עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
1570-04
15/05/2007
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. יגאל פליטמן
3. ורדה וירט-ליבנה
|
| - נגד - |
התובע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד לאה רוזנברג
|
הנתבע:
טטיאנה גראר
עו"ד אדי ווסר
|
| פסק-דין |
השופט יגאל פליטמן
1. זהו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (בל 3724/02; סגנית השופט הראשי איטה קציר) בו התקבלה תביעת המשיבה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה החל מחודש ינואר 2002 ואילך. עניין לנו בסוגיית הרכב כשולל זכאות לגמלת הבטחת הכנסה עפ"י חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן - "החוק").
להלן עובדות המקרה כפי שעולות מפסק הדין האזורי:
2. תביעתה של המשיבה לתשלום גמלת הבטחת הכנסה נדחתה פעמיים ע"י המוסד: בפעם הראשונה מכוח סעיף 9 לחוק מכיוון שעפ"י טענתו המשיבה השתמשה באופן קבוע ברכב, ובפעם השניה גם מכוח הוראות סעיף 19 לחוק, בטענה כי המשיבה מסרה מידע כוזב לעניין השימוש ברכב ולעניין קשריה ויחסיה עם בעלה. בגין החלטות אלה הגישה המשיבה תביעה לבית הדין האזורי.
3. המשיבה נשואה לתושב ג'נין ברכאת גראר, והיא אם לשלושה ילדים. בפועל הבעל אינו מפרנס את המשיבה וילדיה מכיוון שאין בידו היתר כניסה לישראל ועבודה בתחומה.
4. אביה של המשיבה, אולג סלניקוב, המתגורר עם אשתו בנתניה (לאם אין רישיון נהיגה), הינו הבעלים הרשום של שני רכבים: רכב רנו מס' רישוי 88-311-44 משנת ייצור 1988 (להלן - "הרכב"), ורכב מסוג ניסאן משנת ייצור 1995.
5. האב נוהג להגיע לעתים קרובות לחיפה כדי לראות את המשיבה וילדיה וגם לצורך פגישות במועדון בולאים הנערכות בד"כ בימי א' בשבוע. כאשר מגיע האב לחיפה, הוא נוהג לתת למשיבה את רכב הרנו על מנת שתשתמש בו לצרכיה.
6. האב העיד בפני ביה"ד האזורי כי הוא נוהג להשתמש ברכב הרנו כדי לנסוע במסגרת עבודתו בשבילי עפר, וברכב הניסאן הוא משתמש לנסיעה בכבישים המשופרים. לדבריו, הוא מחזיק ומשלם את הביטוח על שני כלי הרכב ומתחזק אותם גם מבחינת התשלומים עבור דלק. עם זאת, ביטוח החובה של רכב הרנו הוא על שמו ועל שם המשיבה.
7. המשיבה העידה בפני בית הדין האזורי כי היא נעזרת בהוריה ומשתמשת ברכב כדי לנסוע לבקרם ולצרכים משפחתיים נוספים. לדבריה, הרכב משמש אותה בנסיעות בין-עירוניות למשפחתה ובחזרה יחד עם שלושת ילדיה הקטנים, ולביקורים בחוף הים בנתניה יחד עם הוריה.
פסיקת בית הדין האזורי:
8. בית הדין האזורי התרשם כי המשיבה מצויה במצוקה אמיתית כאם חד הורית לשלושה ילדים קטנים, אשר בעלה אינו יכול לעבוד ולפרנס את המשפחה וגם לא לסייע למשיבה בחיי היום-יום.
9. בית הדין קבע, כי אביה של המשיבה לא העביר לידיה את הבעלות על הרכב, ומאפשר לה לעתים להשתמש בו, בגדר עזרה של הורה לילדו. הוריה של המשיבה נותנים למשיבה את הרכב לשימושה בהתאם לצרכיה ולמטרת ביקורים משפחתיים בנתניה. כן משמש לה הרכב להגעה לטיפולים רפואיים עם הילדים ולצרכי יום-יום נוספים.
10. בית הדין התבסס בפסק דינו על עב"ל 94/03 ענת עמוס נ' המוסד לביטוח לאומי, גם שם נדון מקרה של אם חד הורית עם נסיבות אישיות קשות.
11. בית הדין האזורי קיבל את התביעה וקבע כי השימוש ברכב נעשה במסגרת עזרה משפחתית מצד אבי המשיבה ולא מדובר ב"שימוש כמנהג הבעלים" אשר שולל את הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. כן נפסק כי המערער יישא בהוצאות המשפט של המשיבה. מכאן הערעור בפנינו, שהוגש כבר ביום 28.11.04.
12. ביום 1.3.05 הוגשה בקשה מוסכמת מטעם הצדדים לדחיית מועד הדיון עד לאחר שיינתן פסק דין בתיק עב"ל 1010/04 המוסד לביטוח לאומי נ' זהבה עמר (להלן - "פרשת עמר"), העוסק בתנאים לשלילת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה בגין שימוש ברכב מנועי ובפרשנותו של סעיף 9א לחוק. פסק הדין בפרשת עמר ניתן ע"י בית דין זה ביום 15.3.05.
טענות הצדדים:
13. המערער טען את הטענות הבאות:
א. עפ"י ההלכה הפסוקה, שימוש קבוע ברכב מנועי שולל תשלום גמלת הבטחת הכנסה לפי החוק. בית הדין האזורי טעה בקובעו כי המשיבה עושה שימוש קבוע ברכב אך היא זכאית לגמלת הבטחת הכנסה. ההלכה אושרה בפסק הדין בפרשת עמר, שם נקבע כי תובע גמלה אשר עשה שימוש קבוע ברכב, הגם שלא נשא בפועל בתשלום הוצאות אחזקתו, תישלל זכאותו לגמלה. בפרשת עמר אין שינוי של ההלכה אלא בחינה של הכללים לשימוש ברכב לצורך הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה.
ב. מהראיות שהוצגו בפני בית הדין האזורי עולה כי הרכב עמד לרשותה של המשיבה באופן קבוע. קיימות סתירות רבות בין הגרסאות שהציגה המשיבה ואביה, ובית הדין התעלם מכך שהמשיבה נצפתה ע"י חוקר המוסד 5 פעמים כאשר היא נוהגת ברכב.