השופט יגאל פליטמן
1. בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה ( השופטת מהא סמיר - עמאר ונציגי הציבור מר ישראל קריגר ומר חנן בקר; בל 1061/01) בו התקבלה תביעת המשיב לקבלת גמלת הבטחת הכנסה מן המוסד לביטוח לאומי (להלן -
המוסד).
2. במהלך ישיבת קדם הערעור ביקשו הצדדים להכתיב לפרוטוקול את טיעוניהם, שיחשבו לסיכום טענות מטעמם וכי פסק הדין ינתן על סמך זאת וכל חומר התיק.
3.
העובדות הצריכות לעניין כעולה מפסק הדין קמא, הנן כדלקמן:
א. המשיב, תושב בקה אל ג'רביה, ובתקופה הרלבנטית היה בעל הזכויות בשני מגרשים בגוש 8768, שפרטיהם כדלקמן:
1. מגרש בשטח של כ- 500 מ"ר, המהווה חלק מחלקה 14 (להלן:
חלקה 14).
2. מגרש בשטח של כ- 1,500 מ"ר, המהווה חלק מחלקה 16 (להלן:
חלקה 16).
ב. מזה כ- 12 שנים, חי המשיב בנפרד מאשתו הראשונה, על רקע סכסוכים קשים ואלימים שהיו ביניהם לאורך שנים. בעקבות סכסוכים אלו, עזב המשיב את הבית בו התגורר עם אשתו הראשונה ושמונת ילדיהם, בחלקה 14.
בסמוך לאחר מכן, החלו שני בניו של המשיב ושל אשתו הראשונה, עזיז וכארם, לבנות את דירותיהם בחלקה 14.
ג. לאחר שנפרד המשיב מאשתו הראשונה, הוא נשא לו אישה אחרת בשם שפא, וממנה נולדו לו שני ילדים, והם מתגוררים בבית טרומי שהוא הקים על חלקה 16.
ד. כאמור, חלקה 16 היא בשטח של 1,500 מ"ר, אולם לפי קביעת השמאי מטעם המוסד, מר גלעד יצחקי, שהסתמך על תשריט חלוקה שנערך על ידי המודד, מר עבד אל באסט עסלי, מיום 22.8.00, שטח המגרש השייך למשיב הוא 982 מ"ר בלבד, כאשר יתרת השטח, 518 מ"ר מתוך ה- 1,500 מ"ר, הופקעה לצורכי ציבור.
ה. על חלקה 16, קיימים 3 מבנים: האחד, מבנה טרומי ישן עם גג אסבסט, בו מתגורר לעת עתה המשיב עם משפחתו מאשתו השניה; השני, מבנה במצב שלד, המיועד לשמש כדירת דירת מגורים קבועה, למשיב ולמשפחתו, ושאותו החל המשיב לבנות מזה כ- 10 שנים, אך עקב מצבו הכלכלי הקשה הוא טרם הצליח להשלים את בנייתו; השלישי, מבנה מסחרי, שנטען שהוא שייך לבניו כארם ועזיז.
4. בהודעה מיום 2.11.04 שהוגשה לבית הדין קמא, פירט המוסד את הנכסים שבכוונתו לקחת בחשבון הכנסות המשיב בבדיקת זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה, כדלקמן: דירת הבן כארם בחלקה 14, דירת הבן עזיז בחלקה 14, שלד הבניין בחלקה 16.
5. בית הדין קמא קיבל את תביעת המשיב ופסק כי אין להביא בחישוב הכנסותיו של המשיב מאז 10/00, כל הכנסה מנכס מקרקעין, מלבד הכנסה בסך 1306 ש"ח, מחלק המגרש ששטחו 326 מ"ר בחלקה 16. חישוב ההכנסה נעשה כדלקמן: מהשטח הנותר בחלקה 16 לאחר ההפקעה, קרי 982 מ"ר, הפחית בית הדין קמא את שטח הבנין המסחרי בחלקה זו השייך לבניו של המשיב בגודל 156 מ"ר, קרי נותר שטח של 826 מ"ר. לפי הנחת בית הדין קמא, נוכח המצב התכנוני של חלקה 16, שטח המגרש המינימלי לבנייה הינו 500 מ"ר, מכאן שנותרו 326 מ"ר של שטח חופשי שיש לזקוף הכנסה רעיונית מהם. לשיטת בית הדין קמא, אחוזי הבנייה בחלקה 16 הם בשיעור 20%, כאשר ניתן לבנות 3 קומות. מכאן ולפי ערך מ"ר של בניה בגובה 1,000 ש"ח, הגיע בית הדין קמא לחישוב שברישא לסעיף זה. יצויין כי בית הדין קמא קבע בפסק דינו כי בנוסחת החישוב באשר לחלקה 16 הפעיל את העקרונות שעלו לשיטתו מחוות דעת השמאי ביחס לחלקה 14.
6. המוסד לא הסכין עם הנפסק והגיש ערעור זה, במסגרתו טען לשתי טעויות בפסק הדין. האחת, קביעת בית הדין קמא כי אין לקחת בחשבון ההכנסות של המשיב את ההכנסה הרעיונית מחלקה 14. השניה, קביעת בית הדין קמא באשר להכנסה הרעיונית מ"יתרת הקרקע" בחלקה 16. לשיטת המוסד חישוב בית הדין קמא לפיו יש להפחית מהקרקע 500 מ"ר אינו רלוונטי באשר על הקרקע ששטחה 826 מ"ר בנויה דירת מגוריו של המשיב וכן שלד המשתרע על פני שטח של 380 מ"ר. לפיכך, בחשבון ההכנסה בגין יתרת הקרקע יש להביא בחשבון את שווי השלד כפי שנקבע בחוות דעת השמאי.
7. המשיב טען כי אין לו כיום כל חלק ונחלה בחלקה 14 שעברה מזה שנים לחזקתם היחודית של אשתו הראשונה ובניו הימנה ובמרוצת שנת 2002 אף העביר את רישום הזכויות בקרקע על שמם. אשר לחלקה 16 ביקש המשיב להפנות תשומת לבנו לשתיים: לא נשתלם לידו כל סכום עבור הקרקע שהופקעה; צורתה המשולשת של חלקה 16 מקשה על ניצול אפקטיבי.
8. לאחר שבחנו את כלל טענות הצדדים, לא מצאנו לקבל את ערעור המוסד ככל שעניינו בחלקה 14. אנו, כבית הדין קמא, השתכנענו מן הראיות כי החזקה, השימוש והזכות לרווחים מן הנכסים שבחלקה זו, הועברו זה מכבר לאשתו הראשונה של המשיב ושני בניו והעובדה כי הזכויות בחלקה נרשמו על שם בניו רק בשנת 2002 אינה פוגעת במסקנתנו כי כבר שנים לפני מועד זה הועברה למעשה הבעלות בחלקה.
9.
באשר לחלקה 16, סבורים כי הנתונים לא לובנו דיים. לפיכך אנו מורים על השבת עניין זה לבית הדין קמא אשר יורה למוסד להמציא שומה של ההכנסות מהנכסים שיש להביאם בחשבון לעניין זה, כאמור בהודעת המוסד מיום 2.11.2004. המוסד יפרט בשומה את
העקרונות לחישוב ההכנסה הצומחת למשיב מנכסים אלו ואת גובה ההכנסה בשקלים חדשים. לצדדים תנתן האפשרות להתייחס לאמור בשומה, לרבות באמצעות חקירת נותנה. המשיב יהא רשאי להגיש חוות דעת מטעמו, ככל שיחפוץ בכך. לאחר זאת יאפשר בית הדין קמא לצדדים לסכם טענותיהם ויתן פסק דינו בהליך.
אין צו להוצאות.