פסק-דין בתיק עמש 1047/05

העובדות וטענות הצדדים

1.         דיון זה מתקיים לאחר שכבר ניתן פסק-דין בו נדחה הערר על הסף, ובעקבות בקשה לביטולו כי ניתן בהעדר הצדדים, שנתקבלה ופסק הדין בוטל והדיון נושא שבתיק זה, התחיל מחדש בבקשה של המשיב לדחיית הערר על הסף.

2.         הצדדים הגישו סיכומיהם בשאלה זו, מהם עולות העובדות הבאות:

א.                  בתאריך 2.7.01, הוגשו הצהרות לגבי עסקת מכר בהסכם שנערך ונחתם בתאריך 8.6.01, למכירת שטח של 3,137 מ"ר, הידוע כחלקה מס' 46 בגוש 19612 (להלן:" המקרקעין").

ב.                  בתאריך 8.11.01, המשיב שלח את השומה לפי קביעתו לכל אחד מהעוררים 1-3 וגם לעוררים 4-5, לכתבות ב"כ עו"ד אבדאח שצויינה על ידו.

ג.                    בתאריך 2.1.02, הוגשה השגה על השומה על ידי העוררים שנדחתה.

ד.                  בתאריך 8.4.03, נתקבלה בקשת העוררים לדיון חוזר בהשגה לתיקון השומות הנושאות תאריך 21.3.03.

ה.                  בתאריך 2.10.03, ניתנה החלטה בהשגה עקב עיון מחדש על ידי המשיב, בה נתקבלה ההשגה חלקית בכל הנוגע לשיעור המס, שהעמיד אותו על 12% במקום 50%, ודחה את ההשגה בכל הנוגע לשווי המקרקעין, אולם לטענת העוררים החלטה זו לא הגיעה אליהם עד לחודש פברואר 2004, אז פנו העוררים לשמאי מקרקעין מטעמם, שקבע את שווי המקרקעין בסכום של 156,300 ש"ח, שהוא גבוה מהשווי שהוצהר עליו על ידי העוררים, (10,000$).

3.         בתאריך 17.5.04, נשלחה למשיב דרישה בה נתבקש לקבוע את שווי המכירה של המקרקעין, בהתאם לשווי שקבע השמאי מטעמם, תוך התעלמות מהמועד החוקי שבמסגרתו ניתן להגיש השגה או ערר על החלטת המשיב בהשגה שניתנה לטענתם בתאריך 2.10.03.

4.         בתאריך 16.12.05 בעקבות פניה נוספת של העוררים מתאריך 19.1.05, שוב הודיע המשיב כי אין לו מה להוסיף על החלטתו שכבר ניתנה בתאריך 2.10.03.

5.         הערר הנדון הוגש בתאריך 11.4.05 אשר אמור להיות ערר על החלטה בהשגה של המשיב שניתנה כטענתו בתאריך 16.2.05, כאמור לעיל. בהזדמנות זו כללו העוררים  גם את ההחלטות שניתנו בשלוש פניות דומות בתאריכים שונים.

6.         ב"כ המשיב מבקש דחיית הערר על הסף, כיוון שההחלטה בהשגה שדנה לגופו של עניין שווי הרכישה ושיעור המס ושווי המכירה, ניתנה בתאריך 2.10.03, וכל ההחלטות שבאו לאחר מכן בעקבות פניות של העוררים, אינן החלטות בנושא השומה, כלומר בשווי המקרקעין ובשיעור המס, אלא אלה היו תשובות על פניות החוזרות ונשנות שלא הוגשו במועדן. אף אם הועדה תרחיק לכת ותראה בהם כהחלטות בהשגות, גם אז הערר הוגש באיחור רב.

7.         אין מחלוקת לגבי המועדים הרלוונטים האלה:

א.                  תאריך עשיית העסקה במקרקעין היה  ביום 20.6.01.

ב.                  הגשת ההצהרה על העסקה היה בתאריך 2.7.01.

ג.                    עשית השומה על ידי המשיב היתה בתאריך  8.11.01.

ד.                  הגשת ההשגה על השומה היתה בתאריך 2.1.02, אשר כפי הנראה היתה בתוך 30 הימים מתאריך קבלת השומה,

ה.                  ההחלטה בהשגה  ניתנה בתאריך 2.10.03.

ו.          הדבר שנשאר במחלוקת הוא מועד קבלת ההחלטה בהשגה על ידי העוררים, אשר  לטענתם היתה בחודש פברואר 2004.

8.         לעומת זאת, אומר המשיב כי הוא שלח את ההחלטה בהשגה בתאריך 8.4.03 לכתובת בא כוחם שהיתה רשומה על גבי טופס ההצהרה שהוגשה על ידו לשלטונות מיסוי במקרקעין.