עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
626-07
17/04/2008
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. יגאל פליטמן
3. ורדה וירט-ליבנה
|
| - נגד - |
התובע:
ישמח משה יצחק
עו"ד בועז דרנס
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד סימונה מימון
|
| פסק-דין |
השופט יגאל פליטמן
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת ד"ר אריאלה גילצר כץ; בל 2265/06) בו נדחתה תביעת המערער לתשלום דמי פגיעה בגין הליקוי בשמיעתו, על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
2.
הצדדים גיבשו רשימת עובדות מוסכמות, בדיון בפני הש' נויגבורן, כדלקמן
:
א. "התובע הינו יליד 1948.
ב. התובע עובד כנגר בתעש החל משנת 1980 ועד היום.
ג. במסגרת עבודתו חשוף התובע לרעש מזיק".
3. בית הדין האזורי מינה כמומחה יועץ רפואי בתחום הא.א.ג את ד"ר מיכאל ביזר (להלן-
ד"ר ביזר), אשר קבע, כי "
לתובע ירידת שמיעה קלה, כמעט סימטרית, בשתי אוזניו בתדירויות הנמוכות עם צניחה של עקום השמיעה בשתי האוזניים בתדירויות שמעבר ל-1000 הרץ, עד לירידה עמוקה בתדירות 8000 הרץ. כמו כן מתלונן התובע על טנטון. כפי הנראה אין קשר סיבתי בין מחלתו לבין עבודתו משום שצורת עקום השמיעה אינה תומכת בנזק שמיעתי מושרה רעש. כפי הנראה השפעת עבודתו על מחלתו פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. אינני יכול להגדיר גורמים אלה מתוך החומר הרפואי שנשלח אלי... אין כאן פגיעה במנגנון מיקרוטראומה".
4.
אל ד"ר ביזר הופנו שאלות הבהרה. את השאלות והתשובות הרלבנטיות נביא להלן:
בחוות דעתך אתה מציין כי כפי הנראה (ולא באופן ודאי) אין קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו. האם קיימת סבירות כי קיים קשר סיבתי כאמור? במידה ולא, מדוע לא?
אני מציין כי אין קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין ליקוי השמיעה. הסיבה היא כי צורת עקום השמיעה אינה תומכת בכך.
מדוע צורת עקום השמיעה של התובע בבדיקת השמיעה ממכון השמיעה בבית החולים איכילוב אינה תומכת בנזק שמיעתי מושרה רעש?
חסר השנץ האופייני לנזק שמיעתי מושרה רעש, ירידת השמיעה בתדירויות הדיבור עולה מעל 40 דציבל ובתדירויות הגבוהות ירידת השמיעה עולה מעל 70 דציבל. בנזק שמיעתי מושרה רעש אין, בד"כ, פגיעה בדיסקרימינציה
.
בחוות דעתך אתה מציין כי לתובע ירידת שמיעה קלה בתדירויות הנמוכות. האם ירידת שמיעה עצבית בתדירות של 2,000 הרץ המגיעה לכדי 45 דציבל באוזן ימין ול-55 דציבל באוזן שמאל, כבמקרה דנן, נחשבת לירידה קלה?
האם נכון כי ממוצע ירידת השמיעה העצבית של התובע בתדירויות הדיבור בשתי האוזניים הוא 33.3 דציבל? במידה ולא, מהו ממוצע ירידת השמיעה בתדירויות הדיבור?
תדירות 2000 אינה מוגדרת תדירות נמוכה. ממוצע ירידת השמיעה העצבית של התובע היא 35 דציבל באוזן ימין ו- 36.6 דציבל באוזן שמאל.
האם נכון כי חשיפתו של התובע לרעש מזיק גרמה להחמרה כלשהי בכושר שמיעתו באחת מהתדירויות הבאות, נא פרט ונמק תשובתך:
א. בתדירויות הדיבור?
ב. בתדירויות הגבוהות.
ג. בכושר שמיעתו הכולל?
ד. באחת מהתדירויות הבאות: 8000-6000-4000-2000-1000-500? נא פרט באיזו תדירות.
לא ניתן, מן הסיבה דלעיל, להתייחס פרטנית לשאלה זאת אך באופן עקרוני חשיפה לרעש מזיק פוגעת יותר בתדירויות גבוהות ופחות בתדירויות הדיבר וכמובן בכושר השמיעה הכולל.
האם נכון כי חשיפתו של התובע לרעש מזיק גרמה להחשת ליקוי השמיעה באופן כלשהו (ובמילים אחרות: אלמלא החשיפה לרעש מזיק היה ליקוי השמיעה מופיע בשלב כלשהו מאוחר יותר) נא פרט ונמק תשובתך.
א. בתדירויות הדיבור?