פסק-דין בתיק עע 129/06

הנשיא סטיב אדלר

פתח דבר

     לפנינו ערעור ברשות (ברע 931/05 מיום 2.2.2006) על חלקה של החלטת בית הדין האזורי בחיפה, מיום 12.12.2005, בה חויבה המערערת (להלן גם: טמבור), לגלות למשיבים "... מסמכים הנוגעים לפרישתם של המנכ"ל והסמנכ"לים... ככל שמי מהם פרש, על פי הסדר אישי - במהלך שנת 1999... .". הליך זה הוא נדבך נוסף בשרשרת  הליכים הנוגעים להבראתה של חברת טמבור והמתגלגלים לפתחנו.    

יוער, כי נעתרנו לבקשת המשיבים הפורמאליים לפטור עצמם מהתייצבות בערעור, מן הטעם שהלכה למעשה  עניינו של הערעור במישור היחסים שבין טמבור לבין המשיבים.

תמצית העובדות הצריכות לעניין היא זאת :

[2] המשיבים, עובדים לשעבר של טמבור, פוטרו מן החברה על פי הסכם קיבוצי מיוחד  אשר נחתם בין טמבור לבין ההסתדרות הכללית החדשה, ביום 16.11.1999 (להלן גם: ההסכם). ההסכם כלל תנאים מיוחדים לעובדים שביכרו לפרוש מרצון וכן הסכמות באשר לפיטורי עובדים נוספים. לטענת בא כוח החברה, הסכם זה הוא חלק מפעולות מרחיקות לכת אשר ננקטו בטמבור במטרה להבריאה. עד למועד חתימת ההסכם הקיבוצי פוטרו מנכ"ל החברה, כ- 30 עובדים בכירים, ביניהם 3 סמנכ"לים, 110 עובדים זמניים ו- 15 עובדים קבועים. מכוח ההסכם פוטרו או פרשו מרצון עוד כ- 73 עובדים. עם תום הקיצוץ האמור במצבת כוח האדם בחברה, עמד מספר עובדיה על כ- 590 ולאחר מכן אף הוסיף וירד.

[3] בבית הדין האזורי בחיפה מתבררת תביעה שהגישו המשיבים למתן פסק דין הצהרתי, לפיו פיטוריהם היו שלא כדין, וכן לצו אשר יורה להשיב את חלקם לעבודה בחברה. בכתב התביעה מעלים המשיבים טעמים מטעמים שונים אשר לדידם, יש בהם כדי להצדיק את ביטול הפיטורים והשבתם לעבודה.  העיקריים שבטעמים הם אלה:

העילה נגד טמבור - הפיטורים היו שלא כדין, מאחר שלא היה צורך אמיתי בהם והחברה פעלה בחוסר תום לב ומשיקולים זרים כאשר הוציאה אותם אל הפועל. הסעד המבוקש הוא, כאמור, השבתם לעבודה בטמבור. עם זאת, בא כוח המשיבים הודיע לבית הדין קמא, כי לגבי חלק מהמשיבים סעד זה אינו מעשי עוד.

העילה נגד ההסתדרות וחברי הוועד - היא ייצוג בלתי הוגן. כמצוות דעת הרוב בהליך קודם בין הצדדים ,  ממשיך הדיון בבית הדין קמא להתברר גם בעילה זו. בהקשר זה מבקשים המשיבים להוכיח, כי חברי הוועד קבלו טובת הנאה תמורת הסכמתם לפיטורי המשיבים. בפסק הדין בעניין חגית קודמן הבעתי את דעתי ביחס לעילת הייצוג הבלתי הוגן והדברים שקבעתי שם יפים גם לעניינו, כדלקמן:

"כבר הבעתי את עמדתי על מקורה של עילת הייצוג הבלתי הוגן. השיקולים לצמצום היקפה הובאו במספר פסקי דין.    עוד אמרתי, כי הרחבת עילה זו תביא לתוצאות הפוגעות ביחסי עבודה קיבוציים, שכן נציגי האיגוד המקצועי יהססו להתפשר עם ההנהלות מחשש לתביעה נגדם. ככל שתורחב עילת הייצוג הבלתי הוגן יתקשה האיגוד המקצועי להגיע להסכמים המחייבים ויתורים או פשרות עם המעסיק, לרבות פיטורי עובד או עובדים לטובת כלל העובדים".

העילות נגד טמבור וההסתדרות נוגעות לטענת המשיבים, כי ההסכם הקיבוצי בעניין פיטוריהם בטל, בשל העובדה שייצוג ההסתדרות היה בלתי הוגן. בתוך כך, נטען גם כי רשימת המפוטרים נקבעה תוך אפליה על רקע גיל.

המסמכים שמבקשים המשיבים מטמבור לגלות ועמדת טמבור

[4] כמצוין בפתח הדברים, ערעור זה סב סביב חלק צר מהחלטת בית הדין קמא בבקשת המשיבים לגילוי מסמכים ולפיכך, אין הוא נוגע לרוב השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ואף לרוב הנושאים שנדונו בבקשת המשיבים לגילוי מסמכים. עם זאת, ולצורך הבנת הרקע לעניין בקשת המשיבים לגילוי תנאי פרישתם של מנכ"ל וסמנכ"לי טמבור, אפרט בקצרה את הרשימה המלאה של המסמכים שביקשו המשיבים לחייב את טמבור לגלות, כדלקמן:

[א] "רשימות המפוטרים" שהוחלפה בין טמבור לבין ההסתדרות במהלך המשא ומתן על הרכבת רשימת המפוטרים;

[ב] פרוטוקולים מישיבות הנהלת טמבור בעניין תכנית ההבראה של החברה, שבמסגרתה פוטרו המשיבים;

[ג] מסמכים באשר לתנאי עזיבתם של כל העובדים שפוטרו בעת שפוטרו המשיבים ובמסגרת ביצוע תכנית ההבראה, לרבות מפוטרים שלא הצטרפו לתביעת המשיבים;

[ד] מסמכים הנוגעים לתנאי הפרישה, לרבות תנאי הפנסיה, שניתנו למבקשים (היינו - לתובעים עצמם) אשר סירבו לחתום על מכתבי ויתור;

[ה] מסמכים הנוגעים לתנאי פרישה של כל העובדים שפרשו בהסדר פרישה אישי בשנתיים לאחר פיטורי הצמצום, לרבות אלה שקבלו מנכ"ל החברה והסמנכ"לים.

 [5] טמבור מצדה הסכימה לגלות למשיבים: את רשימות המפוטרים שהוחלפו במהלך המו"מ (בכפוף למחיקת שמות העובדים שנכללו ברשימת המועמדים לפיטורים); פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה בעניין תכנית ההבראה וההסכם הקיבוצי (תוך מחיקת שמות חברי הדירקטוריון שהשתתפו בדיונים ואותם חלקים מהפרוטוקולים שאינם נוגעים לתכנית ההבראה); מסמכים הנוגעים לתנאי פרישתם של המשיבים (אבל לא של עובדים אחרים).