחן ההשתלבות ומבחני משנה נוספים. בתוך כך, הצביע בית הדין האזורי על עובדות שונות שיש בהן כדי להצביע על סיווגו של המערער כעובד ועל עובדות אחרות שיש בהן כדי להביא לסיווגו כנותן שירותים עצמאי. מסקנתו של בית הדין האזורי הייתה, כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. זאת, משום קיומו של "מפעל" שניתן להשתלב בו, משום שהמשיב לא השקיע באמצעי ייצור ולא נטל סיכונים ומשום מעורבותה של החברה במחירים בהם נמכרה התוצרת והעובדה שהתשלומים הועברו בדרך כלל ישירות למערערת.
5. נגד פסיקתו של בית הדין האזורי מכוון הערעור שלפנינו.
הכרעה
6. לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו ולטיעוני הצדדים, הגענו למסקנה, כי דינו של הערעור להתקבל. טעמינו לכך נבאר להלן.
7. עובדות המקרה מצביעות על כך שהמשיב היה עובד עצמאי. המשיב לא היה עובד ישראלי שנשלח לארה"ב כדי לייצג את המערערת, אלא תושב אמריקאי שהסכים להיות נציג שיווק של המערערת. יש להבחין בין תושב ישראל, נציג חברה ישראלית שנשלח מטעמה לחו"ל, לבין תושב זר המבצע בחו"ל עבודות עבור חברה ישראלית.
פעילותו של המשיב בארה"ב הייתה במסגרת הפעלת עסק משלו, שכן הוא פעל מביתו, היה יכול להגדיל או להקטין את הכנסותיו והוצאותיו, ואף דיווח לשלטונות המס האמריקאי כעצמאי.
זאת ועוד. בהסכם בין הצדדים נקבע במפורש כי המשיב יבצע את עבודת השיווק כעצמאי ולא כעובד של המערערת. במהלך קיום הקשר בין הצדדים לא טען המשיב כי הוא זכאי לזכויות של עובד. חתימת החוזה הראשון בעברית אינה הוכחה למהות היחסים בין הצדדים, אלא תוצאת העובדה שהמשיב גדל בארץ לפני שעזב את ישראל לארה"ב. הלכה למעשה, המשיב היה עצמאי לחפש לקוחות למוצרי המערערת, כפי שמצא לנכון, וזמנו היה בידו.
אכן, שיווק תוצרת מפעל הינו חלק בלתי-נפרד מפעילות המפעל, אולם ישנם מקרים שפעילות זו יכולה להתבצע על ידי חברה אחרת חיצונית, או על ידי אנשי מכירות עצמאיים. נוסף על כך, סמכותו של מנהל המערערת ליתן הוראות ולפקח על עבודתו של המשיב אינה מוכיחה את השתלבותו במפעל, אלא היא תוצאת מהות היחסים בין יצרן לבין איש מכירות עצמאי.
ועוד זאת. כידוע, התחייבות לבלעדיות אינה סממן המכריע את הכף להכרה בקיומם של יחסי עובד-מעביד, ובנסיבות המקרה שלפנינו אין בכך כדי להוות משקל מכריע.
8.
סוף דבר - מסקנת הדברים הינה איפוא כי היחסים בין המשיב לבין המערערת לא היו יחסי עובד-מעביד. אשר על כן מתקבל ערעורה של חברת פרחי ביקל בע"מ.
המשיב מר מיכאל מייקל ישלם למערערת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ. לא ישולם הסכום בתוך 30 יום מהיום, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן היום כד אייר תשס"ט (18 במאי 2009) בירושלים, בהעדר הצדדים .