ע"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
2571-04
26/01/2005
|
בפני השופט:
שרה דותן
|
- נגד - |
התובע:
1. א.א.ב.סוסה א.ארנסון קבוצת ברן 2. יצחקי יצחק 3. חברת א.ארנסון בע"מ 4. קבוצת ברן בע"מ 5. ABB SUSSA INCORPORATED
עו"ד ברץ בנימין
|
הנתבע:
בירי בראשי עבודות עפר פיתוח תשתיות וכבי עו"ד בייץ מרדכי
|
פסק-דין |
ערעור זה מופנה כנגד החלטתו של כב' הרשם א' שילה מיום 13.5.04 בה נדחתה בקשתן של המערערות, לעיכוב הליכים בתביעה שהוגשה נגדן על ידי המשיבה (בש"א 19615/03 ת"א 1965/03).
העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן:
המערערת 1
(להלן: השותפות") הינה שותפות כללית אשר הוקמה ב- 5.4.01 על ידי המערערים 3-5.
בתאריך 5.6.01 נכרת הסכם בין חיל ההנדסה של ארה"ב לבין השותפות, במסגרתו קיבלה עליה השותפות לבצע פרוייקט לתכנון ולהקמה של בסיס אחסנה צבאי "נחשונים" באלעד, בתנאים כפי שפורטו בהסכם (
להלן: "ההסכם הראשי"). לביצוען של העבודות התקשרה השותפות עם קבלני משנה, ביניהם המשיבה, שההסכם עמה נכרת בתאריך 12.9.01.
במהלך ביצועו של ההסכם נתגלעו מחלוקות בין השותפות והמשיבה ביחס ליתרת התמורה, על פי ההסכם ותוספות שנדרשה המשיבה לבצע; משלא עלה בידי הצדדים לישב את הסכסוך הוגשה התביעה נשוא הבקשה.
המערערת הגישה בקשה להורות על עיכוב ההליכים נגדה,עד להשלמת בירורה בבית משפט בארה"ב, של תביעה שהיא מתעתדת להגיש נגד חיל ההנדסה האמריקאי - המזמין.
המערערת נימקה את בקשתה בקיומה של תניית שיפוט,הנלמדת משילובם של ההסכם העיקרי וההסכם שנכרת בינה לבין המשיבה
(להלן: "ההסכם המישני").
בהסכם הראשי נקבע מנגנון ייחודי לישוב סכסוכים בין המזמין לקבלן הראשי ולפיו טענות של השותפות כנגד המזמין יתבררו בפני קצין תביעות צבאי בהתאם לפרוצדורה המפורטת שם, על החלטתו של קצין התביעות הצבאי נתונה לשותפות זכות ערעור בפני בית משפט פדרלי או בפני ועדת תביעות צבאית בהתאם לכללים שנקבעו ב- CONTRACT DISPUTE ACT OF 1978.
הסעיף בהסכם המישני, אליו מפנה המערערת, ואשר מכוחו היא מבקשת לשלב את המשיבה בהליך שהיא מתכוונת לנקוט נגד המזמין, הוא סעיף 24 הקובע כדלקמן:
24.1 Exclusive jurisdiction in any matter connected with and/or relating to this Agreement, the performance and interpretation thereof, shall be vested with the competent court in Tel Aviv, Israel.
24.2
Notwithstanding the foregoing, Contractor shall be entitled to require that disputes that either the Customer and/or the JV declares to be of interest to them in connection with the resolution of any dispute or difference to be referred to the dispute resolution procedure(s) under the Prime Contract shall be resolved in accordance with the provisions for the resolution of disputes specified in the Prime Contract. (ההדגשה הוספה).
עוד יצויין לעניין תניות ההסכם כי סעיף 25 לחוזה קובע כי החוק החל הוא הדין ישראלי.
לאחר שנשמעו טענות הצדדים דחה כב' הרשם שילה את בקשת המערערת ומכאן הערעור שבפני
דיון.
השאלה העיקרית העומדת לדיון בערעור זה הנה פירושו של סעיף 24 הנ"ל.
המערערת טוענת שבשל העובדה שההסכמים שנכרתו בין השותפות לקבלני המשנה נגזרים ישירות מתוך ההסכם הראשי, באופן שקבלן המשנה נטל על עצמו את ההוראות וההנחיות הרלוונטיות, לביצוע הפרוייקט, כפי שאלה הוגדרו בהסכם הראשי, ביחס לאותו חלק של הפרוייקט, אותו עליו לבצע, מוקנות לקבלן המשנה כל הזכויות, הסעדים והתרופות נגד השותפות שיש לשותפות נגד מזמין העבודה, על פי ההסכם הראשי; ובמקביל מוקנים לשותפות כל הזכויות, הסעדים והתרופות כנגד קבלן המשנה שיש למזמין כנגד השותפות על פי ההסכם.
ולפיכך, בהסתמך על שילובן של תניות ההסכם הראשי, ביחס ליישוב סכסוכים, עם אלה המפורטות בהסכם המשני (סעיף 24 הנ"ל) מחוייבת המשיבה לקבל עליה את הפרוצדורה ליישוב סכסוכים על פי ההסכם הראשי.
טענה זו לוקה בכשל עובדתי ומשפטי כאחד.
עובדתית הוכח, כי תניות ההסכם המשני אינן מהוות "תמונת ראי" של ההסכם הראשי מאחר שעל פי הנטען בכתב התביעה נדרשה המשיבה לבצע עבודות ולספק חומרים שאינם מתאימים לדרישות שבהסכם הראשי ונספחיו; ובאשר לתשלום, ההסכם הראשי קובע תמורה "פאושלית" ואילו בהסכם המשני התמורה משולמת לפי מדידות וכמויות.
מה גם שתביעת המשיבה כלפי השותפות כוללת עילות ייחודיות למערכת היחסים שבינה לבין השותפות שאין להן כל קשר ל"תביעתה" העתידית של השותפות נגד המזמין.