פסק-דין בתיק עב 2021-08

פתיח

1.            עניינה של תובענה זו בשאלה, האם זכאי מר יחיא מוסא (להלן: התובע) לתשלומים שונים שתבע בכתב-התביעה, עבור תקופת עבודתו, כנהג משאית בחברת אחים פרטוש - אבי ועמי בע"מ (להלן: הנתבעת), ואופן סיומה.

2.            בכתב ההגנה הוכחש כל הנתבע, נטענה התיישנות חלקית והועלתה תביעה שכנגד: לדמי "הודעה מוקדמת" והחזר נזק לרכב הנתבעת, עקב נהיגה פרועה. לעניין אחרון זה לא הוצגו ראיות; ולו בשל כך - דין תביעה שכנגד זו, להידחות.

3.            למעשה, הוגש לבית-הדין רק תצהירו של התובע [אף זאת, לאחר תזכורת מאת רשמת בית-הדין] ובפתח הישיבה שהיתה קבועה להוכחות, ביום 7.9.11 - הסביר ב"כ הנתבעת, שהוסכם בין הצדדים להשלים ראיות, אך, הדבר לא נעשה, עקב ניהול משא-ומתן. עוד הוסיף, כי המחלוקת העיקרית היא - האם חל על יחסי הצדדים הסכם קיבוצי ו/או צו הרחבה כלשהו, לאור תחום עיסוקה של הנתבעת, העוסקת "בכל מה שקשור לבניית כבישים ותשתיות"[עמ' 6, ש' 18]. המשיכו הצדדים ותיארו את עמדותיהם בהצהרות לפרוטוקול.

4.            בסוף הישיבה הוסכם, כיצד יש לחשב את השכר הקובע, לצורך התחשבנות, וניתנה לצדדים ארכה להשלמה עובדתית או הודעה על גדר המחלוקת שנותרה.

5.            ביום 1.11.11 הוגשו הודעות הצדדים, מהן עלה, כי כל אחד מהם הגיע לתוצאה אחרת, בדבר השכר הקובע לפיצויי פיטורין ושאר הזכויות הכספיות שנתבעו. לא הוצגו החישובים, אלא, רק הסכום הסופי; ובהודעת הנתבעת - ביקשו לסכם הטיעונים. בהתאם - ניתן צו לסיכומים בכתב, בשאלה המשפטית הקשורה בחישוב הזכויות. לצערנו, גם בסיכומי התובע לא פורטה נקודה זו כדבעי.

6.            בהמשך נתייחס לכל אחד מהרכיבים שנתבעו, לאחר שנפרט תחילה את העובדות העומדות בבסיס הכרעתנו.

עובדות

7.            כאמור, עיקר העובדות הרלבנטיות אינו שנוי במחלוקת, אלא, המסקנות המשפטיות שיש להסיק מהן; ואלה המוסכמות: 

•                        א.         התובע החל עבודתו ביום 20.7.00 ויום עבודתו האחרון, בפועל, היה 7.12.07 [לעניין תאריך סיום העבודה, ראו: עמ' 1, ש' 10; להבדיל מהאמור בעמ' 8, ש' 29 - 9.12.07, שהיה יום א' והתובע לא עבד בו, כפי שיובהר].
•                        ב.         התובע היה עובד שעתי ובמהלך עבודתו חלה ונעדר בתקופה 3/06-11/05. הוסכם, שקיבל את שכרו בהתאם לתלושי השכר [עמ' 9, ש' 22].
•                         ג.          בשנת 2007 נשלל רשיון הנהיגה של התובע ל- 3 חודשים, עקב צבירת "נקודות" (להלן: תקופת המניעות); בהסכמה עם הנתבעת תואמה הפקדת הרשיון ליום 22.7.12 והוא יצא לחופשה ללא תשלום לתקופת המניעות.
•                        ד.         במחשבה שתקופת המניעות תימשך שלושה חודשים, עד 22.10.07, יצא התובע ביום 24.7.07 למסע לעיר מכה, עד 7.8.07.
•                        ה.         בשל ארכה הצפוי של תקופת המניעות, החלה הנתבעת להעסיק במקום התובע - שהיה משולל רשיון נהיגה הנחוץ לעבודתו - נהג אחר.
•                         ו.          רשיונו של התובע הוחזר לידיו מוקדם מהצפוי, ביום 6.9.07, בעקבות פניית בא-כוחו אל בית-המשפט לתעבורה.
•                         ז.          התובע פנה לבעלי הנתבעת בבקשה לשוב לעבודתו; מר עמי פרטוש, הבעלים, הסכים להחזירו, רק לאחר שידבר עם הנהג המחליף - וכך היה.
•                        ח.         התובע, אכן, חזר לעבודתו בנתבעת בחודש 11/07, אבל, במהלכו נמכרה המשאית עליה נהג לעבוד.
•                        ט.         ביום 20.11.07 קיבל התובע הודעה על הפסקת עבדתו "החל מתאריך 20.12.07" [נספח ראשון לכתב-התביעה (להלן: מכתב הפיטורים)]; במכתב הפיטורים צויין, שמועד הפסקת העבודה "כולל הודעה מראש" ועד אז על התובע להתייצב לעבודה ולעשות את המוטל עליו "כרגיל".
•                         י.          לנתבעת היו כלי רכב אחרים, נוסף למשאית שנמכרה, ובמהלך תקופת ההודעה המוקדמת סיפקה לתובע עבודה כ-"כולבויניק", כלשון מר פרטוש [עמ' 9, ש' 9].
•                       יא.        מיום 9.12.07 התובע לא התייצב לעבודה. לטענתו, מאחר שההסעה שהיתה אוספת אותו מדי בוקר לא הגיעה לאסוף אותו, ובברור טלפוני עם הנתבעת נאמר לו שאינו בסידור העבודה ויקבל הודעה על שילובו, שלא התקבלה [תצהירו, ס' 26-25]; מר פרטוש שלל גרסה זו [עמ' 9, ש' 13-7].