השופט עמירם רבינוביץ
1. השאלה העומדת להכרעתנו בערעור זה היא, האם זכאים העובדים שפוטרו מהמערערת (להלן :
העירייה) במסגרת הסכם ההבראה מיום 14.7.2004 (להלן :
הסכם ההבראה) לתמורת הודעה מוקדמת כמתחייב מחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן :
חוקת העבודה) בנוסף לחודשי ההסתגלות שהוענקו להם מכוח הסכם ההבראה או שמא זכויות אלה חופפות אחת לשנייה ואין להעניקן במצטבר. בית הדין האזורי בתל אביב סבר כי יש להעניק זכויות אלה במצטבר, ומכאן ערעור העירייה.
הרקע
2. ביום 14.7.2004 בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלעה העירייה נחתם הסכם הבראה שהצדדים לו היו העירייה, החשב המלווה אותה והמשיבה 1 (להלן :
הסתדרות המעו"ף). על מהותו וכוונת הצדדים לו, למדים אנו מן הפתיח להסכם, בו נאמרו הדברים הבאים:
"הואיל והעיריה מצויה בגירעון שוטף ונצבר בהיקפים ניכרים ; והואיל והצדדים מודעים ומסכימים לצורך בתכנית הבראה מוסכמת ומאושרת לעיריה, כחלק מהתייעלות הדדית כוללת בעיריה, ובין היתר במטרה לחדש תשלום משכורות וסילוק חובות העירייה לעובדים...לפיכך הוסכם הוצהר והותנה כדלקמן:..".
3. בבמסגרת הסכם ההבראה קבעו הצדדים כי כ - 230 עובדים יסיימו עבודתם בעירייה. תנאי הפרישה של עובדים אלה פורטו בסעיף 5 להסכם ההבראה, בו נכתבו הדברים הבאים :
"
כל תנאי הפרישה כל כלל העובדים ברשימות, הן מרצון, בהסכמה, הן בתנאי פרישה לפנסיה תקציבית והן בתנאי פרישה במסלול פיצויי פיטורין, ייערכו לפי תנאים מועדפים ומאושרים על ידי הגורמים המוסמכים המפורטים בנספח ג' להסכם זה, שהינו חוזר משרד הפנים ממאי 1997 המפרט הטבות לעובד הפורש במסלולים הנ"ל והמאושרים על ידי הצדדים להסכם זה ומשרד הפנים לגבי כל סיומי ההעסקה שבהסכם זה".
4. "חוזר משרד הפנים ממאי 1997" אליו מפנה הסכם ההבראה הוא חוזר מאת מנכ"ל משרד הפנים מיום 19.5.1997 שעניינו "פרישת עובדים בגין צמצומים ועדוד פרישה מרצון" (חוזר זה יקרא להלן :
חוזר מאי 1997). ברישא של אותו חוזר נכתבו הדברים הבאים: "
לאור החלטת הממשלה על הפחתה בשיא כוח האדם ברשויות המקומיות והצורך לעודד פרישתם מרצון ובהסכמה של עובדים, מפורטים בזאת קריטריונים יחודיים להטבות פרישה". בהמשך, מפורטות הטבות הפרישה השונות שיוענקו לעובדים פורשים וביניהן הגדלת שיעור קצבה בגין ביטול משרה, הענקת דרגת פרישה וחודשי הסתגלות. בנדון זה קובע החוזר שיעורים משתנים של חודשי הסתגלות המוענקים לעובד פורש בהתאם לשנות העסקתו ולמסלול הפרישה בו הוא מצוי (פנסיה או פיצויי פיטורים).
5. ביום 29.3.2006 הגישה הסתדרות המעו"ף "בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי". בבקשה נטען כי העירייה "מפירה מכלול שלם של התחיבויות" שנטלה על עצמה בהסכם ההבראה. בין היתר, נטען בבקשה כי העירייה כללה בתוך חודשי ההסתגלות המוענקים לעובדים הפורשים מכוח הסכם ההבראה את חודשי ההודעה המוקדמת המוענקים להם מכוח חוקת העבודה. במאמר מוסגר יצויין כבר עתה כי על פי סעיף 68 לחוקת העבודה עובד המועסק תקופה העולה על חמש שנים זכאי להודעה מוקדמת בת חודשיים. בהקשר זה טענה הסתדרות המעו"ף כי חודשי ההודעה המוקדמת להם זכאי עובד וחודשי ההסתגלות המוענקים מכוח הסכם ההבראה הן שתי זכויות שונות במהותן, כאשר חודשי ההודעה המוקדמת נועדו לאפשר לעובד לתור אחר מקום עבודה אחר ואילו חודשי ההסתגלות מהווים "הטבת פרישה" שכל מהותה עידוד פרישתם של עובדים ופיצויים על כך שלא ימשיכו לעבוד עד גיל פרישה. בנסיבות אלה, לשיטת הסתדרות המעו"ף, על העובדים לקבל זכויות אלו במצטבר.
6. בתגובה שהגישה טענה העירייה כי רק עובדים שעבדו בתקופת ההודעה המוקדמת זכאים לתשלום הודעה מוקדמת וחודשי הסתגלות במצטבר, ואילו עובדים אשר לא עבדו בתקופת ההודעה המוקדמת וזכאים בשל כך לתשלום עבור תמורת הודעה מוקדמת - תשלום זה חופף את חודשי ההסתגלות להם הם זכאים. העירייה הדגישה כי "
לתשלום עבור חודשי הסתגלות ותשלום הודעה מוקדמת, תכלית אחת, והיא לאפשר לעובד שהות להסתגל לתקופה בה לא יעבוד". תנא דמסייע לעמדה זו מצאה העירייה בפסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (עב (ב"ש) 1364/02 יצחק גבאי - עיריית שדרות, לא פורסם, ניתן ביום 24.8.2005. יוער, כי על פסק הדין הוגש ערעור אשר הסתיים בפשרה (עע 597/05)), בו נקבע בנסיבות דומות כי הזכות להודעה מוקדמת "נבלעת" בחודשי ההסתגלות להם זכאי עובד מכוח חוזר מאי 1997.
7. העירייה הוסיפה וטענה כי העובדים שפרשו מכוח הסכם ההבראה היו מודעים לכך שלא ישולמו להם הזכויות האמורות במצטבר, כי עמדתה כפי שהוצגה לעיל אושרה על ידי משרד הפנים והממונה על השכר במשרד האוצר, וכי מתן הזכויות במצטבר יהווה חריגה מסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה - 1985 (להלן :
חוק יסודות התקציב).
8. יצויין, כי הן מרכז השלטון המקומי והן משרד הפנים שהגישו בבית הדין האזורי תגובתן לבקשת הסתדרות המעו"ף תמכו בעמדתה של העירייה, לפיה כאמור, מקום בו לא עבד העובד בתקופת ההודעה המוקדמת חופפים חודשי ההודעה המוקדמת את חודשי ההסתגלות המגיעים לו מכוח הסכם ההבראה.
פסק דינו של בית הדין האזורי
9. בית הדין האזורי קיבל את עמדת הסתדרות המעו"ף, לפיה על העירייה לשלם את חודשי ההודעה המוקדמת וחודשי ההסתגלות במצטבר. לעניין זה קבע בית הדין האזורי כי הזכות להודעה מוקדמת מקורה בחוקת העבודה ובחוק הודעה מוקדמת, ואילו מקורה של הזכות לחודשי הסתגלות הוא בהסכם ההבראה. משמדובר בזכויות הנובעות ממקורות שונים ונפרדים אין מקום לעמדה כי המדובר בזכויות חופפות. בהתייחסו לטענת העירייה, לפיה משרד הפנים והממונה על השכר הם שהנחוה לפעול כפי שפעלה קבע בית הדין האזורי כי העירייה לא הביאה כל אסמכתא לעמדת הממונה על השכר. על קביעה זו של בית הדין האזורי ביחס לשאלה, האם יש לשלם חודשי ההודעה המוקדמת וחודשי ההסתגלות במצטבר מקום בו העובד לא עבד בפועל מונח הערעור שבפנינו.
טענות הצדדים בערעור
10. בטיעוניה עמדה העירייה בהרחבה על הרקע שהוביל לחתימה על הסכם ההבראה. לגופו של עניין חזרה העירייה על הטענה כי התכלית העומדת בבסיס תשלום הודעה מוקדמת זהה לתכלית תשלומם של חודשי ההסתגלות ולכן אין מקום לשלמם במצטבר. עוד טענה העירייה כי פרשנותה זו מעוגנת בלשון הסכם ההבראה, כי הסתדרות המעו"ף לא פנתה לעירייה בעניין זה אלא לאחר ששולמו לעובדים זכויותיהם על פי הסכם ההבראה וכי פנייה זו נוגדת את ההסכמות שהושגו במשא ומתן לקראת כריתתו של הסכם ההבראה.
11. אשר לעמדת משרד הפנים והממונה על השכר - העירייה טענה כי המדינה נושאת בחלק נכבד מהעלות למימונו של הסכם ההבראה, ולכן לעמדתה לפיה אין מקום לשלם את חודשי ההודעה המוקדמת ואת חודשי ההסתגלות במצטבר חשיבות מכרעת. בהקשר זה הדגישה העירייה כי "
תנאי פרישה מועדפים חייבים באישורו של הממונה על השכר בהתאם לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה - 1985 ועל כן חל איסור על העירייה לשלם תשלומים מעבר לתנאים שאושרו על ידי הממונה על השכר".
12. בשולי הדברים טענה העירייה כי העובדים שהעסקתם הסתיימה לפי הסכם ההבראה היו מודעים זמן רב לעובדה כי עבודתם בעירייה צפויה להסתיים ולכן מילאה העירייה אחר חובתה ליתן הודעה מוקדמת בעין. יוטעם, כי טענה זו שנטענה על ידי העירייה היא טענה חדשה הטעונה בירור עובדתי, ולכן לא מצאנו מקום להידרש לה.
13. מרכז השלטון המקומי הצטרף לעמדת העירייה והדגיש שבמקרה הנוכחי התשלום עבור תקופת ההודעה המוקדמת "נבלע" בתשלום עבור חודשי ההסתגלות, באשר לשני התשלומים תכלית אחת, ולכן אין מקום להעניקם במצטבר.