הנשיא סטיב אדלר
:
לפנינו ערעור על החלטת מנהלת אגף הרישוי במינהל הסדירה והאכיפה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה (להלן -
משרד התמ"ת), מיום 28.1.2007, להתלות את רישיונה של המערערת לנהל לשכת עבודה פרטית ולא להאריך היתר לתיווך עובדים זרים.
רקע עובדתי
2. ואלה העובדות בתמצית, הצריכות לעניינינו:
ביום 19.12.2006 נשלחה למערערת הודעה מטעם הגב' רבקה מקובר, מנהלת אגף הרישוי שבמינהל ההסדרה והאכיפה של משרד התמ"ת (להלן -
הגב' מקובר), לפיה בכוונתה להתלות את רישיון המערערת לנהל לשכת עבודה פרטית, ולא לחדש את ההיתר לתיווך בין ארצי של עובדים זרים. זאת, לאור כתב אישום שהוגש נגד המערערת ובעלי תפקידים בה בבית המשפט השלום, בו היא מואשמת בשבעה אישומים שעניינם עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גביה או קבלה של תשלום מעובד זר על ידי מי שאינו לשכה פרטית ושבועת שקר.
ביום 1.1.2007 הוגשה תגובת המערערת ובה ביקש בא כוחה מהגב' מקובר להשמיע את הנימוקים לכוונתה להתלות את רישיונה באופן מפורט. ביום 3.1.2007 השיבה הגב' מקובר לבא כוח המערערת, כי החלטתה מבוססת על חומרת העבירות בהן מואשמת המערערת, ובגינן הוגש כנגדה כתב אישום, תוך שהיא מפרטת את העבירות בהן מדובר.
ביום 9.1.2007 הוגשו טיעוני המערערת וביום 28.1.2007 החליטה המנהלת להתלות את הרישיון שניתן למערערת לנהל לשכת עבודה פרטית ולא לחדש את ההיתר שניתן לה לעסוק בתיווך עובדים זרים. בנימוקי ההחלטה צוין, כי "...
נמצא מכתב האישום עולה, כי מרשתך עברה עבירות אשר מפאת חומרתן, מהותן או נסיבותיהן, אינה ראויה לעסוק כלשכה פרטית
" (להלן:
ההחלטה). יצוין, כי בהחלטה זו של הגב' רקובר מכונים בטעות טיעוני המערערת כ"טיעונים לעונש".
טענות הצדדים
3. המערערת טוענת, כי ההחלטה נגועה בפגמים רבים, המביאים לביטולה. לגישתם, בחינת תכלית החקיקה מלמדת כי על הסמכות להתליית רישיון להיעשות רק לאחר הרשעה, ובחינה קפדנית ומדוקדקת של נסיבות המקרה. אין להסתפק בהגשת כתב אישום כטעם יחיד להתליית רישיון. הדבר פוגע בחזקת החפות, אינו מידתי ופוגע בחופש העיסוק. עוד טוענת המערערת, כי כינוי טיעוניה "טיעונים לעונש" מלמדת על כי המשיבים נטלו על עצמם את תפקיד בית המשפט, ורואים בפעולתם מעשה של ענישת המערערת ולא שירות לציבור. העדר הנמקה מפורטת בהחלטה, פרט לציון קיומו של הליך פלילי התלוי ועומד בפני בית משפט השלום, מלמד על העדר כל יסוד סביר לחשש בדבר קיום עבירה, בייחוד נוכח החקירה שבוצעה מטעם המשיבים, אשר לא הניבה ממצאים המעידים על ביצוע עבירות כלשהן.
4. מנגד טוענים המשיבים, כי החלטת הגב' מקובר עומדת בקנה אחד עם הנקבע בסעיף 68 ל
חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן -
חוק שירות התעסוקה או
החוק) המקנה סמכות להתלות רישיון מיד עם פתיחת החקירה הפלילית כנגד המערערת. קרי, על מנת להפעיל סנקציה מנהלית, די בפתיחת חקירה פלילית, ובקיומו של יסוד סביר להניח את דבר ביצוע העבירה. לגישתם, משמעות ההחלטה להגיש כתב אישום היא כי המדינה - המאשימה - סבורה שיש ראיות מספיקות על מנת להרשיע אדם בפלילים, ומקל וחומר די בכך כדי להביא לקיומו של יסוד סביר להניח את דבר ביצוע העבירה. על כן, כדין הסתמכה הגב' מקובר על כתב האישום עת החליטה על התליית רישיונה של המערערת.
הכרעה
5. לאחר שעיינו בכלל החומר שהובא בפנינו במסגרת הערעור אנו מחליטים, כי דין הערעור להידחות.
פעילות לשכות עבודה פרטיות התרחבה מאד במהלך השנים האחרונות.
תיקון מספר 15 לחוק שירות התעסוקה (להלן -
התיקון לחוק), נועד להתאים את החוק למציאות החדשה, כך שסמכויות שר התעשייה המסחר והתעסוקה הורחבו בכל הנוגע לפיקוח על לשכות העבודה הפרטיות, אכיפת החוקים הקיימים והגברת הענישה למפרים אותם. כך, בין היתר, הוסף
סעיף 68 לחוק שלשונו כדלקמן:
68
. (ב) היה לשר יסוד סביר להניח כי בעל רישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם, עבר עבירה כאמור בסעיף 63א(א)(3), ומתנהלים נגדו הליכים פליליים בקשר לאותה עבירה, ..., רשאי השר, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את הרישיון עד לסיום ההליכים; לענין זה, "הליכים פלילים" - החל בפתיחה בחקירה על פי דין.
בדברי ההסבר לתיקון לחוק נאמר:
"
הוראות הפרק הרביעי לחוק, שעניינו "לשכות פרטיות" מחייבות התאמה למציאות החדשה. התאמה זו כוללת, בין השאר, קביעת הוראות רחבות בדבר תנאים למתן רישיון...
הגדרת עילות ברורות לביטול, סיוג או התלייה של רישיון או היתר שניתן לפי החוק.
.." (ההדגשה הוספה, ס.א.)
הנה כי כן, המחוקק מצא לנכון להגדיר עילות ברורות לביטול, התלייה או סיוג של רישיון או היתר שניתן מכוח החוק. מלשון החוק עולה, כי מקום בו נפתחה חקירה פלילית כנגד מבקש רישיון, בעל רישיון או בעל תפקיד בכיר או בעל עניין, לשר נתונה הסמכות להתלות את רישיונו, לסייגו או לבטלו, ובלבד שהמדובר "
בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין מבקש הרישיון ראוי לעסוק כלשכה פרטית", כקבוע ב
סעיף 63א(א)(3) לחוק, שיש יסוד סביר להניח שאותה עבירה נעברה, וניתנה זכות הטיעון.
6. לא מצאנו בטענות המערערת כפי שהובאו בפנינו כל ממש. אמת, שגגה יצאה מלפני הגב' מקובר עת כינתה את טיעוני המערערת כ"
טיעונים לעונש
" בהחלטתה. אולם, אין בכך כדי ללמד דבר וחצי דבר על מהות ההחלטה.