פסק-דין בתיק עע"ם 2846/11

השופטת ע' ארבל:

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת נ' אהד) אשר קיבל את עתירת המשיבים 1 ולא אפשר הקמת מקווה בעיר רחובות.

רקע עובדתי

1.        בלב המחלוקת שבפנינו עומד מגרש המצוי ברחוב שדרות ח"ן בחלקה הצפון מערבי של העיר רחובות, וידוע כגוש 3702 חלקה 387 (להלן: המגרש). המגרש מיועד לצרכי ציבור. בשנת 2003 אישרה עיריית רחובות פרוגרמה לצרכי ציבור, המגדירה את היעדים האפשריים השונים לכל מגרש בעל ייעוד תכנוני. בהתאם לתוכנית זו מיועד המגרש לשמש לבניית מועדון או גן ילדים.

2.        ביום 28.10.09 הגישה המשיבה 6, שהינה עמותה המנהלת בית כנסת השוכן על חלקה סמוכה למגרש (להלן: העמותה), באמצעות המועצה הדתית, בקשה למתן היתר לבניית מקוואות והוספת כיתות לימוד בשטח של כ-650 מ"ר מהמגרש במבנה בן 2 קומות. ביום 4.11.09 נידונה הבקשה בועדת הרישוי, והתקבלה החלטה המעניקה אישור מותנה למתן היתר בנייה כמבוקש. ההחלטה לא פורסמה אך נודעה במקרה לתושבי האזור. לאור פנייתם נשמעה עמדתם בפגישה שנערכה בעירייה והוחלט על קיום ישיבה חוזרת בסוגיה. בבוקר הישיבה אישר נציג העירייה בפני התושבים כי עובר למתן ההחלטה לא נערך כל סקר לבדיקת צרכי ציבור ולא נבדקו חלופות אחרות למיקום המקוואות. בעקבות הפגישה הוחלט כי המועצה הדתית תכין תוכנית חדשה ומתוקנת אשר תכיל מקוואות בלבד ללא כיתות לימוד.

3.        ביום 3.3.10 הוגשה מטעם המועצה הדתית בקשה מתוקנת להקמת מקווה טהרה על שטח של 270 מ"ר. למחרת זומנו נציגי התושבים לפגישה בעירייה. בפגישה שהתקיימה ביום 9.3.10 הודיע ראש העיר כי מדובר בישיבה לצורך העלאת התנגדויות לבקשה להיתר. התושבים הביעו תרעומת על שלא הוצגה להם התוכנית מבעוד מועד, שלא הודע להם שמדובר בשמיעת התנגדויות ושלא נערך פרסום כיאות. עם זאת העלו טענות לגופם של דברים, ובין היתר טענו כי הבקשה סותרת את הפרוגרמה לצרכי ציבור של העיר רחובות.

4.        ביום 21.4.10 אישרה המשיבה 2 את בקשת המועצה הדתית וניתן היתר לבניית מקווה על המגרש. נקבע כי ההחלטה מסתמכת על בדיקת מחלקת נכסים וניתנה לאחר שנשמעו התנגדויות תושבי האזור. ביום 26.5.10 הוגש ערר על החלטה זו, וכן הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. ועדת הערר קיבלה את הערר באופן חלקי ביום 22.7.10 בקובעה כי הדיון יוחזר למליאת הוועדה המקומית. בדיון החוזר שבה הועדה המקומית ואישררה את החלטתה הקודמת. ההחלטה קובעת כי קיים צורך ציבורי להקמת מקווה במגרש, תוך התבססות על חוות דעת הממונה על הנכסים בעיריה. באשר לפרוגרמה הקיימת נקבע כי צרכי הסביבה השתנו.

פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים

5.        בית המשפט קיבל את עתירת התושבים. הוא עמד על עקרונות כלליים של חופש דת וחופש מדת. כן סקר בית המשפט את "נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית" (להלן: נוהל הקצאת קרקעות או הנוהל) שפורסם על ידי משרד הפנים וניתן לו תוקף מחייב על ידי ממשלת ישראל. על בסיס נוהל זה הוכנה פרוגרמה לעיר רחובות. בית המשפט עמד על כך שמעמדה של הפרוגרמה אינה כהחלטה מנהלית שגרתית, אך אין מדובר במעמד סטטוטורי כשל תוכנית בניין עיר. בית המשפט קבע כי הפרוגרמה הינה בבחינת הנחיה מינהלית, והיא מהווה בסיס לשינויים בהתאם לצרכים נטענים ומוכחים מצד האוכלוסייה, כל עוד נשמרו כללי מנהל תקין. לפיכך היתה רשאית הרשות לסטות מהפרוגרמה אך היה עליה להצדיק את הסטייה בנימוקים ברורים, שעניינם הצורך בשינוי ייעוד, ולאחר שנערכה בדיקה מדוקדקת של כלל צרכי התושבים.

6.        בית המשפט קבע כי במקרה דנן ייעדה הפרוגרמה את המגרש לטובת מועדון או גן ילדים. כמו כן מצוין בפרוגרמה כי באיזור המדובר יש חוסר בגני ילדים ובכיתות בית ספר יסודי, ותו לא. לא אושר בפועל שינוי בפרוגרמה כך שניתן יהיה לבנות מקווה על השטח הציבורי. נקבע כי טענות בעל פה במסגרת דיונים שונים אינן מצדיקות את קבלת התוכנית לבניית מקווה ולאישורה, וכי בין המסמכים שהוגשו לא נמצאו חוות דעת מקצועיות הדרושות לעניין. כמו כן לא הוצגו נתונים דמוגרפיים של האזור, ואין נתונים מדויקים באשר לכמות יחידות הדיור במקום. אף לא פורטו מכלול השיקולים והקריטריונים לשינוי בפרוגרמה.

7.        עוד בחן בית המשפט את הנתונים לגופם וסבר כי ישנם נתונים התומכים בטענות התושבים כי מדובר באזור חילוני, ולפיכך היה מקום לבחון ולאזן בין הצורך במקווה לצרכים אחרים של תושבי המקום. כמו כן נקבע כי ישנן ראיות לאיון שיקול דעתה העצמאי של המועצה הדתית בשל מעורבותה הרבה של העמותה בבקשה למתן היתר.

8.        בסיכומו של דבר קיבל בית המשפט את העתירה וקבע כי "המגרש נשוא העתירה ישאר כפי שהיה ערב קבלת ההיתר, וישאר כך, עד שיקום צורך למימושו על פי הפרוגרמה המקורית והתב"ע התקפה".

טענות הצדדים

9.        המועצה הדתית הגישה את הערעור שבפנינו. בא-כוח המערערת טען כי מדובר במגרש עזוב השוכן סמוך לבית כנסת, וכי קיימת הצדקה תכנונית להקמתו של המקווה. כן הדגיש את חשיבותו של המקווה. המשיבים 1 לא הצביעו על שום צורך קונקרטי שמתקיים לגבי המגרש. באשר לפרוגרמה טען בא-כוח המערערת כי היא כלל לא חלה על העניין הנידון, שכן אין מדובר בהקצאה לגורם פרטי אלא בבקשה של המועצה הדתית שהיא גורם סטטוטורי. עוד נטען כי מדובר בהנחיה פנימית מנהלית שניתן לסטות ממנה. עוד לטענתו, התקיימו דיונים מעמיקים בנושא וניתנו החלטות מפורטות ומנומקות. ההחלטות התבססו על מסמך של הממונה על הנכסים, ועל בדיקה דמוגרפית. כן טען כי אין רלוונטיות לעיקרון החופש מדת בעניין זה.

10.      בא-כוחם של המשיבים 1 טען כי במהלך כל הדיונים שהתקיימו לא הוצג סקר צרכים בפני המשתתפים ולא היתה התייחסות לסקר כזה. הוא הסכים כי ניתן לשנות את הפרוגרמה אך רק ככל שהדבר נדרש לפי צרכי כל התושבים, ועל בסיס סקר צרכים שיהיה שקוף לציבור. עוד טען כי הנתונים לגבי הקמת המקווה הם מוטעים, וכי אין צורך אמיתי במקווה באזור. המסמכים שהוגשו מתייחסים באופן לקוני לעניין, ומדברים על צורך של אוכלוסיה חרדית, כאשר באזור לא קיימת כלל אוכלוסיה חרדית. הוא הצביע על נתונים המצביעים על העדר אוכלוסיה דתית משמעותית בצפון מערב העיר. לטענתו, אין המשיבים 1 נדרשים להצביע על צורך אחר הנדרש במגרש.

11.      בא-כוח המשיבות 2-5 טען כי למעשה שינוי הפרוגרמה אינו מצריך יותר ממה שנעשה כבר בפועל. לטענתו, נוהל הקצאת הקרקעות אינו חל על המקרה, שכן אין מדובר על הקצאה לגוף פרטי. המקווה יופעל אך ורק על ידי המועצה הדתית ולא על ידי גורם אחר. כן טען כי ההחלטה התבססה על חוות דעת המפרטת את מצב המקוואות בעיר ואת הצרכים בעניין זה. כן נבדקו מספר יחידות הדיור באזור. עוד מסר לנו כי העירייה שוקדת בימים אלו על פרוגרמה חדשה. יצוין כי הצעת הפרוגרמה הוגשה לנו לאחר הדיון, תוך שצויין על ידי בא-כוח המשיבות 2-5 כי מדובר בטיוטה של הגורמים המקצועיים שטרם אושרה.

           בא-כוח המשיבה 6 טען כי מתן היתר הבנייה תואם את התב"ע, ולפיכך לא היה הכרח לשמוע התנגדויות. למרות זאת נערכו מספר ישיבות וניתנה הזדמנות לשמוע מתנגדים. נעשו שינויים בעקבות ההתנגדויות, ביניהם האפשרות להשתמש בקומה נוספת של מבנה המקווה לצרכים ציבוריים אחרים. הוא הביע חשש כי הליך חדש יגביר את סבלם של התושבים הזקוקים לשירותי המקווה באזור.

           הרב הראשי של רחובות ביקש לומר דברו בפנינו. הוא הדגיש את חשיבותו של המקווה בכלל ולנשים באזור בפרט, ולכך שיהיה מקווה במרחק הליכה מביתן. לדבריו, המקווה כיום רחוק מביתן של נשות האזור המדובר, והן חוששות לעשות דרכן בליל שישי למקווה. לטעמו הקמת מקווה באזור מהווה צורך חיוני ודחוף.

דיון והכרעה