ע"ב
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
1103-06,1104-06,1105-06
01/09/2009
|
בפני השופט:
ורד שפר נשיאה
|
- נגד - |
התובע:
1. אכרם ג'בארין 2. ח'אלד מחאמיד 3. אוסאמה מחאמיד
עו"ד ח'אלד מסארווה
|
הנתבע:
1. יוסי מס - מסעדת חוות תבלינים 2. פנינה מס
עו"ד חיים גורן ואח'
|
פסק-דין |
1. בפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים הפרשי שכר וזכויות נלוות.
הנתבעים הם בעלים של המסעדה "חוות התבלינים בגלבוע" (להלן: "
המסעדה"), והתובעים, תושבי אום אל פאחם, עבדו במסעדה עד אשר פוטרו שלושתם על אתר ביום 25/10/05 מאחר ויוחסו להם מעשי גניבה של בשר ממטבח המסעדה.
2. להלן עיקר טענות התובעים והסעדים המבוקשים על ידיהם -
א. התובע מס' 1 (להלן: "אכרם") , עבד במסעדה כטבח החל מחודש 09/98 תמורת שכר חודשי שעמד בחודש עבודתו האחרון על סך של 17,475 ש"ח.
מאחר ופוטר מבלי שקיבל הודעה מוקדמת, עותר הוא לחיוב הנתבעים לשלם לו תמורת הודעה מוקדמת בשיעור שכרו בגין חודש עבודה אחד,
וכן לחייבם לשלם לו פיצויי פיטורים על בסיס תקופת עבודתו ושכרו האחרון ובסך של 126,694 ש"ח, בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
לטענתו, מעשי הגניבה שיוחסו לו לא היו ולא נבראו, והוא עבד בנאמנות ומעולם לא שלח ידו ברכוש מעבידיו.
בנוסף, טען התובע כי חייבים היו הנתבעים להפריש בגינו הפרשות לקרן פנסיה ומשלא עשו כן - יש לחייבם לשלם לו פיצוי בשיעור ההפרשות שהיה מקום להפריש בגינו ובסך של 22,862 ש"ח.
ב. התובעים מס' 2 ו - 3 שהינם אחים (להלן: "
חאלד ואוסאמה"), טענו כי עבדו כעובדי תחזוקה כלליים במסעדה ובחוות התבלינים חל מחודש 09/99 ועד ליום פיטוריהם.
אין חולק כי לא הופקו בגינם תלושי שכר, וכי שולם להם שכר שעתי בהתאם לשעות עבודתם בפועל, במזומן.
לטענתם של חאלד ואוסאמה, עבדו הם דרך קבע, לאורך כל תקופת עבודתם, בכל סופי השבוע ובכל חגי ישראל, ובנוסף גם בימים בהם התקיימו אירועים במסעדה, ובכל אחד מאותם ימים עבדו כ - 14.5 שעות.
התובעים ביקשו לטעון כי מכפלת מס' השעות היומי במספר הימים שבו עבדו לדידם - מביא לתוצאה לפיה עבדו בהיקף משרה של 82%, ובהתאם ביקשו לחייב את הנתבעים לשלם להם פדיון חופשה ודמי הבראה.
עוד טענו התובעים כי מאחר שפוטרו - הם זכאים לפיצויי פיטורים, ומאחר והדבר נעשה על אתר, יש לחייב הנתבעים לשלם להם תמורת הודעה מוקדמת בשיעור שכר עבודה ממוצע בגין חודש עבודה.
לבסוף, טענו התובעים כי לא שולם להם שכר עבודתם בגין חודש העבודה האחרון , השתתפות בהוצאות הנסיעה בגינו והחזר הוצאות עבור רכישת קרח למסעדה.
3. הנתבעים, מצידם, טענו את הטענות העיקריות שדלקמן -
א. התובעים פוטרו לאחר שביצעו מעשי גניבה שיטתיים של כמויות גדולות של בשר מובחר מהמסעדה, ולבסוף נתפסו ותועדו בביצוע מעשה גניבה.
משכך, נשללה זכאות שלושתם לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת או תמורתה.
ב. לא הייתה קיימת כל חובה להפריש הפרשות כלשהן לפנסיה בגין מי מבין העובדים במסעדה, ועל אין אכרם זכאי לכל פיצוי בשל כך שלא הופרשו הפרשות בגינו.