עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
548-07
23/06/2008
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. יגאל פליטמן
3. רונית רוזנפלד
|
| - נגד - |
התובע:
ודים פנחסוב
עו"ד סאמי אבו ורדה
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד דוד דיין
|
| פסק-דין |
השופטת רונית רוזנפלד
1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מיכל פריימן; בל 4215/05), שדחה את תביעת המערער להכיר בליקוי ממנו הוא סובל, לטענתו, בשמיעתו כ"פגיעה בעבודה", וזאת, בין כ"מחלת מקצוע" ובין במסגרת תורת המיקרוטראומה.
2. המערער, יליד 1975, עבד במפעל לייצור פחמים "פחמס בע"מ" כעובד יצור החל משנת 1994 ועד לשנת 1996. בשנת 2000 חזר המערער לעבודה במפעל והוא המשיך לעבוד בו במהלך ניהול התביעה בבית הדין האזורי. במסגרת עבודתו חשוף המערער לרעש מזיק בשיעור 85 דציבל ומעלה.
3. המערער הגיש תביעה למשיב (להלן :
המוסד לביטוח לאומי או
המוסד) להכיר בליקוי השמיעה בו לקה כ"פגיעה בעבודה". תביעתו של המערער נדחתה מן הטעם שבדיקת השמיעה שביצע המערער "
מצביעה על שמיעה נורמלית בכל התדיריות" (צ.ל תדירויות - ר.ר).
4. על דחיית תביעתו על ידי המוסד לביטוח לאומי הגיש המערער את תביעה, מושא דיוננו, לבית הדין האזורי. בבית הדין האזורי הסכימו הצדדים למנות מומחה-יועץ מטעם בית הדין לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובל המערער לחשיפה לרעש בעבודתו. לאור האמור, מונה ד"ר א' ברקו כמומחה מטעם בית הדין (להלן :
המומחה).
5. בחוות דעתו מיום 24.11.2006 כתב המומחה את הדברים הבאים :
"מדובר בגבר בן 31, שבתאריכים שצוינו ע"י בית הדין נחשף וממשיך להיחשף לרעש מזיק. בסוף שנת 2004 נרשמה לראשונה תלונה על טינטון. בדיקות השמיעה מראות שסובל אולי מתחילתו של ליקוי שמיעה שמחשיפה לרעש, ללא ליווי מקביל של מוליכות העצם ועם תגובות קוכלאריות תקינות בתדרים
KHZ
6-1 ב-2 האוזניים. כלומר, יתכן וישנה פגיעה סוב-קלינית קלה, יתכן
TTS
, אך לא ממש פגיעה בשמיעה כפי שרואים בחשיפות לרעש. זהו השלב שחייבים לתת לו אמצעי מיגון לאוזניים אחרת הנזק השמיעתי יעמיק ויהפוך לפרמננטי.
לכן תשובותיי לשאלות כב' השופטת מ. פריימן הן:
א. סובל, לכל היותר, מירידה קלה, סוב-קלינית בשמיעה.
לתלונתו הסובייקטיבית על טינטון אין תמיכה אודיומטרית, למרות שקיים גם טינטון עם שמיעה.
ב. יתכן והתפתחות סוב-קלינית של ליקוי שמיעה זה נגרמה מחשיפתו לרעש במסגרת עבודתו, אך יתכן שזו תופעה הפיכה.
ג.- ד. לא נגרם נזק של ממש לאוזן הפנימית (ראה מוליכות עצם), לא נפגעה השמיעה בתדירויות הדיבור.
ה. לא מדובר במחלת מקצוע.
ו. ליקוי השמיעה הסוב-קליני, ממנו סובל, הוא ליקוי שמיעה שמתפתח בדרך של מיקרו-טראומה אך יתכן שהוא רברסיבילי.
לסיכום
בשלב זה אי אפשר לדבר במונחים של פגיעה של ממש, פרמננטית, לשמיעה עקב חשיפה לרעש, יתכן שיש כאן הסטה זמנית של סף השמיעה בתדירות KHZ4, מה שקוראים TTS (TEMPORARYTHRESOLD SHIFT) ועובדתית ואוביקטיבית בבדיקה OAE נשמרו כל התגובות הקוכלאריות ב- 6KHZ -1 ב-2 האוזניים".
6. בית הדין האזורי הפנה אל המומחה את שאלות ההבהרה שלהלן:
"1. הנך מתבקש להשיב האם נפגעה שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות?
2. במידה והתשובה חיובית, האם יהיה סביר יותר לקבוע כי הפגיעה רברסיבילית או לא?"