הערת בית המשפט
: אנו מורים על תיקון פרוטוקול הישיבה מיום 10/6/08 באופן ששמות שופטי ההרכב יופיעו בכותרת.
1. המחלוקת בתיק זה נוגעת לזכויותיו של המערער, להמשיך ולשהות בדירה שבה התגוררה אימו המנוחה, בתנאים של שכירות סוציאליים, במעמד של "דייר ממשיך".
2. הערעור הוא על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט י' רטנר) שניתן ביום 27/2/06 בת"א 19253/99, ולפיו נקבע כי אין להכיר במערער כ"דייר ממשיך" וכי עליו לסלק את ידו ולפנות את הדירה המצויה ברח' הטרשים 6/16א' בנשר, במקרקעין הידועים כגוש 11231 חלקה 658 (להלן:
הדירה
), החל מיום 29/5/06, אלא אם כן יחזיק בידו עד למועד הנ"ל, חוזה שכירות מטעם המשיבה המתיר לו להמשיך ולהתגורר בדירה. כמו כן חויב המערער לשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך של 2,500 ש"ח.
3. מדובר בדירה בת 3 חדרים, מטבח ונוחיות בשטח של 56 מ"ר.
אין חולק כי אימו המנוחה של המערער התגוררה בדירה בשכירות בתנאים סוציאליים, לאחר שעמדה בתנאים לקבלת דירה בתנאים אלה, וזאת על פי חוזה שכירות מיום 31/12/71. מכאן שהמנוחה רכשה בחייה, על-פי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התש"ח-1998 (להלן:
חוק הדיור
), מעמד של "
זכאי".
לאחר פטירת האם, נתגלעה מחלוקת בנוגע למעמדו של המערער, וכן בנוגע למעמדו של אחיו, מר אבי חכים. כנגד האחרון ניתן פסק דין המורה על פינויו מן הדירה, וזאת בהעדר כתב הגנה ובהעדר התייצבות, על אף זימון כדין.
4. אין חולק כי הכרה במערער כ"דייר ממשיך", יש בה כדי להקנות לו זכויות לרכישת הדירה, בתנאים מיוחדים ומועדפים, לרבות הכרה בו כמי שיכול להיחשב כ"זכאי" מכוח החוק.
חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1989 (להלן:
חוק זכויות רכישה
), מקנה לחלק מדיירי הדיור הציבורי זכות לרכוש מהמדינה דירה בה הם גרים בתנאים מיוחדים ומועדפים. זכויות אלה יכולות להיות מושפעות, בין היתר, משנות הוותק של קודמו, הכול, אם יוכר כ"דייר ממשיך".
בסעיף 3(א) של החוק הנ"ל, נקבע כי ממחיר הדירה הציבורית לצורך רכישתה, יופחת סכום שיהפוך למענק, כאשר זה מחושב ומושפע, בין היתר, לכל שנה שלמה שהזכאי התגורר בדירה, ותנאים אלה יכול שיחולו גם על "הדייר הממשיך" (סעיף 4(א) של החוק).
5. כדי ש"
דייר ממשיך" ירכוש את זכויות ה"
זכאי", עליו להתגורר עם ה"
זכאי" תקופה של שלוש שנים לפחות, סמוך למועד פטירתו.
בסעיף 1 של
חוק
הדיור מוגדר "דייר ממשיך" כ:
"
... וכן ילדו ... ובלבד שהוא יתגורר עם הזכאי בדירה הציבורית
תקופה של שלוש שנים לפחות, סמוך למועד פטירת הזכאי...".
סעיף 3(א) לחוק הדיור קובע כי ממועד פטירת הזכאי, רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית, ובכפוף להוראות ס"ק ג', תחתום עמו החברה לדיור ציבורי על חוזה שכירות, ויראו את ה"
דייר הממשיך" כמי שבא בנעליו של ה"
זכאי", לכל דבר ועניין.
גם החלטת הממשלה מאפשרת מכירה של דירות בדיור ציבורי, ואף היא מתייחסת בהתאמה ל"דייר ממשיך" בדרך דומה להגדרות הנ"ל (ראה סעיף 13 לפסק הדין של בית משפט קמא).
6. בהסתמך על התנאים המפורטים לעיל, בחן בית משפט קמא את השאלה, אם המערער הוכיח, במידה הנדרשת בהליך זה, כי הוא אכן בגדר של "דייר ממשיך".
מאחר שהאם המנוחה נפטרה ביום 18/3/97, התייחס בית המשפט לתקופה של שלוש שנים טרם פטירתה.
על פי הראיות שהובאו בפני בית משפט קמא, נקבעו, בין היתר, הממצאים העובדתיים הבאים:
המערער התגורר בדירה יחד עם הוריו משנת 1971 ועד הגיעו לגיל צבא. בתקופת שירותי הצבאי, שירת בנחל, במהלך השירות התגורר בקיבוץ ברקאי. לאחר מכן - בשנת 1981 לערך, חזר להתגורר יחד עם אימו בדירה ועסק בעבודות מזדמנות. בין שנים 1986 - 1987 למד באוניברסיטת חיפה. בסופו של דבר רכש ידע גם בתחום הקבלנות. בשנת 1992 עבר להתגורר באילת ועבד שם כקבלן בניין. ב- 16/6/92 שינה את רישום כתובת מגוריו לכתובת באילת. שינוי כתובת נוסף באילת נעשה לאחר מכן. רק ביום 19/9/99 כשנתיים לאחר פטירת אימו המנוחה, שינה את רישום כתובת מגוריו חזרה לדירה.