השופטת ש' וסרקרוג, ס' נשיאה:
1. הערעור הוא על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט דניאל פיש) שניתן ביום 13/12/06 בת"א 25203/01, וכן בנוגע להחלטה בדבר הגבלת מכסת העמודים שהתיר בית משפט קמא להגשת סיכומי טיעוניהם של הצדדים.
2. בפסק הדין שניתן, חייב בית המשפט את המערערים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה מס' 1 את דמי השכירות המלאים בגין החנות הנמצאת בקניון 'לב המפרץ', וכן פיצוי מוסכם בגין הפרת תנאי השכירות מכוח ההסכם. הודעת צד ג' ששלחו המערערים לאדונים זאב ותמר מור, נדחתה. לפיכך, חויבו המערערים לשלם ביחד ולחוד סך של 265,667 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה (11/11/01), וכן חויבו המערערים לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד למשיבה מס' 1 ולמשיבים 2 ו- 3 , כצד ג', סכום של 10,000 ש"ח, לכל אחד מהם.
הרקע וההליכים הקודמים
:
3. המשיבה מס' 1 (להלן:
לב המפרץ
) היא הבעלים של קניון לב המפרץ (להלן:
הקניון
), המנהלת והמפעילה של הקניון.
לב המפרץ הגישה תביעה כספית על סכום של 265,667 ש"ח ביום 11/11/01. תחילה הוגשה התביעה כנגד הנתבעת
חגים רשתות בע"מ (להלן:
חגים
). לאחר מכן, על גבי כתב התביעה המקורי שונה שמה של
חגים ונרשם: "
רשת מתנות הפנינג בע"מ" (להלן:
רשת הפנינג
). פסק הדין של בית משפט קמא ניתן כנגד
רשת הפנינג (ראה לעניין זה הערת המערערים בסיכומי המשיבה מס' 1 וכן תשובת ב"כ המערערים בדיון בערעור).
על-פי הרישום אצל רשם החברות,
חגים ו
רשת הפנינג הם שמות שונים של אותה חברה פרטית שמספרה 51277820 (להלן:
רשת הפנינג
או
המערערת
).
4. כתב התביעה הוגש על ידי לב המפרץ כנגד רשת הפנינג כבעלת זכות שכירות במושכר הידוע כחנות "הפנינג" בקניון חיפה (להלן:
המושכר
), וכנגד מר יוסף שיינפלד (להלן:
מר שיינפלד
), מנהלה של רשת הפנינג, בעל מניות בה וערב ערבות אישית לכל התחייבויות החברה כלפי לב המפרץ.
התביעה הוגשה בגין יתרת דמי שכירות ודמי ניהול לתקופה מחודש פברואר 2000 ועד לתום תקופת השכירות המוסכמת, קרי 30/11/00. בנוסף, תבעה לב המפרץ פיצויים מוסכמים מוערכים מראש בסך השווה לדמי השכירות בעבור שישה חודשי שכירות, המגיעים לסכום של 79,222 ש"ח. כלל נזקי לב המפרץ הועמדו על סכום קרן של 246,653 ש"ח.
5. הסכם השכירות המקורי נחתם ב- 15/02/92 בין לב המפרץ כמשכירה לבין "
מתנות הפנינג לב המפרץ (1991) בע"מ" (להלן:
מתנות הפנינג
), והוא מתייחס לחנות בקומה ג' של הקניון.
ביום 1/12/97 נחתם בין הצדדים האמורים נספח להסכם השכירות. על-פי האמור בו הוארכה תקופת השכירות עד ליום 30/11/98, וכן נתנה אופציה לשוכרת, להאריך את תקופת השכירות בחמש שנים נוספות, על דרך הארכה שנתית. מימוש האופציה נעשה באופן שבהעדר הודעה מטעם השוכרת על הפסקת השכירות, 120 ימים לפני תום תקופת השכירות המוסכמת, מוארכת תקופת השכירות.
משלא מסרה
מתנות הפנינג כול הודעה מוקדמת, כאמור, הוארכה תקופת השכירות עד ליום 30/11/2000.
6. ב- 13/12/99 נחתם חוזה בין
חברת הפנינג ל
"חגים רשתות בע"מ", בו הוסכם בין היתר, כי כול חובותיה וזכויותיה של
מתנות הפנינג על-פי הסכם השכירות עם לב המפרץ, בנוגע להשכרת החנות, יועברו ל
חגים. מר שיינפלד ערב להתחייבויות אלה.
לב המפרץ נתנה הסכמתה להעברה זו.
7. אין חולק כי
רשת הפנינג, באמצעות צד ג' - מור עשו שימוש במושכר עד לחודש יולי 2000. בחודש יולי של אותה שנה, החליטה
רשת הפנינג בשל קשיים כלכליים, ולאחר שבאה בדברים עם צד ג', להפסיק את השימוש בחנות, ולנסות לאתר חנות במיקום אחר המתאים יותר לחנויות החדשות של "הפנינג" (ראה מכתבו של מר הוד ג'יבסי, מנכ"ל רשת הפנינג שנשלח למר דוד שגיא מטעם לב המפרץ).
אין חולק כי בחודש יולי 2000 הפסיקה "רשת הפנינג" את פעילותה בחנות. העסק נסגר.
על פי הסכם השכירות כאמור, התחייבה "רשת הפנינג" לשכור את החנות עד ליום 30/11/00, מועד בו תמה שנת האופציה השנייה שהוענקה בסעיף 8 בנספח ההסכם (ראה סעיף 3 לפסק הדין).
עוד אין חולק, כי עד לינואר 2000 עמדה "רשת הפנינג" בכל התחייבויותיה. מאז פברואר 2000 ועד לתום תקופת השכירות החוזית, בטרם הפעלת האופציה (נובמבר 2000), לא בוצע כל תשלום של דמי השכירות או דמי הניהול או ההוצאות השונות, כך שהצטבר חוב כלפי לב המפרץ בסכום קרן של 167,486 ש"ח. בנוסף כאמור, טענה "לב המפרץ", כי היא זכאית לפיצוי המוסכם, וזאת על פי סעיף 17.3.2 להסכם השכירות, פיצוי שהוא בגובה של 6 חודשי שכירות, וזאת בנוסף לכל סעד אחר. סכום הפיצוי המוסכם הועמד נומינלית, כאמור, על סך של 79,221 ש"ח.
8. בנוגע למערכת היחסים שבין המערערת לצד ג', נציין עוד כי
רשת הפנינג ומר שיינפלד (להלן: יכונו יחדיו -
המערערים
) הגישו כנגד בני הזוג זאב ותמר מור (להלן:
צד ג'
או
מור
), הודעת צד ג', בהיותם, לטענת המערערים, הזכיינים של "הפנינג" מאז שנת 1992 או בסמוך לאותו מועד ופעלו כשוכרים בפועל של החנות.
על פי טענת המערערים, הצדדים השלישיים פעלו כעצמאיים בחנות, שילמו ללב המפרץ את דמי השכירות ודמי הניהול, וקיבלו כנגד את חשבוניות המס, כפי שהיה עליהם לעשות על פי הסכם שכירות שנחתם בין רשת הפנינג לבין מור, ולכן טענו המערערים, כי התביעה של לב המפרץ צריך שתופנה אל צד ג' כנתבע, וככל שבקשתם תידחה, יש לקבל את ההודעה ששלחו לצד ג' בדבר זכותם לשיפוי מלא של כלל החיובים שיחויבו בהם בקשר לחוזה השכירות של המושכר.