עע"מ
בית המשפט העליון
|
7590-12,7759-12
18/04/2013
|
בפני השופט:
1. א' חיות
2. ע' פוגלמן
3. ד' ברק-ארז
|
| - נגד - |
התובע:
החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ
עו"ד יגאל קלדס
עו"ד יואב מני
|
הנתבע:
1. לינום בע"מ
2. רמט בע"מ
עו"ד דן הרציג
עו"ד אסף הדסי
עו"ד תמר תורג'מן-קדם
עו"ד אורטל בלא
|
| פסק-דין |
השופטת ד' ברק-ארז:
1. מכרז רחב היקף של רשות מינהלית לסלילת כביש בין-עירוני, כלל תנאי סף של הוכחת ניסיון ב"ביצוע פרויקטים של תשתיות תחבורתיות" בהיקף נתון. בפנינו עמדה שאלת פרשנותו של תנאי הסף האמור, הן כשאלה לעצמה והן כשאלה הנדונה באספקלריה של המדיניות הראויה באשר לפרשנותם של תנאי סף במכרז.
הרקע העובדתי
2. בחודש פברואר 2012 פרסמה מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל (הידועה כיום בשמה הרשמי: "נתיבי ישראל-החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ") (להלן: מע"צ) מכרז שעניינו ביצוע פרויקט 531, שהוא מקטע צפוני של דרך מספר 20 ומסילות חוף (למעשה, של הדרך הידועה כ"נתיבי איילון"). במכרז השתתפו כמה חברות, ובהן רמט בע"מ (להלן: רמט) ולינום בע"מ (להלן: לינום).
3. כאמור, במכרז נקבעו מספר תנאי סף, וביניהם תנאי סף של הוכחת ניסיון מקצועי שהתייחס ל"ביצוע פרויקטים של תשתיות תחבורתיות שהיקפם הכספי המצטבר במהלך השנים 2007-2011 היה לפחות 200,000,000 שקל". בהמשכו של סעיף זה הוגדר המונח "ביצוע פרויקטים של תשתית תחבורתית" ככולל ביצוע עבודות בהיקף הנדרש, בין כקבלן ראשי ובין כקבלן משנה, מהסוגים הבאים:
"1) כבישים ו/או גישור ו/או מנהור לתחבורה ו/או מחלפים ו/או עבודות עפר, (למען הסר ספק לא כולל עבודות אחזקה ו/או שיקום ו/או ריבוד); ו/או
2) מסלול המראה ונחיתה בשדה תעופה; ו/או
3) עבודות תשתית למסילת רכבת (למען הסר ספק לא כולל תחנות רכבת); ו/או
4) עבודות תשתית לנמלי ים, כגון עבודות רציפים, עבודות עפר, עבודות אספלט ו/או עבודות בטון לנמלי ים...".
4. שתי ההצעות הזולות ביותר במסגרת המכרז היו הצעתה של רמט (180 מליון שקל) והצעתה של לינום (187 מליון שקל), ושתיהן היו זולות מן האומדן שהוכן על-ידי מע"צ. בנסיבות אלה, הוחלט לזמן את רמט לשימוע שבו תבהיר את תמחור הצעתה. במסגרת השימוע נחה דעתה של ועדת המכרזים בכל הנוגע לרצינותה של ההצעה, חרף החריגה המשמעותית מן האומדן, אך התעוררה שאלה לגבי עמידתה בתנאי הסף של המכרז. שאלה זו היא העומדת במרכז ההתדיינות שבפנינו.
5. בקליפת אגוז, לצורך עמידה בתנאי הסף התבססה רמט על עבודות שעשתה במספר פרויקטים, ובכלל זה פרויקט בנייתה של תחנת הרכבת "תחנת האומה" בירושלים. יכולתה של רמט להתבסס על עבודותיה בפרויקט זה הייתה חיונית מבחינתה מאחר שבלעדיהן עמד היקף העבודות שלה בשאר הפרויקטים בתחום של תשתית תחבורתית על 192 מליון שקל בלבד.
6. שאלת עמידתה של רמט בתנאי הסף, כפי שהוצגה בפני הוועדה, התעוררה מאחר שתנאי הסף של המכרז החריג באופן מפורש עבודות להקמת "תחנות רכבת" (בסעיף-משנה 3 של ההגדרה). זאת, בה בשעה, שרמט התבססה על עבודותיה במסגרת מכרז שכותרתו הייתה "תחנת האומה" והיה קשור לבנייתה של תחנת רכבת חדשה בירושלים.
7. בהמשך לדיון שהתקיים בוועדה, העבירה רמט למע"צ מסמכים והסברים הנוגעים לעבודות שביצעה ומהם עלה שחלקה בפרויקט "תחנת האומה", חרף שמו, לא כלל בנייה של תחנת רכבת, אלא עבודות שהתבטאו גם בבנייה של מנהרות אוורור גדולות עבור המנהרה המיועדת לנסיעת הרכבת, וכן בביצוע של עבודות עפר - בהיקף כולל של 47 מליון שקל. ליתר דיוק, העבודות שביצעה רמט בפרויקט "תחנת האומה" היו בהיקף של 52 מליון שקל, ומהן הוחרגו, לצורך הערכת היקף העבודות לשם בחינתו של תנאי הסף, 5 מליון שקל ששולמו בגין עבודות שלד.
8. ועדת המכרזים של מע"צ התכנסה לדיון נוסף בנושא ביום 15.7.2012, ובו היא קיבלה את הסבריה של רמט באשר לעמידתה בתנאי הסף של המכרז, והכריזה עליה כזוכה במכרז. החלטה זו הולידה את ההליך המשפטי שבפנינו.
ההליכים המשפטיים
9. לינום, שהצעתה הייתה "השנייה בתור" הגישה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו נגד ההחלטה שהתקבלה (עת"מ 2033-12, השופט ק' ורדי). לטענתה, רמט לא עמדה בתנאי הסף שנקבע במכרז, והצעתה הוכשרה תוך "עיקום" פרשנותו הנכונה. בהתאמה, ביקשה לינום לפסול הצעה זו, ולהכריז עליה כזוכה במכרז.
10. בית המשפט קמא קיבל את העתירה בפסק דינו מיום 20.9.2012, בקובעו כי רמט אכן לא עמדה בתנאי הסף שנקבע במכרז. ראשית, ובעיקרו של דבר, בית המשפט קמא סבר כי פרויקטים של "תשתית תחבורתית" הם פרויקטים הכוללים "עבודות המשמשות לתחבורה, לנסיעה של רכב או רכבת (או מטוס או כלי שיט)". בהתאם לפרשנות זו, הוא קבע כי "מנהור לתחבורה" אינו כולל מנהור שאינו מיועד לנסיעת כלי רכב, כמו במקרה דנן. לשיטתו, מנהרות לאוורור דומות לעבודות אחרות שעשויות להיות טפלות לפרויקטים בתחום התחבורה - כמו עבודות חשמל וניקוז - אך אינן עבודות תחבורתיות כשלעצמן. שנית, וזאת כטעם נוסף, בית המשפט קמא סבר כי אין לאפשר לרמט ל"פרק" את העבודה שביצעה במסגרת פרויקט "תחנת האומה" ולהציג חלק ממנה כעבודה של תשתית תחבורתית.
11. במישור המדיניות, הסביר בית המשפט קמא כי חשוב לדבוק בפרשנות המקפידה על תנאי הסף, גם במחיר של אובדן הצעה טובה לכאורה של חברה רצינית - מתוך ראייה מערכתית של דיני המכרזים, החורגת מעניינו של המכרז המיידי.
12. בהתאם, בית המשפט קמא הורה על ביטול זכייתה של רמט במכרז ועל החזרת העניין לבדיקה, בחינה והמשך דיון בוועדת המכרזים.