עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
623-05
10/09/2006
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר 2. יגאל פליטמן 3. ורדה וירט-ליבנה
|
- נגד - |
התובע:
זכריה כוכבי עו"ד טל נוי
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד אמנון סבח
|
פסק-דין |
השופטת ורדה וירט-ליבנה
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי (השופטת שרה מאירי ונציג הציבור מר ד. טבח; בל 1344/00) אשר דחה את תביעתו של המערער להכיר במחלת האסטמה בה לקה כתאונה בעבודה ועל פי הוראת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן -
החוק או חוק הביטוח הלאומי).
2. בית הדין האזורי לאחר ששמע את העדויות החליט למנות את פרופ' קרמר כמומחה רפואי מטעמו (להלן גם:
המומחה) וזאת על בסיס התשתית העובדתית שנקבעה על ידו והיא:
"א. התובע עבד במשרד החקלאות בין השנים 1953 ל-1994.
ב. התובע שימש כמדריך בענף הצאן בין השנים 1989 ל-1.4.92.
ג. הדרכת החקלאים בוצעה על ידו פעמיים בשבוע בלבד ובמשך כל יום הדריך 5-4 חקלאים.
ד. ההדרכה התייחסה לתזונה ולמחלות.
ה. התובע הדריך חקלאים גם בחיטוי וגם בריסוס.
ו. החומר לריסוס לא מוכן בנוכחות התובע.
ז. הריסוס מתבצע בהעדר התובע, ואם התבצע בנוכחותו (לפעמים), התבצע כשהתובע רחוק 30 - 50 מטר מהחקלאי המרסס.
ח. התובע לא השתמש באביזרי מגן למיניהם.
ט. התובע הדריך חקלאי פעם אחת (בריסוס), ובמידת הצורך פעם נוספת.
י. ריסוס מתבצע פעמיים בשנה.
יא. סביר ביותר שהדריך בעיקר באביב (מרץ - מאי) ובסתיו (ספטמבר - נובמבר), כ 5-3 משקים ביום. מתוך כ-145 משקים שהדריך כ-30 הם משקי חלב, כשמשקי החליבה - החיטוי (של החקלאי) יומיומי ובמשקי הבשר - החיטוי עונתי, לפי הנגיעות.
יב. במשקי החליבה משתמשים בחמרים שיסודותיהם: כלור, פורמלין, יוד, בסיס נתרן, הידרו כלורי קרבונט (חמרים נדיפים) (השמות המסחריים: לינדן ד.ד.ט. הכסלון).
יג. במסגרת עבודתו בוועדת שיפוט ביקר משקים שביקשו תקציבים ופעמיים נקלע למשק שנעשו בו לפני כן פעולות ריסוס / חיטוי."
3. בית הדין האזורי הופנה למומחה את השאלות הבאות:
"א. מהו לקויו של התובע?
ב. האם יש קשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע כמתואר בעובדות לעיל לבין המחלה ממנה הוא סובל?
ג. האם כל חשיפה של התובע לחומרים שבסעיף 3ז' לעיל, במסגרת עבודתו גרמה לפגיעה זעירה, בריאותיו, שאפשר ליחסה לזמן מסוים ולמקום מסוים?