עב"ל
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
|
144-05
03/07/2006
|
בפני השופט:
1. יגאל פליטמן
2. נילי ארד
3. ורדה וירט-ליבנה
|
| - נגד - |
התובע:
נסים אורן
עו"ד אורי רוזן
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רולן ספז
|
| פסק-דין |
השופטת נילי ארד
1. ערעור זה מוסב נגד פסיקתו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת אביטל רימון-קפלן ונציגי ציבור גאול מרגלית ומאיר זמיר; בל 3283/01) אשר דחה את תביעתו של המערער להכיר במחלת הצהבת בה לקה כ"תאונה בעבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן:
חוק הביטוח הלאומי) .
העובדות העולות מפסק דינו של בית הדין האזורי הן בעיקרן אלה:
2. המערער עבד בחברת הספנות "צים" (להלן: "
צים") החל משנת 1969 ועד לשנת 1995.
בין השנים 1976-1977 עבד המערער באירן, כשליח "צים".
בין השנים 1977-1980 שימש בתפקיד מנהל תפעול בישראל. במסגרת תפקידו זה שהה באופן תקופתי במדינות ביבשת אפריקה, במיוחד בנמל "אסאב" שבאתיופיה.
בין השנים 1980-1986 התגורר המערער עם משפחתו בגאנה, בה שימש מטעם "צים" כאחראי על הטיפול באוניות "צים" וסוכנויותיה. בנובמבר 1986 חזר המערער להתגורר בישראל.
3. בחודש מרץ 1993 הודיע מרכז שירותי הדם של מגן דוד אדום למערער כי בעקבות תרומת דם נמצאו בדמו נוגדני צהבת מסוג C. בחודש דצמבר אותה שנה חש המערער ברע, בעת שהותו בעבודה, התמוטט ואושפז במחלקה הפנימית של בית החולים רמב"ם בחיפה. בתעודת השחרור מבית החולים, מיום 21.12.1993, נכתב בין היתר:
"מדובר בעובד חברת צים אשר... עד לפני חמש שנים... שהה שנים רבות באפריקה. בנו חלה במלריה, אך לו עצמו לא ידוע על מלריה או על צהבת זיהומית חריפה. מזה מספר שנים ידוע על הגדלת כבד וטחול - אובחן
ב-
C.T
. עבר ברור אמבולטורי איטי כולל
C.T.
חוזר לפני כחצי שנה... ידוע על וירוס הפטיטיס
C
חיובי".
4. בעקבות אשפוזו ומצבו הבריאותי הפסיק המערער את עבודתו ב"צים". המשיב (להלן:
המוסד לביטוח לאומי או
המוסד) הכיר במערער כבעל נכות כללית בשיעור 100%.
5. ביום 24.10.2000 הגיש המערער למוסד הודעה על פגיעה בעבודה. בטופס ההודעה ציין המערער את התאריכים בהם היה מאושפז בבית החולים רמב"ם, בין ה-9 ל-21 בדצמבר 1993, ואת השנים 1976-1986 כמועד הפגיעה, אותה תיאר באותו טופס כך:
"בתקופת עבודתי באסיה ובאפריקה, וכתוצאה מקבלת טיפול רפואי בתנאי תברואה ירודים ומזוהמים, בעיקר במהלך עקירת שיניים וזריקות, מגע עם אנשים חולים וחשיפה לדם, פציעות וחבלות, לקיתי בכבד".
6. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת המערער לתשלום דמי פגיעה, במכתב מיום 6.6.2001, בו נאמר כך:
"המחלה בה חלית אינה תוצאה של תנאי עבודתך בחו"ל. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה". נוכח דחיית תביעתו הגיש המערער תביעתו לבית הדין האזורי, בה טען בין היתר: הוא נדבק בצהבת במהלך שליחותו בחו"ל מטעם "צים", כתוצאה מתנאי תברואה ירודים וטיפולים רפואיים חודרניים להם נזקק במדינות בהן שהה; לכן יש להכיר בהידבקותו במחלה כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, בין על דרך הכרה במחלה כאירוע חריג ובין לפי תורת המיקרוטראומה.
7. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער, בפסק דין מפורט ומנומק היטב. את טענת המערער, לפיה בנסיבות המקרה יש להכיר בקיומו של אירוע חריג דחה בית הדין האזורי, משלא הצביע המערער "על אירוע ספציפי, בו לטענתו נדבק בנגיף, אלא הוא מייחס את הידבקותו לשלל גורמים הנובעים לטענתו מתנאי התברואה הירודים באזורים בהם שהה במזרח אפריקה, מערב אפריקה ואירן". טענת המערער כי נדבק בנגיף במהלך טיפולי שיניים שעבר בתקופת שהותו באתיופיה ובגאנה נדחתה, מן הטעם שהמערער "לא עמד בנטל המוטל עליו, לבסס תשתית ראייתית ולו ראשונית, לקיומו של אירוע ההדבקה". משלא הוכח כלל קיומו של אירוע תאונתי, דחה בית הדין אף את הטענה לפיה יש להכיר במחלתו של המערער כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה.
8. בערעורו, חזר המערער על הטענות אותן העלה בפני בית הדין האזורי, תוך שציין כי טיפולי שיניים שעבר באתיופיה ובגאנה הם האירועים שגרמנו להידבקותו בנגיף צהבת C כתאונת עבודה.
המוסד לביטוח לאומי ביקש לדחות את הערעור, תוך שתמך בפסק דינו של בית הדין האזורי, על טעמיו ומסקנותיו.
9. לאחר שנתנו דעתנו לכלל טענות הצדדים נחה דעתנו כי דין הערעור להידחות. פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס היטב על התשתית העובדתית שנפרשה בפניו ועל העדויות ששמע. ממצאיו אלה והתרשמותו העדים שבאו לפניו, יושמו כראוי במסקנותיו ועל פי ההלכה המשפטית בסוגיה שלפנינו. על כן, ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו, על פי הוראת תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. על האמור נוסיף ההערות שלהלן.
10. בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי נקבע כי "תאונת עבודה" למבוטח הינה "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". תאונה לעניין סעיף 79 לחוק הינה אירוע פתאומי, שניתן לאתרו במימד הזמן והמקום. נחה דעתנו שכדין קבע בית הדין האזורי כי המערער לא הוכיח התרחשותו של אירוע תאונתי מתוחם במקום ובזמן, כי אם הצביע על שורה של מקרים, שלסברתו ניתן להכיר בכל אחד מהם כאירוע תאונתי. על כן, בדין נפסק כי המערער לא הרים את נטל ההוכחה של אירוע ספציפי בו נדבק בצהבת מסוג C.