פסק-דין בתיק עא 3358/06

            השופט ד"ר קובי ורדי:

1.         המחלוקות

בפנינו ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת אלמגור ס.נ) מיום 26/7/06 בת.א 208852/02 לפיו התקבלה בחלקה תביעת המערער לתשלום שכר טרחתו כאדריכל, בגין תכנון שיפוצו של הבנין שברחוב מונטיפיורי 1 ת"א (להלן: "הבנין") מקום משכנה של המשיבה 1 (להלן: "המשיבה" או "לשכת רואי החשבון").

אין מחלוקת שבין הצדדים היתה התקשרות לצורך תכנון שיפוץ הבנין והגדלת שטחו ע"י המערער, אדריכל במקצועו. המערער ביצע במשך שנים עבודות לקידום הנ"ל, כאשר בסופו של דבר לא יצא הפרויקט אל הפועל.

אין גם מחלוקת בין הצדדים שסוכם ביניהם כי שכר הטרחה של המערער ייגזר מסך עלויות בניית הפרויקט באופן ששכרו של המערער יהיה 7.5% מעלות השיפוץ והבנייה של הבנין.

אין גם מחלוקת שבתחילה העריך המערער את עלות הבניה בעלות של כ-460,000 דולר אך בהמשך (ובין היתר לאור זאת שהפרויקט גדל בהרבה) העלה את הערכותיו לגובה הפרויקט עד 1.8 מליון דולר.

לטענתו העיקרית של המערער, יש לגזור את שכרו לפי 7.5% מ- 1.8 מליון דולר, בעוד לטענת המשיבים הוסכם על 7.5% משווי הפרויקט כפי שהעריך המערער בתחילה, דהיינו, 7.5% מ- 460,000 דולר.

כן תבע המערער פיצוי בגין הריבית וכן בגין שכר ראוי ועוגמת נפש.

סה"כ תבע המערער  188,922 דולר + מע"מ (מעבר לסכומים שקיבל ע"ח שכר טרחתו).

2.         פסק הדין של בית משפט קמא

בית המשפט קבע שלמרות שלא נחתם חוזה פורמאלי בין הצדדים כוונתם היתה לתשלום שכרו של המערער בשיעור 7.5% מסך עלויות הבניה שאינה מצומצמת להערכה הראשונית של 460,000 דולר.

בית המשפט קבע כי שווי הפרויקט הוא 1.4 מליון דולר.

עם זאת, בית המשפט הפחית 20% מהתשלום: 10% עקב החיסכון בהעדר פיקוח, ו-10% לאור הרשלנות שגילה המערער לענין כופר החניה שהמשיבה נאלצה לשלם בסך 772,000 ש"ח, מבלי שהמערער התריע בפניה בתחילת התכנון כי אלה הסכומים הצפויים לכך.

לפיכך פסק בית משפט קמא שעל המשיבה לשלם למערער סך של 84,400 דולר, בניכוי הסכומים שהתקבלו.

בית המשפט דחה את תביעת המערער לשכר ראוי על עבודות נוספות שביצע בקשר לכך שכן לפי החוזה, הכולל את מלוא העבודות שביצע בקשר לתכנון, הוא לא זכאי לשכר נוסף.

בית המשפט דחה את התביעה האישית כנגד המשיב 2.

3.         טענות הצדדים בערעור

טענתו העיקרית של המערער הינה ששווי עלות הבניה צריך לעמוד על 1.8 מליון דולר, וכפועל יוצא לגזור מכך שכר טרחתו.

כן משיג המערער על ההפחתה של 10% בגין רשלנותו שכן לטענתו מעבר לכך שלא נטענה טענה זו ע"י המשיבה, הוא התריע בפני המשיבה על דרישת כופר החניה.