ע"ב
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
2089-10
11/10/2011
|
בפני השופט:
אילן איטח
|
| - נגד - |
התובע:
צלצאו מהרטו
עו"ד ארז כהן
|
הנתבע:
ברודווי תעשיות נייר בע"מ
עו"ד ערן לאופמן
|
| פסק-דין |
1. לפנינו תביעה של התובע ובה הוא עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו זכיות בגין תקופת עבודה (פיצוי בגין אי תשלום גמל, מענק חג, פיצוי בגין אי תשלום לקרן השתלמות) וסיומה (פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין). התובע גם עתר לחייב את הנתבעת בגילום שיעור המס שהוא צפוי לשלם ביתר במועד קבלת כספי התביעה.
2. הנתבעת הינה חברה העוסקת בייצור קשים לשתייה, חיתוך ואריזה של מוצרי נייר ושיווק אריזות כמחסן לוגיסטי. הצדדים חלוקים בשאלת תחולת צו הרחבה ענפי על הנתבעת - התובע טען תחילה כי על הנתבעת חל צו ההרחבה בענף הדפוס ובהמשך חזר בו מטענתו זו וטען כי על הנתבעת חל צו ההרחבה בענף הקרטונז' בתעשיה הזעירה (להלן - "
צו ההרחבה בענף הקרטונז'"). הנתבעת הכחישה את תחולת שני הצווים. למחלוקת זו נידרש בהמשך פסק הדין.
3. התובע הועסק אצל הנתבעת החל מיום 1.8.2007 ועד ליום 30.10.2009 , בתחילה כנהג ובהמשך כאחראי מחסן. מדובר בתקופת העסקה שניה. קודם לכן, הועסק התובע על ידי הנתבעת (תקופה הראשונה, כשנה וחצי בשנים 2005 - 2006) ואז יחסי הצדדים הסתיימו בהתפטרות של התובע.
4. התובע סיכם עם מנהל הנתבע כי שכרו ישולם במונחי נטו והנתבעת תגלם את שיעור המס. במהלך תקופת עבודתו גדל שכרו של התובע מסך של 5,500 ש"ח נטו לסך של 6,500 ש"ח נטו.
5. ביום 30.9.2009 קיבל התובע מכתב פיטורים . על פי האמור במכתב, יסתיימו יחסי עובד-מעביד ביום 30.10.2009, קרי בהודעה מוקדמת כדין. התובע, בין היתר בהסתמך על מכתב הפיטורים, טוען כי פוטר במועד קבלת המכתב וסיים עבודתו ביום 30.10.2009. לפיכך, חזר בו במועד ההוכחות מתביעת סעד ההודעה המוקדמת . הנתבעת טוענת כי התובע לא פוטר כי אם התפטר בשל עיסוקים אחרים, שעיקרם היותו שחקן כדורגל חובב הנאלץ להיעדר רבות מעבודתו בשל אימונים ומשחקים. לפיכך טענה הנתבע כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
6. מטעם התובע העיד הוא עצמו. מטעם הנתבעת העיד בפנינו מנהל הנתבעת, מר ציון דבי.
פיצויי פיטורים
7. עיקרה של המחלוקת בין הצדדים נוגעת, כאמור, לשאלת אם פוטר התובע או אם התפטר.
8. לטענת התובע, במחצית חודש ספטמבר 2009 ביקש העלאה בשכרו ובהמשך, ביום 30.9.2009 פוטר מעבודתו על ידי מנהל הנתבעת, מר ציון דבי. לפיכך, המשיך להיות מועסק בנתבעת עוד חודש ימים ועד ליום 30.10.2009. התובע טוען כי במעמד הפיטורים אמר לו מנהל הנתבעת כי יתן לו 'מכתב פיטורים וכל שיידרש'. עוד טען התובע כי מר דבי הבטיח ליתן לו את פיצויי הפיטורים אך דחה אותו בלך ושוב, אף שהלה הגיע מספר פעמים למקום העבודה לדרוש את פיצויי הפיטורים.
9. הנתבעת טענה כי התובע, אשר היה כדורגלן חובב, השקיע עיקר זמנו ומרצו בעיסוקו בכדורגל ונעדר רבות מעבודתו. נטען כי בשל היעדרויותיו הרבות, ביקש התובע להתפטר מעבודתו. לפי טענות הנתבעת, מכתב הפיטורין ניתן למראית עין בלבד וכ'טובה אישית' לתובע, כלשון מר דבי, על מנת שהלה יוכל לדרוש דמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי.
נעיר כי בהקשר לטענות אלה טען התובע כי אמנם הינו שחקן כדורגל חובב, אך הוא מתאמן פעמיים בשבוע לאחר השעה 18:00 והדבר כלל לא הפריע לעבודתו או גרם להיעדרויותיו.
10. מקום שהוצג מכתב פיטורים, כפי שאירע במקרה שבפנינו, עובר הנטל למעביד להוכיח כי העובד הוא שהתפטר . להשקפתנו, לא הורם נטל זה על ידי הנתבעת ולפיכך מצאנו להסיק כי התובע פוטר, ולא התפטר ולפיכך זכאי לפיצויי פיטורים. ונסביר:
א. מר דבי ציין בתצהירו כדלקמן:
"11. התובע ביקש ממני כטובה אישית כי למען הסדר הטוב תראה ההתפטרות כ'פיטורין' כלפי חוץ בלבד, שכן ברצונו לקבל דמי אבטלה ולשם כך נחוץ לו מכתב פיטורין.
12. בטיפשותי הרבה הסכמתי...".
מנגד, כשהעיד בפנינו, ציין:
"ש. נכון שהתובע בא אליך וביקש פיצויים כמה פעמים?
ת. פעם אחת. אני אמרתי לו שזה לא מוכן והוא התעצבן טרק את הדלת ואמר שניפגש בביהמ"ש". (עמ' 15 לפרו', ש' 31 - עמ' 16 לפרו', ש' 1 -2)
שתי גירסאות אלה של מר דבי אינן מתיישבות זו עם זו. שכן, מדוע ישיב מר דבי לתובע כי פיצויי הפיטורים אינם מוכנים שעה שהנתבעת טוענת כי התובע התפטר והיא אינה מוכנה כלל לשלם את פיצויי הפיטורים? לטעמינו, באמירתו השנייה המובאת לעיל אישש דווקא מר דבי את גירסת התובע, שעה שהודה בחבות הנתבעת בפיצויי פיטורים.