השופטת לאה גליקסמן:
1. ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (סגנית הנשיאה השופטת יהודית הופמן - גלטנר; בל 2134/09), בו נדחתה תביעתה של המערערת להכיר בשני אירועי נפילה ביום 19.11.2007 כפגיעה בעבודה.
2. ב"כ הצדדים הסכימו כי הטיעונים שנרשמו בדיון קדם ערעור ייחשבו כסיכומים בכתב, וכי פסק הדין יינתן על יסוד הטיעונים וכלל החומר שבתיק.
הרקע לערעור
:
3. המערערת ילידת שנת 1975, עבדה במועד הרלוונטי כמטפלת במחלקה סיעודית בבית אבות "נווה אורנים" בגדרה.
4. המערערת הגישה תביעה להכרה בשני אירועי נפילה כפגיעה בעבודה: הראשון אירוע נפילה שהתרחש ביום 19.11.2007 בסמוך לשעה 11:00 במקום העבודה (להלן -
הנפילה הראשונה); השני - אירוע נפילה שהתרחש ביום 19.11.2007 בסמוך לשעה 14:00, בהיותה בדרכה לביתה (להלן -
הנפילה השנייה).
5. לגרסת המערערת בתצהירה, הנפילה הראשונה אירעה במהלך עבודתה בביתה אבות, עת חלקו התחתון של מכנסיה נתפס במעצור של המיטה, וגרם לנפילתה לאחור ולחבלה בראשה ובצידו הימני של גופה (במיוחד בכתפה הימנית). כתוצאה מכך נקרעו מכנסיה, היא חשה חולשה, כאבי ראש, חוסר יציבות וסחרחורות, אולם המשיכה בביצוע העבודה עד לתום המשמרת בצהריים. בתום יום העבודה נסעה בהסעה לביתה באשדוד. לאחר שירדה מההסעה, חצתה את הכביש ולפתע נפלה קדימה ונפגעה בפנים, בשיניים, בבית החזה ובברכיים. המערערת טענה כי הנפילה השנייה אירעה כתוצאה של חוסר היציבות והסחרחורות שנגרמו לה בנפילה הראשונה.
6. המוסד לביטוח לאומי טען כי לא הוכח גורם או סיבה חיצוניים הקשורים בעבודתה של המערערת שגרמו לנפילתה, וכי הנפילות היו תוצאה של גורם פנימי שהביא לאיבוד משקל מבלי שהעבודה תרמה תרומה לנפילה, ולכן אין להכיר בהן כפגיעה בעבודה.
7. בהחלטה מיום 30.11.2010 קבע בית הדין האזורי כי הנפילה הראשונה נגרמה בעקבות כך שמכנסיה של המערערת נתפסו במיטה במהלך עבודתה, ולפיכך מדובר בנפילה בשל גורם חיצוני במהלך עבודתה של המערערת. כן קבע כי יש למנות מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בשאלה בדבר הנזק הרפואי שנגרם למערערת מהנפילה הראשונה על פי המסמכים הרפואיים שהובאו בפניו, וכן בשאלה האם קיים קשר סיבתי בין שתי הנפילות.
8. בית הדין הרפואי מינה כמומחה רפואי את פרופ' עודד אברמסקי. בהחלטת המינוי נקבע לעניין הנפילה הראשונה (בסעיף 3) כך:
"ביום 19.11.2007 בסביבות השעה 11:00 בבוקר במהלך עבודתה ובעת שסידרה את המיטות במחלקה נתפס חלקו התחתון של מכנסיה במעצור של המיטה וכתוצאה מכך נפלה אחורנית, קיבלה מכה בראשה מהמיטה
וכל חלקו הימני של גופה קיבל מכה (במיוחד כתף ימין)."
9. פרופ' אברמסקי קבע בחוות דעתו כי על פי המסמכים שהוצגו בפניו כלל לא ברור אם בנפילה הראשונה המערערת נחבלה בראשה; לא היה "נזק רפואי", ולבטח לא נזק נוירולוגי, בעקבות הנפילה הראשונה; לא ניתן לקבוע שהנפילה השנייה היתה תוצאה של נזק בנפילה הראשונה; סביר מאד שהנפילה השנייה נגרמה בשל סיבות שקשורות במצבה של המערערת; יתכן שבעקבות הנפילה הראשונה המערערת היתה במתח או בחרדה, ומצבים כאלה יכולים להיות טריגר להרגשת חולשה או לנטייה להתעלפות ונפילה אצל אנשים שלהם נטיה כזו; בכל מקרה, גם אם היה קשר בין שתי הנפילות, הגורמים שהובילו לנפילה השנייה הם פחותים בהרבה מגורמים קוסטיטוציונלים אצל המערערת או מאפשרות של מעידה בגלל גורמים חיצוניים. בתשובה לשאלת ההבהרה קבע המומחה הרפואי כי גם אם המערערת קיבלה מכה בראשה בנפילה הראשונה, אין בכך כדי לשנות את מסקנתו בדבר הקשר בין הנפילה הראשונה לבין הנפילה השנייה.
10. בסיכומי הטענות מטעמה בבית הדין האזורי עתרה המערערת כי בית הדין יכיר בנפילה הראשונה כפגיעה בעבודה, לנוכח הקביעה כי התרחשה כתוצאה מגורם חיצוני, וכי בית הדין יכיר בנפילה השנייה כפגיעה בעבודה, לנוכח היותה תוצאה של הנפילה הראשונה.
11. המוסד טען כי שתי הנפילות נגרמו כתוצאה מגורם פנימי ולא בשל גורם חיצוני; לחלופין טען כי בכל מקרה יש לדחות את התביעה, לנוכח האמור בחוות דעתו של המומחה הרפואי, שלפיה לא נגרם נזק רפואי, ולבטח לא נזק נוירולוגי.
12.
בית הדין האזורי דחה את התביעה, וקבע כי אין להכיר באף אחת מהנפילות כפגיעה בעבודה; לעניין הנפילה הראשונה קבע בית הדין כי לנוכח העובדה שעל פי חוות דעתו של המומחה הרפואי לא נגרם כתוצאה ממנה נזק רפואי או נזק נוירולוגי, אין להכיר בה כפגיעה בעבודה; לעניין הנפילה השנייה נקבע כי על פי חוות דעתו של המומחה הרפואי אין קשר בין הנפילה הראשונה לבין הנפילה השנייה.
13. הערעור סב רק על דחיית התביעה להכרה
בנפילה הראשונה כפגיעה בעבודה.
טענות הצדדים
:
14.
המערערת טענה כי לנוכח קביעתו של בית הדין האזורי כי הנפילה הראשונה נגרמה כתוצאה מגורם חיצוני, היה על בית הדין האזורי להכיר בה כפגיעה בעבודה, ולהעביר את עניינה לוועדה הרפואית לבדיקה אם נותר נזק רפואי כתוצאה מהתאונה; המומחה הרפואי מונה לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי בין הנפילה הראשונה לבין הנפילה השנייה, ולא לצורך בחינת הנזק הרפואי שנגרם כתוצאה מהנפילה הראשונה; המערערת נפגעה בנפילה הראשונה בכתף ימין, דהיינו פגיעה אורטופדית, ואין כל משקל לחוות דעתו של המומחה הרפואי, שתחום מומחיותו הוא נוירולוגיה, בעניין זה; העובדה שהמערערת המשיכה בעבודתה לאחר הנפילה הראשונה אינה שוללת הכרה בה כפגיעה בעבודה; המערערת לא דרשה מינוי מומחה רפואי אורטופדי בבית הדין האזורי לנוכח עמדתה כי משעה שהוכח כי הנפילה הייתה תוצאה של גורם חיצוני יש להכיר בה כפגיעה בעבודה, ולנוכח העובדה שלא הייתה לה הזדמנות להשיב לסיכומי המוסד בטרם ניתן פסק הדין; לחלופין, עתרה המערערת להורות על מינוי מומחה רפואי מתחום האורטופדיה לבחינת הנזק הרפואי שנגרם למערערת כתוצאה מהפגיעה בנפילה הראשונה.
15.
המוסד לביטוח לאומי טען כי יש לדחות את הערעור לנוכח העובדה שלא הוכח שנגרם נזק רפואי כתוצאה מהנפילה הראשונה; המערערת לא טענה כי נגרם לה נזק אורטופדי או כי יש למנות מומחה מתחום האורטופדיה עד לשלב הערעור; ככל שנגרם למערערת רק כאב קל לאחר הנפילה, ואין נזק מוכח כתוצאה מהנפילה הראשונה, אין מקום להכיר בנפילה הראשונה כפגיעה בעבודה; לא הוצג תיעוד רפואי על פגיעה בכתף.