עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
599-07
07/10/2008
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. יגאל פליטמן
3. רונית רוזנפלד
|
| - נגד - |
התובע:
עוסמאן עאסלה
עו"ד עאסלה הנאדה
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אסתר הלפרין
|
| פסק-דין |
השופטת רונית רוזנפלד
1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת נאוה ויימן ונציגי הציבור אילנה תמיר וישראל סלומון; בל 1755/04) שקיבל באופן חלקי את תביעתו של המערער לגמלת הבטחת הכנסה. בית הדין האזורי קבע בפסק דינו, בין השאר, כי לעניין קביעת זכאותו של המערער לגמלה, ולעניין שיעורה, יש לראותו כבעל זכויות הבניה בנכס שעל גג ביתו. קביעה זו של בית הדין היא העומדת בבסיס הערעור, באשר לטענת המערער אין לזקוף לו הכנסה בגין זכויות הבניה , וזכאי הוא לתשלום מלוא הגמלה.
2. העובדות כפי שהן עולות מפסק דינו של בית הדין האזורי הן כדלקמן:
א. המערער, שהוא תושב כפר עראבה מקבל מהמשיב (להלן -
המוסד לביטוח לאומי או המוסד) גמלת הבטחת הכנסה מאז חודש פברואר 1996.
ב. בעקבות תביעה חוזרת שהגיש המערער בשנת 2002, ערך המוסד לביטוח לאומי בירור שממנו עלה, כי מעל הדירה שבה מתגורר המערער נבנתה דירה נוספת. לפי דברי המערער, כפי שנמסרו בשעתו, הדירה מיועדת לבנו חוסאם.
ג. המוסד לביטוח לאומי החליט כי יש לראות בדירה "נכס" של המערער, שממנו יש לזקוף לו הכנסה. המוסד הודיע למערער כי עד לקביעת שווי הנכס, תשולם גמלתו בשיעור של 80% בלבד.
ד. כנגד החלטה זו הגיש המערער את תביעתו לבית הדין האזורי, בה טען כי אין לו נכסים ואין לו כל הכנסה. לדבריו: "
כל מה שיש לי הינה דירת המגורים בה אני גר בשטח של 111 מ"ר".
ה. המערער הגיש לבית הדין האזורי אישור המועצה המקומית עראבה מיום 24.3.04 בו מתוארים "הנכס" ובעלי הזכויות בו כדלקמן:
"
על חלקה 88 גוש 19389 קיים בית מגורים בשתי קומות. קומה ראשונה ע"ש הנ"ל (המערער ר.ר.) בשטח של 111 מ"ר ומשלם מים וארנונה כללית למועצתנו.
יש לציין שקומה שנייה רשומה ע"ש בנו חוסאם... ועדיין בשלבי בניה ואינה ראויה למגורים ואינה מחוברת למים וחשמל".
ו. המערער הגיש לבית הדין האזורי "הסכם העברת בעלות" שנערך בינו לבין בנו חוסאם. לפי הרשום בהסכם, הוא נערך ביום
20.7.95. כמו כן, לפי ההסכם, העביר המערער לבנו שהיה אז בן 18 "את הבעלות והחזקה על גג ביתו, במתנה וללא תמורה, לצורך בניית קומה שנייה שתשמש למגורים עבור חוסאם".
ז. הנכס כולו, לרבות הדירה שבה מתגורר המערער וגג הבית, רשום במס רכוש על שם אביו המנוח של המערער. אף שהאב נפטר בשנת 1993 לא הוצא צו ירושה, ועזבונו של האב לא חולק.
לדברי המערער, הסכם העברת הבעלות משנת 1995 נעשה בידיעת כל ששת אחיו ובהסכמתם. זאת, אף שהבעלות הפורמאלית טרם נקבעה וטרם נרשמה.
אף שלא בוצעה חלוקה פורמאלית של עזבון האב, האחים חילקו ביניהם בפועל את חלקת הקרקע שהותיר האב המנוח אחריו.
ח. לא נסתרה עדות המערער בבית הדין, כי בנו חוסאם עובד ומתפרנס מאז היותו נער; כי הוא מימן בעצמו את בניית הדירה ומשלם בעצמו את מיסי הארנונה ואת כל חשבונות הדירה.
ט. המוסד לביטוח לאומי אינו מבקש לראות את הדירה שעל גג ביתו של המערער כ"נכס" שכולו של המערער. לפי העולה מן התיק מבקש המוסד לזקוף למערער
אך את שווי זכויות הבניה שעל הגג, אותן העביר לבנו חוסאם. שווי הזכויות לפי הערכת השמאי עמד באוקטובר 2001 על 30,170 ש"ח.
פסק הדין שבערעור
3. על פי קביעת בית הדין האזורי, המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה "האם לתובע נכסי מקרקעין מעבר לדירת מגוריו, ובמילים אחרות, האם בחישוב הכנסותיו של התובע בתקופה הרלבנטית לתביעה יש להביא בחשבון את זכויות הבניה על גג דירת מגוריו". בפסק דינו השיב בית הדין בחיוב על השאלה כפי שהוגדרה.
בית הדין קבע כי הגם שטרם חולק עזבון אביו המנוח של המערער, והחלקה עליה בנוי ביתו של המערער עדיין רשומה על שם אביו , ניתן בנסיבות העניין לראות את המערער כבעל המגרש שעליו הוא בנה את ביתו. משכך, גם הגג שעליו בנה הבן חוסאם את הדירה הינה בבעלות המערער. וזאת עד שהעבירה לבנו במתנה ללא תמורה. בית הדין האזורי הדגיש בפסק דינו כי "למרות שהמגרש והבית אינם רשומים בלשכת המקרקעין ו/או במס רכוש על שם המערער, רואה המערער את עצמו כבעל הנכס, כפי שהצהיר כבר בשנת 1995 בהסכם העברת הבעלות, כי הינו הבעלים של בית מגורים בשטח של 111 מ"ר הקיים על חלקה...בגוש...בכפר עראבה".