פסק-דין בתיק עא 2773/04

1.       לפני ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כב' הרשם גד אנגל) לפיה נתקבלה באופן חלקי טענת "פרעתי" שהגישה המערערת.

2.       השתלשלות העניינים

א.      המערערת ובעלה ז"ל נטלו מן המשיב, בשנים 1982 ו-1983, שתי הלוואות בסכומים שונים שמספריהן 81666/208 (להלן - "ההלואה המשלימה") ו-81666/193 (להלן - "הלוואת הזכאות").

          המערערת ובעלה ז"ל, יחד עם ששה ערבים, חתמו על הסכם ההלוואה.

ב.       עם חתימת הסכמי ההלוואה, נערך ונחתם שטר משכנתא על זכויות המערערת ובעלה ז"ל במקרקעין הידועים כגוש 18107 חלקה 32 (להלן - "הדירה").

ג.       המערערת ובעלה ז"ל פיגרו בפירעון ההלוואה המשלימה . לפיכך פתח המשיב את תיק ההוצל"פ נשוא הערעור דנן (להלן - "תיק ההוצל"פ"), לשם מימוש שטר המשכנתא, וזאת לגבי החוב שנצבר בשתי ההלוואות , כפי שהיה זכאי לעשות על פי תנאי חוזי המשכון שנכרתו בעת מתן ההלוואות.

ד.       ביום 13.4.94 ניתן למערערת אישור בכתב לגבי יתרת חובה למשיב. באישור זה ציין המשיב כי היתרה לסילוק שתי ההלוואות (מספרי שתי ההלוואות נכתבו במפורש במקום המיועד לכך) נכון ליום 15.4.94, עומדת על סך של 50,587.24 ש"ח, כאשר בסכום זה כלולים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,180.87 ש"ח (נספח "ג" להודעת הערעור).

ה.      ביום 14.11.94 נערך בין הצדדים הסכם שכותרתו "הסדר תשלומים" (להלן - "ההסכם") (נספח "ד" להודעת הערעור).

          בהסכם זה התחייבו המערערת ובעלה ז"ל לשלם למשיב עם החתימה סך של 15,000 ש"ח במזומן ו-24 תשלומים שווים בסך 500 ש"ח לחודש, בסך הכל 27,000 ש"ח, "לסילוקה המלא של ההלוואה".

ו.        עם חתימת ההסכם נספח ד' להודעת הערעור הורה המשיב על עיכוב הליכי הפינוי כנגד המערערת. מספר ההלוואה שצויין במסמך זה הוא מספר ההלוואה המשלימה (נספח "ה" להודעת הערעור).

ז.       המערערת שלמה את התשלומים על פי ההסכם ובמקביל לתשלומים אלה המשיכה לשלם את התשלומים השוטפים בגין הלוואת הזכאות (ראו את תדפיס ה"תנועה כספית בהלוואה", נספח ה' לעיקרי הטיעון מטעם המשיב).

ח.      במועד כלשהו בשנת 1999 הגישה המערערת לראש ההוצל"פ בקשה להשהיית הליכים ו/או ביטול צו הפינוי ו/או סגירת תיק ההוצל"פ דנן, בטענה כי קיימה את הסכם סילוק החוב במלואו ופרעה את חובה למשיב (נספח "ו" להודעת הערעור - שלא הוטבעה עליו חותמת תאריך).

          המשיב הגיב על בקשתה הנ"ל של המערערת (התגובה צורפה כנספח ז' להודעת הערעור) וטען כדלקמן:

(1)     תיק ההוצל"פ נפתח למימוש הנכס הממושכן בגין חוב מצטבר בשתי ההלוואות, כאשר יתרת החוב עם פתיחת התיק עמדה על סך של 50,787 ש"ח נכון ליום 13.4.94, כאשר החוב הנ"ל מהווה חוב מצטבר בשתי ההלוואות כמפורט להלן:

         חוב בגין ההלוואה המשלימה, אשר עמד על סך של 16,848.52 ש"ח שברובו הוא יתרת פיגורים מצטברת בהלוואה הנ"ל.

חוב בגין ההלוואת הזכאות, אשר עמד על סך של 23,626.65 ש"ח, כאשר יתרה זו מהווה סכום לסילוק ללא פיגור.

בנוסף לסכומים האמורים התווסף חוב בגין הוצאות קודמות על סך של 10,180.47 ש"ח, שנוצר עקב הגשת תביעות כספיות נגד המערערת.

                   (2)     המשיב טען כי למערערת ניתנה האפשרות להגיע להסדר תשלומים הנוגע אך ורק להלוואה המשלימה , שרוב החוב בגינה מהווה חוב פיגורים, וזאת ללא התייחסות או קשר להלוואת הזכאות.

ט.      ביום 30.6.99 התקיים דיון בפני ראש ההוצל"פ, כב' הרשם מסבאח קבאני. בפרוטוקול זה (נספח ח' להודעת הערעור) נכתב כדלקמן: