פסק-דין בתיק עא 4012/07

א.         בפנינו ערעור על פסק דינה של וועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן: "הוועדה") בראשות ס. הנשיא (בדימוס) השופט ר. חרסונסקי מיום 27.11.06 בתיק ענ 373/03 שלפיו נקבע כי שירותו הצבאי של המערער החמיר בשיעור של 50% את הפגימה מסוג HALLUX VALGUS ממנה סובל המערער.

ב.         בערעור המונח בפנינו טוען המערער שהיה על הוועדה לקבוע שהשירות הצבאי גרם לפגימה נשוא הדיון וכי אין כל עדות לפריצה קודמת של פגימה זו מלפני השירות הצבאי. המערער טוען שהוא שירת בפנימיה צבאית, בה לבש מדים ונעל נעליים צבאיות, החל משנת 1973 עוד טרם גיוסו.

ג.          בפסק הדין כותבת הוועדה שהמערער יליד 1957 התגייס לשירות בצה"ל בשנת 1974, והמשיך לשרת בתנאי שירות קבע עד שחרורו בשנת 2003.

בתביעתו שהוגשה למשיב טוען המערער לפגימה בכפות רגליו שנגרמה לטענתו עקב שימושו בנעליים צבאיות שלחצו על אצבעותיו וגרמו לפגימה.

בתצהיר עדותו הראשית מיום 20.2.04 מתאר המערער את תנאי שירותו ומסביר בסעיף 2 כי: " התפתחות המקרה החלה לפני כ-10 שנים לפי מיטב זכרוני". (משמע, 1994).

באותו תצהיר מסביר המערער שבמהלך שירותו הצבאי ביחידת הסטילים הוא נעל נעלי צבא גבוהות קשות ולא גמישות ואלה לחצו מאוד על כפות רגליו.

בנוסף מפנה המערער לשני מכתבים של מפקדיו המאשרים את תלונותיו של המערער על כאביו.

ד.         בפני הוועדה היו מונחות חוות דעתו של פרופ' ו. ביאליק מטעם המשיב. מסקנתו של פרופ' ו. ביאליק היא כי מדובר במבנה קונסטיטוציונלי של הרגליים אצל חלק מבני האדם ואין קשר בין מבנה זה לבין נעילת נעליים כלשהן, וצבאיות בפרט.

מטעמו של המערער הוגשו חוות דעתו של ד"ר ליברזון הכותב, בין היתר:

" אינני יכול לשלול קשר סיבתי בין תופעת העיוות לבין נעילת נעליים. קשה לי לקבוע חד משמעית שאין השפעה של מחלת הגב בלחץ על הדיסק בגב לכאב ברגל שמאל ולכן נראה שמחלת הרגל שמאל יתכן והיא קשורה בגב. ויתכן שהיא קשורה בעיוות ברגל שמאל...".

ה.         הוועדה מציינת שד"ר ליברזון אינו קובע באופן מוחלט כי נעילת הנעליים הצבאיות הביאה לעיוות באצבעותיו של המערער.

כמו כן, מפנה הוועדה לרישום מיום 4.3.74 בלשכת הגיוס בעת גיוסו לפיו המערער סובל מ-HALLUX VALGUS ומכאן שהמימצא של עיוות הבהונות היה קיים טרם גיוסו של המערער, ועוד טרם נעילת נעליים צבאיות.

ו.          הוועדה מפנה לחוות דעתו של פרופ' ביאליק מיום 17.10.04 שלפיה ידוע שהמצב של HALLUX VALGUS מחמיר במשך השנים באופן טבעי ללא קשר לסוג הנעליים שהחולה נועל, וזאת בגלל אי שוויון בין הכוחות המכופפים והמיישרים את הבהונות.

הוועדה מוסיפה שלדעת פרופ' ביאליק טענת העורר שהוא החל לסבול מעיוות זה במשך השירות אינה נכונה הואיל והתופעה נתגלתה אצל המערער במועד גיוסו ולכן אין קשר בין נעילת הנעליים הצבאיות לבין מצבו של המערער.

ז.          הוועדה מציינת בפסק דינה שהכלל הוא שכאשר קיימת מחלה קונסטיטוציונלית שניצניה היו לפני השירות, כי אז יש לראות את הפגימה כמוחמרת על ידי השירות, ולא נגרמת על ידי השירות. עוד הוסיפה הוועדה שהמערער הגיע לגיוס כשנרשם כבר במועד גיוסו שהוא סובל מן הפגימה של ה- HALLUX VALGUSללא קשר אם נעל נעליים אם לאו.

מסקנת הוועדה היא ששירותו של המערער כרוך היה בסבל רב בעניין אצבעותיו ולכן הוא פנה לעזרה רפואית פעמים רבות ואף נותח וחבל, כך מציינת הוועדה, שלא נמצאו למערער נעליים מתאימות משהחל להתלונן.

מסכמת הוועדה את דבריה וכותבת כי לדעתה השירות הצבאי החמיר את הפגימה של המערער בשיעור של 50%.

ח.         המערער מיאן להשלים עם פסק דינה של הוועדה וטען שהיה מקום לקבוע כי הפגימה נגרמה על ידי שירותו הצבאי. מוסיף וטוען המערער כי הוא שירת בפנימיה הצבאית עוד לפני גיוסו.

כן טוען הוא בערעורו שהוועדה קיפחה אותו בכך שלא פסקה לזכותו הוצאות ושכר טרחת עו"ד.