עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
796-07
09/09/2008
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. יגאל פליטמן
3. ורדה וירט-ליבנה
|
| - נגד - |
התובע:
יונה בן דוד ז"ל
עו"ד יובל מור-מוסלי
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד כרמית נאור
|
| פסק-דין |
השופטת ורדה וירט-ליבנה
1. בפנינו ערעור על אי פסיקת הוצאות לטובת המערערת (להלן גם
המנוחה) בפסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת נטע רות ונציגות הציבור גב' בת שבע הולצמן וגב' יהודית ארבל; בל 3220/06).
עיקר עובדות המקרה ופסק דינו של בית-הדין האזורי
:
2. המנוחה, ילידת שנת 1921, הגישה תביעה לבית הדין האזורי נגד המשיב ביום 9.3.06 לתשלום קצבת זקנה רטרואקטיבית בתוספת 25% משוויה החל מחודש דצמבר 2004, זאת לאחר שתביעתה של המנוחה למשיב מיום 5.12.05 לקבלת קצבת הזקנה נדחתה על ידי המשיב מהטעם כי היא לא צברה את תקופת האכשרה הנדרשת כעובדת מבוטחת. עוד בטרם הוגש כתב הגנה, הודיע המשיב ביום 11.6.06 כי "לאחר הערכה מחודשת" הוחלט לאשר את תביעתה של המנוחה לקבלת קצבת זקנה החל מיום 1.12.04. בתגובה, דרש ב"כ המנוחה כי המשיב יבטל את ההפחתה בקצבתו של בעלה של המנוחה, וכי בית הדין יפסוק הוצאות משפט לחובת המשיב.
3. לאחר שהתעוררו מחלוקות נוספות בין הצדדים בשאר להיקף זכאותה של המנוחה לקצבה וסכום החוב שנוצר לבעלה של המנוחה, התקיימו שני דיוני קדם משפט בבית הדין האזורי. ביום 8.7.07 ניתנה החלטה לפיה התיק יועבר לשמיעת הוכחות בשאלה "
האם כדין אושרה תביעתה של התובעת לקצבת זקנה מ-12/05 בדיעבד החל מ-12/04 והאם כדין נוכה מהקצבה חוב בגין תוספת שקיבל בן זוגה של התובעת בגינה מ-12/04 ועד 5/06 (כולל)", והוגש תצהיר מטעם המנוחה. ביום 3.12.07 התקיים דיון הוכחות בו נשמעה עדותו של פקיד התביעות, מר מנחם ליפשיץ, אשר היה חתום על תעודת עובד ציבור שהוגשה מטעם המשיב. לאחר שמיעת העדות, סיכם ב"כ המנוחה את טענותיו, והודיע כי הוא חוזר מטענותיו שהעלה עד כה, למעט הטענה בדבר פסיקת ההוצאות. שני הצדדים הטילו זה על זה את האחריות על כך שההליכים התמשכו שלא לצורך.
בסיום הדיון ניתן פסק דין הדוחה את התביעה, לאור הודעת ב"כ המנוחה כי הוא חוזר בו מטענותיו. כן נפסק: "איננו סבורות כי יש מקום בנסיבות העניין לפסוק הוצאות לזכות התובעת, אשר חזרה בה מהתביעה שהגישה".
מכאן הערעור שבפנינו, שעוסק בשאלת ההוצאות.
4. בבית דין זה נערכה ישיבת הערכה מוקדמת בין הצדדים, אך לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה, התיק הועבר למתן פסק דין בדרך של סיכומים בכתב.
טענות הצדדים בערעור
:
5. ב"כ המנוחה טוען, כי הוא חזר מטענותיו לאחר שהעד מטעם המוסד לביטוח לאומי הבהיר במהלך דיון ההוכחות את עמדתו "הסתומה והלא ברורה" בעניין סכום הקצבה ושיעור החוב. לטענתו, מקום שהתביעה התקבלה במלואה, היה מקום לפסיקת הוצאות לטובת המנוחה. ב"כ המנוחה פירט את סך ההוצאות הראויות, לטענתו, המגיע לסכום של 14,624 ש"ח (כפליים סכום ההוצאות הממשי בצירוף מע"מ).
ב"כ המשיב טוענת, כי ניהול ההליכים החל מחודש מרץ 2006, מועד בו הודיע המשיב על קבלת התביעה של המנוחה, נבע מאי הכרת החוק על ידי ב"כ המנוחה. לטענתה, יש לדחות את חישוב ההוצאות שנערך על ידי ב"כ המנוחה, אך בנסיבות מקרה זה
מסכים המשיב לשלם לידי ב"כ המנוחה הוצאות בסך 5,000 ש"ח.
אשר להכרעתנו
:
6. על פי ההלכה, בית דין זה, כשאר ערכאות הערעור במערכת בתי המשפט, ממעט להתערב בשיקולי הערכאה הדיונית בעניין פסיקת הוצאות, אלא אם נפל בהחלטה של הערכאה הדיונית פגם יסודי או טעות יסודית (ראו לעניין זה ע"א 77/75,
חברת החשמל מחוז ירושלים בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד ל"ט(2) 592; דב"ע נא/9-6
חברת מייסון בע"מ נ' קרן הביטוח והפנסיה של ועבודות ציבוריות בע"מ, פד"ע כג 430).
לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה, והסכמתו של המשיב לשלם סכום של 5000 ש"ח עבור הוצאות המנוחה, סבורים אנו כי עסקינן בנסיבות מיוחדות המצדיקות את התערבותנו בסוגיית אי פסיקת ההוצאות על ידי בית הדין האזורי.
עיון בפסק דינו של בית הדין האזורי מגלה כי הנימוק לאי פסיקת הוצאות לטובת המנוחה היה חזרתה של המנוחה מהתביעה שהגישה. אולם, תביעתה של המנוחה היתה תביעה לקבלת קצבת זקנה, תביעה אשר התקבלה לאור הודעתו של המוסד לביטוח לאומי כבר בפתיחת ההליך. המנוחה חזרה בה מטענות שהעלתה בהמשך ההליך, אשר היו בשולי הדברים, לאחר שתביעתה התקבלה במקרה זה. אשר על כן, היה מקום לפסוק הוצאות לטובתה של המנוחה.
לאחר עיון בטענות הצדדים, ובתיק בית הדין האזורי, ובהתחשב באופן ניהול ההליך על ידי הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי סכום ההוצאות הראוי בהליך בבית הדין האזורי ובערעור שבפנינו, הוא הסכום שהוצע על ידי המוסד לביטוח לאומי, דהיינו סך של 5,000 ש"ח.
7.
סוף דבר
- הערעור מתקבל כך שהמשיב ישלם לב"כ המנוחה שכ"ט עו"ד עבור ההליך בבית הדין האזורי ובפנינו בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.
ניתן היום ט' באלול תשס"ח (9 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים.