השופט, ד"ר קובי ורדי
1. בפנינו ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בימ"ש השלום בהרצליה (כב' השופט צבי דותן) מיום 2.11.06 (ת.א 5551/00), אשר דחה את תביעתו של המערער לקבלת תגמולי ביטוח, בגין פריצה שארעה בבית העסק שבבעלותו.
הרקע והמחלוקות בין הצדדים
2. בבעלות המערער והמשיב שכנגד (להלן:
"המערער") ו/או משפחתו שני בתי עסק לתיקון תקרים.
האחד, "הפנצ'ריה מקום 10", הנמצא ברחוב שלמה המלך 1 בראש העין (להלן:
"מקום 10") והאחר, "עולם הצמיגים- מקום 10", שנפתח מאוחר יותר בשנת 1997 באזור התעשיה בפארק סיבל בראש העין (להלן:
"בית העסק" או
"העסק בפארק סיבל").
המערער ביטח את עסקו בפארק סיבל אצל המשיבה 1 והמערערת שכנגד (להלן:
"המשיבה"), בפוליסת ביטוח בית עסק, שמספרה 27073039/97 ותוקפה מיום 1.9.97 עד יום 31.8.98 (להלן:
"הפוליסה").
פוליסה זו הונפקה באמצעות חברת לביא סוכנות לביטוח בע"מ (להלן:
"סוכנות לביא").
המשיב 2, שהינו משיב פורמאלי בערעור זה, הינו סוכן ביטוח מטעם סוכנות לביא שמילא את הצעת הביטוח נשוא המחלוקת בהתאם לתשובות המערער (להלן:
"סוכן הביטוח" או "הסוכן").
לטענת המערער, בלילה שבין ה-3.1.98 לבין 4.1.98 ארעה פריצה בבית העסק במהלכה נגנב כל הציוד ומלאי הצמיגים שהיו בבית העסק אותה עת.
בעקבות כך, פנה המערער אל המשיבה בבקשה לקבל את תגמולי הביטוח בהתאם לפוליסה.
המשיבה, באמצעות סוכנות לביא דחתה את תביעתו של המערער לקבלת תגמולי ביטוח מהטעם שהמערער הסתיר ממנה עובדות מהותיות בעת הוצאת הפוליסה (להלן:
"מכתב הדחייה").
וכך נכתב במכתב הדחייה:
"הרינו להודיעכם בזה כי בגלל הסתרת עובדות מהותיות עם הבקשה לבטח עסקכם ברחוב המלאכה 4, ביתן 14 בפארק סיבל אזור התעשיה החדש ראש העין, הרי פוליסה 27073039/97 בטלה ומבוטלת מעיקרה.
אנו דוחים, איפוא, כל אחריות בקשר למקרה הנדון.
אנו שומרים לעצמנו הזכות להעלות טענות נוספות וחילופיות לדחיית אחריות למקרה הנ"ל."
בעקבות דחיית התביעה, הגיש המערער תביעה בפני בית משפט קמא לקבלת תגמולי הביטוח.
המשיבה טענה בכתב הגנתה כי התובע הסתיר ממנה בכוונת מרמה את העבר הביטוחי העשיר שלו, ועל כן פטורה מכל חבות כלפיו. כן טענה כי שום מבטח סביר לא היה מסכים לבטח את עסקו של המערער, אף לא תמורת פרמיה גבוהה יותר, לו היה יודע על עברו הביטוחי. עוד טענה המשיבה בכתב הגנתה, כי האירוע הביטוחי (הפריצה) בוים על ידי המערער ולחילופין, לא הוכח מקרה הביטוח.
הוסיפה המשיבה וטענה כי המערער חיבל במלאכת בירור החבות והגיש תביעה כוזבת תוך זיוף מסמכים, וכי לא הוכיח את גובה הנזק הנטען.